דו"ח עולמי: ישראל תחרותית, לא מושחתת - אך מידרדרת בחינוך

ישראל מדורגת במקום ה-24 במדד התחרותיות העולמי - עלייה של שלושה מקומות לעומת הדירוג הקודם, לשנים 2009-2010. כך על פי דו"ח הפורום הכלכלי העולמי לשנים 2010-2011 המתפרסם לקראת מושב הקיץ של הפורום הכלכלי העולמי בטיאנג'ין, סין. גם השנה, תפסה שווייץ את המקום הראשון מבין 139 מדינות שנבדקו.

הדירוג כולל שלוש קטגוריות: האחת היא "דרישות בסיסיות" (מוסדות, תשתיות, סביבת מאקרו, בריאות וחינוך), שבה ישראל ממוקמת במקום ה-39; השנייה היא "מעצמי יעילות" (יעילות בשוק המוצרים והעבודה, פיתוח השוק הפיננסי, גודל המשק, זמינות טכנולוגית), שבה ישראל ממוקמת במקום ה-23 (הדירוגים גבוהים במיוחד בתת-קטגוריות יעילות בשוק העבודה ופיתוח השוק הפיננסי; הקטגוריה השלישית היא "חדשנות", ובה ישראל מצטיינת במיוחד - היא הגיעה למקום ה-11 בקטגוריה כולה, ולמקום ראשון בתת-קטגוריה "איכות מוסדות המחקר המדעי".

ישראל הצטיינה בתתי-קטגוריות נוספים, כמו "מספר הפטנטים השימושיים למיליון איש (מקום 4); נגישות לטכנולוגיות מתקדמות (מקום 6); שמירה על זכויות מלווים ולווים (מקום 6); מקור היתרון התחרותי (מקום 7); הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בחברות (מקום 7); יכולת התחדשות (מקום 7); ונגישות להון סיכון (מקום 10).

הפגיעה המתונה יחסית בעקבות המשבר הפיננסי העולמי משתקפת אף היא בנתונים: בקטגוריה "איתנות המערכת הבנקאית" דורג המשק הישראלי במקום ה-13 וב"התפתחות השוק הפיננסים" דורגה ישראל במקום ה-14. בתת-קטגוריה "איתנות ההגנה על המשקיע" הגיעה ישראל למקום החמישי.

"ישראל עולה שלושה מקומות אחרי ירידה מתמדת בתחרותיות בשנים האחרונות", כתבו מחברי הדו''ח. "החוזק העיקרי נותר היכולת המצוינת והגוברת להתחדש". עוד כותבים כלכלני הפורום כי "האווירה הפיננסית הטובה והנגישות הגבוהה לקרנות הון סיכון הופכים את ישראל למעצמת חדשנות".

הדו"ח מאותת: השקעה בטוחה

פרמטרים אחרים בדו"ח עשויים להפתיע ישראלים רבים. למשל, ישראל מובילה בדירוג המדינות הלא-מושחתות בעולם, לצד מדינות סקנדינביה, והיא מדורגת במקום ה-15 בתת-קטגוריה "שכיחות תשלומי שוחד ואי-רישום תשלומים". ישראל השיגה גם מקום מכובד מאוד (14) בתת-קטגוריה "עצמאות הרשות השופטת" - אחד הקריטריונים החשובים לעשיית עסקים וליעילות המערכת. גם הבריאות של הישראלים מבטיחה למשק תפקוד טוב - ישראל היא בין ה-20 המדינות המובילות בתוחלת חיים (מקום 10) ותמותת הילדים בה נמוכה (מקום 19).

עם זאת, הנתון המחמיא ביותר על המשק הישראלי נמצא בתת-קטגוריה "איתנות ההגנה על המשקיע". ישראל הגיעה למקום החמישי בעולם - אחרי הונג קונג, סינגפור וניו זילנד, ולפני מעצמות כמו ארה''ב ואנגליה. נתון זה מאותת למשקיעים זרים כי השקעות בארץ הן בטוחות.

כמו כן, למרות העיסוק הרב בנושא הריכוזיות, המשק הישראלי זוכה לציון גבוה בתת-קטגוריה "רמת תחרותיות בשוק המקומי" ומדורגת במקום ה-22, וזאת על אף מספר הקבוצות המצומצם יחסית הקיימות בו. יתרה מכך, למרות הטענה שמבנה הבעלות של הקבוצות בישראל בעייתי, בתת-קטגוריה "שמירה על האינטרסים של מיעוט מחזיקי המניות" הגיע המשק הישראלי למקום ה-25, עם 5 נקודות. אנגליה, למשל, שהגיעה למקום ה-17, השיגה בתחום זה 5.1, רק עשירית הנקודה יותר מישראל. הוכחה נוספת לכך שמייחסים לריכוזיות בישראל השלכות מוגזמות היא הדירוג שלה בתת-קטגוריה "ההתנהלות האתית של הקבוצות" - 24.

גם בקטגוריה "מספר המהלכים הנדרשים לפתיחת עסק" השיגה ישראל מקום טוב (22), אך בקטגוריה "מידת הזמן הנדרש לפתיחת עסק" דורגה ישראל במקום ה-102.

