הפורום הכלכלי העולמי מכונס במרקש - ישראל לא על המפה

אחד הדיונים הראשונים בפורום הכלכלי העולמי שנפתח אתמול (ג') במרקש, מרוקו, עסק ביחסי ארה"ב והמוסלמים בעידן אובמה. "תיאום ציפיות" הייתה כותרת הדיון שבמהלכו הוצג סרטון שבו סיפרה בחורה אמריקנית כמה קל היום לתקשר באמצעות רשתות חברתיות. ברקע הוצגה מפת העולם. לישראלים (המעטים) שישבו באולם קשה היה להתעלם מנתון אחד: המפה לא כללה את ישראל. ירדן, מבחינת משרטטי הגבולות הגיאוגרפיים-פוליטיים מגיעה עד הים התיכון. כשסרטון כזה מוקרן בעוד שניים מנציגיו של הממשל האמריקני יושבים על הבמה, התמונה קצת מדאיגה. אחד הישראלים קם ויצא החוצה לאות מחאה.

יום קודם לכן, ערך הפורום הכלכלי העולמי כינוס בענייני חינוך. באופן חריג, הישראלים התבקשו שלא להגיע. כל אחד מהם קיבל תירוץ אחר ("שיקולי ביטחון", "אין לכם מה לעשות בדיון, הוא לא קשור לישראל" וכו'). בניגוד לרחוב המרוקאי, שבו התייר הישראלי מתקבל בחום, בדרגים הגבוהים יותר מעדיפים לשמור מרחק מישראל, בלשון עדינה, או להתנתק לחלוטין, אם להיות קצת יותר גסים.

פעם ראשונה בלי פרס

מה שמחדד יותר מכול את היחס לישראלים במרוקו הוא היעדרותו של נשיא המדינה שמעון פרס מהוועידה השנה. מדי שנה מקיים הפורום הכלכלי ועידה אזורית במזרח התיכון. בדרך כלל היא מתקיימת בצד הירדני של ים המלח, או בשארם א-שיח'. לראשונה מאז 1994, מתקיימת הוועידה במרוקו. פרס הוא אורח כבוד דרך קבע בכינוסי הוועידה אולם השנה, לאחר שהתבקש על ידי מלך מרוקו שלא להיפגש עימו בעיתוי הזה, הבין הנשיא את הרמז, ולא הגיע גם לכינוס הכלכלי.

הבקשה הזו מעידה בעיקר על כניעתה של מרוקו כלפי אל קעידה, ועל חולשתה כלפי ישראל. מצד אחד השלטון במרוקו מעוניין לשמור על התדמית הליברלית שיש לו באירופה ובעולם המערבי, ומצד שני הוא נתון ללחצים קשים מצד החוגים האסלאמיסטים במדינה, הדוחפים להחרפת היחסים עם ישראל לכדי ניתוק מוחלט.

ביטול הפגישה עם פרס ממחיש את הקושי של המרוקנים לחשוף קשרים פומביים עם ישראל. בעשור האחרון נמנעת מרוקו מחידוש המגעים המדיניים עם ישראל ומסתפקת בתחזוק הכרחי של הקשרים. היא אינה מקיימת קשרים עם ישראלים גם בתחומים שבהם יש לה אינטרס כלכלי מובהק. יש אמנם סחר הדדי בין בעלי עסקים ישראליים ועמיתיהם המרוקנים, אולם הוא נעשה ללא מעורבות הממשלה.

מרוקו אמנם אינה מונעת ביקורים של בכירים ישראלים במסגרת כנסים או פורומים בינלאומיים שמתקיימים בשטחה, אבל קיימים לחצים פנימיים מצד חוגים אסלאמיסטים כלפי המשטר להימנע מקשר ישיר עם ישראל. אותם חוגים מנסים גם להעביר חקיקה כזו בפרלמנט. לכנס במרקש אמנם הוזמנו פרט לפרס גם שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, וסגנית השר גילה גמליאל, אולם אף אחד מהם לא הגיע. גם שר החינוך, גדעון סער, הוזמן להשתתף בפאנל בתחומו, אולם ההזמנה הגיעה מאוחר ונראה כי בוצעה כדי לצאת ידי חובה. ואם כבר מגיעים חברי כנסת מישראל למרוקו, נמנעת מהם האפשרות להיפגש עם גורמים בממשל.

