אגף התקציבים מציג: "הכיסים הסודיים" ששווים מיליארדים

בדיקת "גלובס": 82 סעיפי "רזרבה" בתקציב 2011 מסתירים כ-11 מיליארד שקל ■ ד''ר מומי דהן: "הרזרבות לא שקופות בהצבעה על התקציב בכנסת"

יומיים אחרי שממשלת ישראל אישרה קיצוץ רוחבי בסך 800 מיליון שקל, כדי לתמוך במערך ההצלה ובהיערכות לאסונות טבע, בדיקת "גלובס" מגלה כי בתקציב המדינה לשנה הנוכחית מצויים 82 סעיפי רזרבה המסתירים כ-10.7 מיליארד שקל. סעיפים אלו - הנקראים בספר התקציב "רזרבה" או "רזרבה להתייקרות" - אינם שקופים, ואינם מאפשרים להבין לאן הכסף מיועד. יתרה מכך, המונח "רזרבה להתייקרות" תמוה שכן תקציב המדינה מוצג במונחים נומינליים, כך שאם יש התייקרות (אינפלציה), התקציב מעודכן באופן אוטומטי. נציין כי ישנן מדינות רבות ב-OECD אשר אינן משתמשות כלל בסעיפי רזרבה.

"ישנן שתי בעיות עיקריות: הרזרבות שמופיעות בתקנות אינן שקופות בעת ההצבעה על התקציב בכנסת, כלומר, ישנה בעיה של שקיפות", מסביר ד''ר מומי דהן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, אשר ניתח את הסוגיה בעבר במסגרת המחקר "מאזן הכוחות בתהליך התקצוב" מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, עם פרופ' אבי בן בסט. "הבעיה השנייה", מסביר דהן, "תלויה בגובה הרזרבה. באופן טבעי, נדרשת רזרבה כדי לקדם אירועים שלא יכלה הממשלה לצפות אותם מראש - אם כי הממשלה רשאית להגיש תקציב נוסף במהלך השנה במקרה של אירוע גדול. ואולם רזרבה גבוהה מדי פירושה הענקת כוח מופרז למשרד האוצר, שעלול להשפיע על גודלו של התקציב והרכבו, הואיל וההחלטה על הקצאת הרזרבה היא באחריותו בלבד". יצוין כי רק פקידי אגף התקציבים רשאים "להפשיר" את אותן רזרבות. "לדוגמה", מסביר דהן, "אם הממשלה החליטה להנהיג מדיניות תקציבית מרחיבה, משרד האוצר יכול לסכל את המדיניות הזו אם הרזרבה מספיק גדולה על ידי מדיניות קמצנית. גובה הרזרבה יחסית גבוה בהשוואה למדינות המפותחות". ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה לדברים.

סעיפי הרזרבה
 סעיפי הרזרבה