הוריו של עו"ד אריה ליבוביץ' רצו שיהיה רב. בנעוריו למד בישיבה התיכונית, נתיב מאיר בירושלים, ובזמן לימודיו, היה לו פטור מהשיעורים הרגילים ואת כל מרצו וזמנו, כ-18 שעות ביום, הקדיש ללימודי גמרא. מסיבה זו גם לא עשה בגרות.
אבל ליבוביץ', למרות שאהב את לימודי הדת, ולמרות הלחץ המשפחתי הכבד, החליט שלעולם לא יהיה רב בישראל. "ידעתי שלא אוכל להתפרנס מכך וכשבישרתי זאת להוריי, הם לא האמינו שאוכל לעשות שום דבר אחר. רק לאחר שניגשתי למבחן הפסיכומטרי וקיבלתי 720, הם הבינו שאולי בכל זאת ייצא ממני משהו", מספר ליבוביץ', שנותר דתי.
את המהפך מתלמיד ישיבה לעורך דין מצליח, זוקף ליבוביץ' לעבודה במשרד של אבי אלתר ז"ל, שהיה מבכירי עורכי הדין בתחום המיסוי בישראל. "התחלתי לעבוד אצל אלתר בשנה א' ללימודים ונשארתי שם גם בהתמחות ובשנותיי הראשונות כעורך דין. הוא גידל אותי והכניס אותי לעולם המיסים. במשרד שלו למדתי הכול ושם רכשתי את המומחיות שלי. כמו בישיבה, כך במשרד, הייתי עובד 18 שעות ביום. כל חגי ישראל שמותר היה לכתוב בהם מבחינה הלכתית, נשארתי במשרד. כך היה גם בכל יום שישי עד כניסת השבת. במהלך העבודה התחלתי גם לכתוב ספרים עם עוה"ד זיו שרון ואורי כליף מהמשרד. בהמשך, עבדתי שנה במשרד יוסף גרוס ויצאתי לעצמאות.
כיום, בגילו הצעיר, נחשב עו"ד ליבוביץ' לאחד המומחים המובילים בארץ, לנאמנויות ולמיסוי נאמנויות. הוא כתב כבר ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחום, שרים וחברי כנסת מתייעצים אתו, וכמה מהקליינטים שלו הם אוליגרכים ידועים (שאת שמותיהם הוא לא מסגיר).
על ספרו בנושא נאמנויות כתבה לשכת רואי החשבון כי הוא מהווה פריצת דרך בתחום ובהקדמה לספר אחר שלו, "חוק מס בולים", כתב עו"ד אבי אלתר ז"ל, כי ליבוביץ' הוא "כוכב עולה בשמי המשפט הישראלי". לאחרונה, ייעץ ליבוביץ' לארבע חברות הדלק הגדולות בתביעה להחזרי מס, כמו גם למנהל עיזבונו של איש העסקים המנוח, סמי שמעון. לקוח מעניין נוסף, לו ייעץ ליבוביץ' בעת האחרונה, היה נסיך סעודי. "ניהלתי בשמו מאבק מול בנק ושינינו לו את מבנה האחזקות כדי שמשרד עורכי דין אוסטרי, שאני עובד אתו, ישמש כנאמן של הנסיך ולא הבנק. יש לי גם חברת נאמנות, עם שותפים, שבה מוחזקים נכסים בסדר גודל של מיליארד וחצי דולר. אני לא מנהל את הנכסים, אלא רק מחזיק אותם בעבור אנשי עסקים".
הייעוץ של ליבוביץ' בתחומי הנאמנויות ותכנון המס משתרע על פני כל הגלובוס. בין היתר, הוא מייעץ בתחום במקומות שמהווים מקלטי מס כמו פנמה, דובאי, האי ג'רזי וליכטנשטיין.