גינויים לישראל

עם או בלי חקיקה נגד ישראל, היחס למדינה היהודית מתבטא באמצעות גינוי חריף של ישראל בכנסים שבהם מופיעים ישראלים. שרת הבריאות המרוקנית החרימה לא מזמן ועידה רפואית שהתקיימה במרוקו כי היו בה ישראלים, ויש לא מעט מקרים שבהם נציגים מרוקנים מבטלים השתתפות בכנסים בגלל השתתפות ישראלים.

בכל מקום שדנים בסכסוך במזרח התיכון, המרוקנים מביעים ביקורת קשה כלפי ישראל, ומיישרים קו עם ההחלטות של הליגה הערבית. כך למשל, בכינוס הפתיחה של הפורום, מבין כל המשתתפים רבי המעלה, היה עמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית, הראשון שהוצג ובורך מעל הבמה.

גם המלך לא הגיע

פרס הוא לא המנהיג היחיד שנעדר השנה מהוועידה. את הכינוס מכבדים בדרך כלל בנוכחותם פרט לנשיא הישראלי, גם מלך ירדן, נשיא מצרים, נציגי האמירויות ובכירים נוספים. למרקש אף אחד מהם לא הגיע. השמועה בכנס אומרת שמלך מרוקו, מוחמד השישי, הוא זה "שדאג" להבטיח את היעדרותם של מנהיג מדינות ערב מהכינוס במרקש.

אולי זה יהיה מוגזם לשים את עצמנו כל כך במרכז ולטעון שהסיבה היא השתתפות ישראלים בכנס, אבל בהיעדר תשובה ברורה אחרת, גם הספקולציה הזו עולה על השולחן בקרב משתתפי הכינוס.

גם המלך עצמו לא כיבד את באי הפורום בנוכחותו. הוא בכלל שוהה בקנדה. מי שכן היה אמור להגיע מטעמו הוא אנדרה אזולאי, יועצו היהודי. אזולאי היה אמור להשתתף בפאנל שעוסק ביחסי יהודים-אסלאם. ככל הנראה, הוא לא יגיע, וגם כאן עולות התהיות האם גם היועץ היהודי לא יגיע לכינוס משום שיש בו ישראלים?

יכול מאוד להיות. יש מי שמספר שאזולאי כועס מאוד על היהודים. עד לא מזמן הוא זוהה במרוקו עם תוכנית "אלאדין" להנחלת לימודי השואה בקרב ערבים. באחרונה הוא מצא את עצמו מורחק מחצר המלך. לדברי מקורות מדיניים, כבר אין לו ממשק ישיר עם המלך והוא לא פוגש אותו באופן ישיר. מי שהיה פעם אחד היותר דומיננטיים בסביבתו של מוחמד השישי, הוצא ממעגל מקבלי ההחלטות, ואזולאי נאלץ להחליט: האם הוא יהודי או מרוקני.

ברחוב המרוקני, היחס הפוך לחלוטין. רוכלים בשוק או נהגי מוניות ששומעים את המילה ישראל מיד קופצים עם מורשת קרב על הבן דוד של השכן שעלה לישראל ומשמש נהגו של השר לביטחון פנים, או על הקרוב-רחוק מקזבלנקה שאביו עלה לארץ. מיד גם עולה השאלה "אתם מישראל? אבל מה המקור שלכם באמת?", בחיפוש אחר שורשים מרוקניים.

בכל מקרה, עם כל הדואליות ביחס לישראלים, התקיימו היום במרקש שלושה דיונים הנוגעים לישראל: על הקונפליקט הישראלי- פלסטיני, על יחסי יהודים-ערבים, וגם פאנל שיעסוק בשאלה האם האנשים הנכונים הם אלה שעושים את המו"מ הישראלי-פלסטיני. ספק אם ממרוקו תבוא התשובה.