יורם קרן, מנכ"ל קרדן נדל"ן: "הבעלים לא ישאירו אותנו קטנים"

יורם קרן נחשב אחד מאבות הנדל"ן המקומי. קרן (61), מהנדס ושמאי מקרקעין, הספיק במרוצת השנים לכהן בתפקידים שונים בקבוצות אשטרום ואזורים, כיהן כ-12 שנה כמנכ"ל אפריקה מגורים ואפילו עבר סיבוב קצרצר בחברת אוסיף של ארקדי גאידמק (והיום של שלמה אייזנברג). לפני שנתיים התיישב קרן על כסא מנכ"ל זרוע הנדל"ן המקומית של קבוצת קרדן, של יוסף גרינפלד ואבנר שנור, שהנפיקה במארס האחרון מניות ואג"ח בבורסה המקומית.

"אנחנו הסיירת מטכ"ל של הענף", אומר קרן ל"גלובס", "הבנקים מתלוננים כשאנחנו מבקשים הלוואה מאחרים".

קרדן נדל"ן עובדת בקטן יחסית. נכון להיום יש לחברה 740 דירות בבנייה או ערב קבלת היתר ועוד 2,040 יח"ד במלאי, ללא קרקעות היסטוריות. בתחום המניב היא מקימה פרויקטים בהיקף של 67 אלף מ"ר וגם חברת הביצוע שלה, אל-הר, שרכשה לאחרונה את חברת רמט, מבצעת פרויקטים ספורים יחסית ולא מתמודדת ראש בראש עם הקבוצות הגדולות.

קרן: "גייסנו השנה כ-200 מיליון שקל. 130 מיליון שקל בבורסה ועוד 60 מיליון שקל מכלל ביטוח בהקצאה של 15% ממניות החברה. הכוונה של בעלי המניות לא להשאיר את החברה קטנה. בעבר ניסינו להתמזג עם דנקנר השקעות של תשובה והמערכת הבנקאית לא נתנה לנו, אבל נמצא דרך לגדול בעוד ועוד עסקאות".

גלובס: לא רואים אתכם מסתערים על המון עסקאות.

קרן: "כדאי לזכור שבתקופה האחרונה היו כאן קבוצות רכישה שהקפיצו את מחירי המגרשים והכריחו אותנו כיזמים לקחת סיכונים שלא תמיד רצינו לקחת. לפני שנה הייתי במו"מ לקרקע ב'גן הפקאן' ברחובות ב-340 אלף שקל לקרקע ליח"ד. בעל הקרקע ביקש 360 אלף שקל ואחרי שבוע הוא התקשר והודיע שקבוצת רכישה הציעה לו 420 אלף שקל ליח"ד. לשמחתנו, המדיניות האחרונה של המדינה הורידה אותם לאפס. הם יהיו מעתה יזמים ואם הם יתחרו בתנאים שלנו, אני אשמח".

מלבד ההנפקה, יזכרו לכם את השנה האחרונה גם בגלל פרויקט הולילנד שאתם מקימים בירושלים.

"פרשת הולילנד נפלה עלינו ממש כרעידת אדמה, כשהיינו עסוקים בבנייה ובשיווק. צריך לזכור שאנחנו נכנסו לפרויקט בדצמבר 1999 ב-30%, כשבנק לאומי כבר החזיק 10% (60% של פולאר) ועם תב"ע שהתאשרה 7 חודשים לפני שקנינו. באותה עת ירושלים התחרדה, חילונים עזבו ופרנסי העיר רצו להקים שכונת יוקרה לחילונים. כשחשבו מה זו יוקרה הלכו למודל התל אביבי. זה מאוד דומה לסביוני רמת אביב, לאזורי חן - מגדלים, מדורגים ושטחים ירוקים. למה אף אחד לא יוצא נגד סביוני רמת אביב? כל הוועדות - מקומית, מחוזית וארצית אישרו את זה. זו הייתה התזה התכנונית באותה עת, שלדעתי יפה ועדיפה על מילוי ההר בבניינים נמוכים כמו ברמת שרת. מה עם זה שתב"ע זה חיקוק על פי דין? מה עם זכויות הציבור, שרכש חלק בחברה הציבורית?".

מה קורה עם הפרויקט כרגע?

"היתלו לנו את ההיתרים להקמת 3 בניינים ויש לנו עוד מגרש למלונאות בלי היתר ואנחנו כרגע בוועדת ערר. ב-3 בניינים שבהקמה (2 נמוכים ומגדל) נשארו לנו כ-90 דירות ונאלצנו להוריד 4%-5% במחיר. כמובן שהמכירות נפגעו והקצב הואט. ואנחנו בסך הכל ניסינו, ולדעתי גם הצלחנו, לעשות טוב. מדובר באי ירושלמי של שקט ושלווה, כשמי שקנה דירה לפני 3 שנים כבר הרוויח כ-40% על ההשקעה. כשבית המקדש יקום, תושבי המגדל יגורו ביציע".