הרזומה המפואר שלו, כאילו מנותק מאופיו. למרות הצלחתו, הוא חולם לצאת מהמרכז הסואן ולקנות נחלה בדרום הארץ. ליבוביץ' גם שונא לטוס לחו"ל. למעשה, הפעם ראשונה שבה יצא את גבולות המדינה, הייתה לפני 5 שנים, בגיל 29. "עו"ד ישראלי-אוסטרי בשם יוסי שפט, קרא את אחד הספרים שלי ולקח אותי אתו לליכטנשטיין כדי להכיר לי את שר האוצר של ליכטנשטיין", הוא מספר בטבעיות. "זאת הייתה הפעם הראשונה שטסתי והפעם הראשונה שלבשתי חליפה ועניבה. משם הדברים התפתחו מעצמם והיום אני נאלץ לטוס הרבה, אבל תמיד אני מנסה לשהות בחו"ל רק לתקופה ההכרחית ולחזור. אני מעדיף להיות בארץ".
למה משפטים
"אחרי שהחלטתי שלא אהיה רב, ישבנו ערב אחד, כל המשפחה, סביב השולחן ודיברנו על לימודים. אחותי הגדולה אמרה שבכל משפחה יש לפחות עורך דין אחד ולנו אין, לכן הלכתי ללמוד משפטים בבר אילן.
"אחרי חודשיים הבנתי שאין סיבה להגיע לשיעורים. הייתה לי חברה ללימודים שכתבה כל מילה והיה לי הסכם איתה: 'היא כותבת ואני מבין'. במבחנים ניגשתי ישר למועדי ב'. הייתי מבין ממועדי א' מה רוצים המורים ומוציא ציונים גבוהים במועדי ב'. כך סיימתי את התואר בהצטיינות".
אוהב במקצוע
"את החדשנות ואת החובה להתעדכן וללמוד כל הזמן. ישנם מאות תיקונים לדיני המס בישראל ואני נהנה, כל פעם מחדש, ללמוד ולמצוא רעיונות חדשים. חצי מזמני אני מקדיש לקריאה של חומר משפטי ולא רק במיסים, אלא בכל ענפי המשפט, כי זו דיספלינה שקשורה לכל שאר הדיסציפלינות המשפטיות".
לא אוהב במקצוע
"כמעט שום דבר. לפעמים השעות הארוכות קשות לי, אבל זה משהו שאני יכול לנווט אותו כעו"ד עצמאי. אומנם זה קרה בזכות עצה של אחותי בארוחת ערב, אבל מסתבר שבחרתי במקצוע שמתאים לי. בעבודתי, אני עוזר לאנשים ועושה להם רק טוב".
אחרי שעות העבודה
"אני אוהב להתאמן בחדר כושר ואוהב מאוד לאכול, בעיקר בשר. כל מסעדה כשרה חדשה שנפתחת במרכז ובאזור ירושלים, אני ממהר לנסוע אליה, כדי לבדוק את טיב האוכל".
שאיפות לעתיד
"בתחום המקצועי, בסך הכול אני רוצה שיימשך אותו דבר. מבחינה מקצועית, אפשר להגיד שמצבי לא טוב מאוד - אלא מעולה, עם כל חוסר צניעות.
"בתחום האישי, הייתי רוצה להסתדר ולהקים משפחה. לפני שנתיים, אחד הקליינטים האוליגרכים שלי, החליט שהוא מכיר לי בחורה בת 17 וחצי. באותה תקופה התראיתי עם מישהי ואמרתי לו את זה. אבל הוא לא רגיל 'לקבל לא' ובתגובה אמר שהוא נוסע לחודש וחצי לחו"ל ועד אז אני רשאי להתראות עם הבחורה שאני יוצא איתה, אבל אסור לי 'לסגור איתה כלום'. אחרי יומיים הוא התקשר אליי ואמר שדיבר עם אימא של זו שרצה לשדך לי והתברר לו שהיא כבר בת 20 ולכן אני חייב לפגוש אותה מיד. איכשהו, הצלחתי להתחמק מהפגישה הזו. השאיפות שלי לעתיד, מסכם ליבוביץ', הן למצוא אישה, להתחתן ולהביא איתה הרבה ילדים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.