פרויקט כל סרטי ג'יימס בונד, הגיע בשבוע שעבר לבונד הטוב שבחבורה, פירס ברוסנן. אני מקווה מאוד שמעריצי שון קונרי לא הופכים בזה הרגע את הטור לקונפטי, אבל האמת חייבת להיאמר: קונרי הוא שחקן ענק וגבר-גבר, אבל ברוסנן היה הבונד המוצלח בסדרה הארוכה. מדובר באחד הסרטים הטובים בסדרה, סרט שעוסק בכוחו הגובר של טייקון תקשורת (מישהו מפחד מהתקשורת? מרופרט מרדוק אולי?) שרוקם תוכנית נכלולית להשתלט על העולם.
בהנחה שצפיתם כבר בסרט, אתם מתבקשים הפעם לשים לב במיוחד למה שמכונה "נערת בונד" שבמקרה הזה ראויה לתואר "אשת בונד", טרי האצ'ר, שהייתה בת 34 כשגילמה את התפקיד.
במרומי התפקידים
אני מודה שיש לי חיבה עזה לעקרת הבית הנואשת מויסטריה ליין, מי שהחלה את דרכה כמעודדת של ה"סן פרנססיקו 49", המשיכה לתפקיד קטן בספינת האהבה, זכתה לתהילה בסדרה "לואיס וקלארק" ולשורה אלמותית אצל ג'רי סיינפלד, כדברה הסקסית, שג'רי חשד שהחזה שלה מלאכותי, בעוד היא נפרדת ממנו במשפט: "אגב, הם אמיתיים והם נהדרים".
דווקא על התפקיד ב"מחר לנצח" היא הצטערה וטענה שלא היה בו מספיק אופי.
נו באמת, לאיזה אופי ציפית כשכל מה שנדרש ממך הוא לחשוב על אנגליה ולמלמל "הו ג'יימס"?
מלחמת שברים
"קלאסיקו", ו' 18:00, "ספורט 5 גולד"
לפני כמה שנים צפיתי ב"סופר קלאסיקו" בין ריאל מדריד וברצלונה באצטדיון ה"סנטיאגו ברנבאו" במדריד. ליגה ספרדית היא משהו שנראה טוב יותר בטלוויזיה מאשר במציאות שבה אצטדיונים גדולים מדי ומיושנים מדי, מאוכלסים בצופים שקטים מדי, אבל ה"סופר-קלאסיקו" הוא בהחלט יוצא מן הכלל: זה החל כשאלפי אוהדי מדריד הקיפו את האוטובוס של שחקני ברצלונה בזעם לא אופייני לקהל ספרדי, נמשך בהצגה גדולה של "בארסה" והסתיים במחזה מאוד לא שגרתי כאשר 80,000 אוהדי ה"בלאנקוס" הריעו ארוכות לרונאלדיניו, הכוכב הגדול של היריבה השנואה מקטלוניה, שהיה המצטיין במשחק.
כחלק מקידום השידור הישיר של המשחק, ביום ב' הקרוב, ישדר "5 גולד" את הסרט התיעודי הזה, שמלווה את ההכנות למשחק אצל השחקנים והקהל, מתחקה אחר שורשי היריבות העקובה מדם בין הקטאלונים לקסטיליאנים ומביא צילומים יוצאי דופן מהיציעים ומחדרי ההלבשה. למרבה הצער, הסרט אינו מלווה בתרגום לעברית, אבל באופן פרדוקסלי, העניין הזה רק הפך עבורי את החווייה הוויזואלית למרשימה יותר. עכשיו לא נותר אלא לחכות לדבר האמיתי...
סעודת צאת השבת
"מאסטר-שף" הגמר, ש' 21:00, ערוץ 2
לפני שנעבור למנה העיקרית, אני חייב לציין שאלמלא היה מדובר בגמר הגדול של "מלכת הרייטינג" בין תוכניות הסתיו, לא הייתי יכול שלא להמליץ בחום על "להיות מיומנה" שישודר במוצ"ש ב-22:00 בערוץ 8 (הוט), סרט תיעודי מרתק שמלווה את ניסיונות הלהקה "לעשות את זה" בתפוח הגדול. ואחרי ביס קטן מהתפוח, אפשר לגשת לגורמה: "מאסטר שף" בגירסתה הישראלית, הייתה בעיני למאסטר-פיס, תוכנית ריאליטי שמכבדת את קהלה ואת מתמודדיה, תוכנית שמצליחה לחבר בין בלוטות הטעם לבלוטות הדמע, תוכנית שגרמה לי להודות שלא אכפת לי כלל אם העונה הבאה של "האח הגדול" תתעכב מעט. הערב יצטרפו לשלישיית הגמר (לצערי אסור לי לגלות מי נותר בתחרות, כיוון שהפרק הלפני אחרון שישודר הערב, כולל ארבעה מתמודדים) ולשופטים: אייל שני, חיים כהן ומיכל אנסקי, גם טועמים שנבחרו מתוך קהל הצופים בבית.
ב"קשת" הבטיחו שטעם הקהל יהיה רק ערך מוסף לתוכנית, בעוד שההכרעה בדבר הזוכה תושאר בידי השופטים המקצועיים. בהנחה שאכן כך יהיה, הרי שזוהי עוד תעודת כבוד לתוכנית, שלא נכנעה לפופוליזם ה"דמוקרטי" המאוס, והותירה את ההכרעה בידי אנשי המקצוע. בתיאבון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