עוד דו"ח רע למערכת החינוך

לצד הנתונים המחמיאים, מופיעים בדו"ח גם נתונים משמחים פחות. מערכת החינוך של ישראל מקבלת מכה נוספת, לאחר דו"ח OECD האחרון שחשף פערים של עד כ-60% בין שכר המורים בישראל לשכר המורים בשאר מדינות הארגון ופערים גבוהים בין ההוצאה לתלמיד בישראל לבין ההוצאה לתלמיד במדינות אחרות. בדו"ח הפורום הכלכלי העולמי, הגיעה ישראל למקומות האחרונים כמעט בקטגוריה "איכות לימודי מתמטיקה ומדעים" (מקום 95). "האתגר הבא של ישראל הוא לשמור על רמת החינוך", כותבים מחברי הדו"ח. "תוצאות נמוכות בחינוך, במיוחד במתמטיקה ובמדעים, עלולות לפגוע בטווח הארוך ביכולת החדשנות".

יו"ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מוטרד מהממצאים על מצב החינוך בישראל וקורא לרפורמה מקיפה בתחום: "הדו"ח ממקם את איכות החינוך הישראלי במקום נמוך מאוד והדבר מוכיח את מה שאנחנו כבר יודעים - על הממשלה להציב את החינוך כאחד הנדבכים המרכזיים שלה למען העלאת החוסן החברתי והכלכלי ולבצע רפורמה מקיפה בכל הקשור לחינוך בכלל ולחינוך מקצועי-טכנולוגי בפרט. החינוך הוא נכס אסטרטגי מרכזי ורק בזכותו יצמח כאן דור עתיד בדמות צעירים משכילים ואיכותיים שיובילו להתפתחות ולהצלחה חברתית וכלכלית. רק אלה יובילו לצמצום פערים חברתיים בארץ", אמר.

"פקיד יכול להקל או להכביד"

הדו''ח גם בדק מהם הגורמים המקשים על עשיית עסקים בכל מדינה ומדינה, בהתבסס על סקר. ביחס לישראל, סברו 21.5% מהנשאלים כי "חוסר היעילות של הביורוקרטיה הממשלתית" הוא המכשול העיקרי. כ-10% השיבו כי הקושי טמון ב"היצע לקוי של תשתיות" ו-10% נוספים ציינו את "רמת המיסוי" כמכשול העיקרי לעשיית עסקים בארץ.

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, יהודה שגב, החבר גם בוועדה לבחינת חלק מהבעיות העולות מהדו"ח, בראשות מנכ"ל משרד האוצר חיים שני, התייחס לממצאים ואמר: "מצער לשמוע שהרגולציה הממשלתית ממשיכה להכביד על המגזר העסקי, במיוחד על רקע האי-ודאות הגלובלית והצורך לחזק את כושר התחרות במשק. על כל פקיד ממשלתי לזכור כי יש בידיו את היכולת להקל או להכביד על המגזר העסקי ולסייע או לפגוע בצמיחה או בתעסוקה".

שר התמ"ת: "נשביח את הסחר עם סין"

"אני שואף להגדיל את היקף הסחר בין המדינות ולהשביח את תשתית הסחר עם סין - מדינת מפתח בכלכלה העולמית", אמר אמש שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר, לפני יציאתו לביקור עבודה רשמי בסין. בן-אליעזר צפוי להיפגש בביקורו בסין עם תעשיינים מקומיים ועם בכיי ממשל, ובהם שר המדע והטכנולוגיה, שר המסחר והשר לשיתוף פעולה בינלאומי. כמו כן ייפגש עם שר התקינה והשניים יחתמו על הסכם שיאפשר למכון התקנים לקיים קשר עם גופים מקבילים בסין.

בעת ביקורו בעיר טיאנג'ין, המארחת את מושב הקיץ של הפורום הכלכלי, יחתום בן-אליעזר על מזכר הבנות עם העירייה, שמטרתו שיתוף פעולה בתחום המים. לדברי שר התמ"ת, אזור טיאנג'ין הוא מארבעת מוקדי העדיפות לפיתוח כלכלי שעליהם הכריזה ממשלת סין. "אני מייחס לפגישות אלה משקל רב, בעיקר נוכח חשיבות נושא המים באזור טיאנג'ין והיכולות של התעשיות הישראליות בתחום זה", אמר.

בשנה האחרונה הפעילו משרד התמ"ת ומכון היצוא הישראלי את תוכנית "שביט" לעידוד יצוא מישראל לסין. במסגרת התוכנית יצאו כמה משלחות של תעשיינים ויצואנים ישראלים מתחומי המים, האלקטרוניקה, התקשורת, התוכנה ועוד למחוזות שונים בסין כדי לקדם שיתופי פעולה. לפי נתוני מינהל סחר החוץ של משרד התמ"ת, מתחילת השנה עד חודש יולי האחרון, עמד היקף הסחר בין ישראל לסין על 3.6 מיליארד דולר - עלייה של יותר מ-50% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

 אינפו: המכשולים העיקריים בעשיית עסקים

 אינפו: ישראל מצטיינת בחדשנות

 אינפו: מדד התחרותיות העולמי