"למרות הגידול באתגרים הביטחוניים ומורכבותם, תקציב הביטחון לשנים 2011-2012 יהיה בשיעור הנמוך ביותר מתקציב המדינה והתמ"ג מאז קום המדינה". כך קובע מסמך פנימי שחיבר בימים האחרונים היועץ הכספי לרמטכ"ל, תא"ל מהרן פרוזנפר, והגיע לידי "גלובס". מקורות בצה"ל אומרים כי המסמך מתבסס על נתונים חיצוניים, שאספו וניתחו גופים "אזרחיים", ובהם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל.
המסמך עוקב אחר השחיקה בהיקף התקציב, ובוחן את היקף הגידול שחל בו אל מול שאר משרדי הממשלה. כך, לאחר ניתוח הנתונים, קובע תא"ל פרוזנפר: "לאורך השנים מוצגים נתונים מגמתיים ביחס לתקציב הביטחון ש'מעובדים' לצורך הצדקת טיעונים שונים שאין להם קשר לנתונים ולעובדות בפועל (...) זאת בעוד שאחוז ההוצאה הביטחונית מהתמ"ג ומתקציב המדינה מצוי בירידה דרסטית הן בשנות דור, הן בעשור האחרון הן בשנים האחרונות".
הביצועים השתפרו
במסמך נטען עוד כי היקף העברת הכספים מתקציב המדינה לצורכי הביטחון המבוסס על מקורות המשק, נמוך מזה של רוב המדינות החברות בארגון ה-OECD, וזאת בלי להתבסס על מענקים מארה"ב. "נתון זה מצביע על הצורך בהגדלת מסגרת התקציב הן לצורך השקעות במחקר ובפיתוח (מו"פ) ותשתיות שיגבירו את הצמיחה והן לצרכים אזרחיים וביטחוניים לשיפור רמת החיים (...) עד לפני שנים לא רבות, המדיניות הפיסקלית של ישראל חתרה להתקרב לרמת האינדיקאטורים הכלכליים של מדינות ה-OECD, ובמיוחד ליחס חוב תוצר נמוך. כיום, ביצועי המשק הישראלי טובים יותר: המצב במשק מאפשר להקצות יותר מקורות למשרדי הממשלה, גם לצרכים הביטחוניים", כתב היועץ הכספי של הרמטכ"ל בסקירה שגיבש.
בצה"ל ובמערכת הביטחון מצביעים זה זמן על השחיקה המתמשכת בתקציב הביטחון. זאת, למרות התעצמות האתגרים הביטחוניים המונחים לפתחה של מדינת ישראל לשנים הקרובות. כך, מנתונים המובאים במסמך של פרוזנפר, ניכר שהיקף תקציב הביטחון מתוך התמ"ג ממשיך להישחק גם 4 שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה, שבה נחשפו פערים משמעותיים בהצטיידות הצבא ובהכנת כוחותיו למלחמה. ערב המלחמה בקיץ 2006 הוקצו 6.6% מהתמ"ג לצורכי ביטחון, וב-2010 הוקצו 6% בלבד. לצורך השוואה, ב-2000 השיעור נאמד ב-6.9% וב-1986 ב-16.2%.
פרוזנפר מתריע כי שחיקה זו נמשכת כשברקע, מתקציב הביטחון יש לגזור מדי שנים תקציבי שיקום, הכוללים תשלומים לנכים ולמשפחות של חללי צה"ל - אך גם לשוטרים; סוהרים; אנשי שב"כ ומוסד; משמר הכנסת ומשרד החוץ, חרף כפיפותם של אלה לסמכויות של משרדי ממשלה אחרים.
ועדה שהוקמה בעקבות מלחמת לבנון השנייה - בראשות דוד ברודט, כיום יו"ר בנק לאומי - מצאה פערים של כ-150 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, ובקיץ 2007 הגישה את המלצותיה לממשלה. הוועדה המליצה על הגדלה מתונה בתקציב הביטחון עד 2017, במסגרת תוכנית רב-שנתית שתשמש את צה"ל ואת מערכת הביטחון. בפאנל מיוחד בנושא בתחילת השבוע, במסגרת "ועידת ישראל לעסקים 2010" של "גלובס", התייחס ברודט לשחיקה במתווה שגיבש ואמר: "ביחס למדינות אחרות, שיעור ההוצאה של ישראל לצורכי ביטחון גבוה מאוד, ועדיין - בשנים האחרונות הוא הנמוך ביותר מאז קום המדינה. יש להביא בחשבון שגם הסדרים מדיניים לא מבטיחים ירידה דרמטית בהוצאות הביטחון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
