אני בטוח שלא מעט אנשים שואלים כיצד יכול להיות שהאינפלציה המדווחות נמצאת ביעד המוצהר (1%-3%), בעוד שהם חשים כי ההוצאות שלהם גדלו הרבה מעבר ל-2.7%, העלייה הרשמית במדד המחירים לצרכן. אחת התשובות נעוצה בדרך החישוב של מדד המחירים לצרכן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לכאורה, חישוב המדד נועד לשקף את שינוי המחיר בסל צריכה ממוצע, אך מהו הסל הזה? כמה בממוצע מוציאה משפחה ממוצעת על שכר דירה (או משכנתה)? האם לא ראוי לעדכן את משקל הוצאות המים בסל לאחר ההתייקרות של השנה האחרונה? האם משפחה שגרה בתל אביב צורכת סל דומה של הוצאות כמו משפחה מאשקלון?
לפחות בנקודה אחת הבינו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהעיוות גדול מדי. אתמול התבשרנו כי הלמ"ס שוקל לעדכן את משקולת הדיור במדד מ-0.21 ל-0.25. צעד זה ישקף את המשקל ההולך וגדל של ההוצאה על דיור מתוך סל ההוצאות המשפחתי. האם זהו צעד מספיק, ומה המשמעות של צעד שכזה על חישוב האינפלציה?
ללא סקר, קשה לאמוד מה ראוי שיהיה משקל ההוצאה על דיור מכלל המדד. הלמ"ס אמנם עורך סקר הוצאות משקי הבית, אך נראה כאילו הוא שמרן מדי. ננסה להעריך בגסות, על פי הערכות ידועות, מהו משקל ההוצאה על דיור מכלל המדד:
א. הוצאה על משכנתה מכלל ההוצאה הפנויה: כלל האצבע הוא שיש לתכנן את החזר המשכנתה כך שלא יעלה על שליש מההוצאה המשפחתית הפנויה (אחרי מסים).
ב. על פי הלמ"ס, השכר הממוצע לשכיר במשק הינו כ-8,340 שקל ברוטו. נניח שזה מניב שכר של כ-7,000 שקל נטו ליחיד, ו-14 אלף שקל למשפחה נטו. הוצאה של 0.2 על דיור משמעותה 2800 שקל למשפחה. משמעות המשקל החדש הינה 3500 שקל, שהם 14 אלף כפול 0.25 (אני בטוח למדי שההוצאה הממוצעת אפילו גבוהה מ-25%).
אך מהי בכלל ההוצאה על דיור? הלמ"ס מודד את הסעיף על ידי זקיפת הוצאות דיור על פי סקר הוצאות משקי הבית. בפועל שואלים סוקרי הלמ"ס מהו השינוי בשכר הדירה של אותה דירה על פני זמן, ולפי הממצאים קבעו כי בשנת 2010 עלתה ההוצאה על דיור ב-4.9% בלבד. אולם בהודעת המדד מה-14 לינואר צוין כי אף על פי שעליית מחירי הדיור כפי שמשתקפת במדד הינה 4.9%, הרי שעליית מחירי הדיור כפי שהיא משתקפת על פי עסקאות מדווחות הינה 17.3% בחישוב שנתי. עליית מחירים זו, המבוססת על נתוני אמת, אינה נכללת במדד.
שיקוף נכון של המחירים
בטבלה שלמעלה ניתן לראות שבעוד שהמדד המדווח עלה ב-2.7% ב-2010, הרי שהאינפלציה בפועל, אם נותנים לסעיף הדיור משקל של 0.25, ובהתאם לעליית מחירי הדיור, עומדת על 6%!
בנק ישראל ציין בעבר כי השנה צפוי שהשינוי בשכר הדירה "ירדוף" אחר השינוי במחירי הדירות. הכוונה היא שבעלי הדירות ידרשו שכר דירה גבוה יותר עקב עליית מחירי הדירות שרכשו בשנה הקודמת. עם זאת, יש לציין שיש גבול לעליית שכר הדירה: שוכרים אינם יכולים לשלם מעבר לאחוז מסוים מההכנסה הפנויה. לעומת העזרה מצד המשפחה ברכישת דירה, לא נהוג לפנות להורים על מנת לבקש עזרה במימון שכר הדירה - דבר שמגביל את קצב עליית השכירות. העלייה במחירי שכר הדירה בשיעור גבוה מ-5%, אך נמוך מ-17%, ובהתאם למשקל החדש, צפויה לתרום למדד כ-2% בשנת 2011 (מחושב על פי עלייה ממוצעת של 8% במחירי שכר הדירה).
ב-2010 ייצרה הממשלה אינפלציה על ידי העלאות מסים על הדלק, המים, הארנונה והעלאת מחירי מוצרים מסובסדים כגון לחם, ביצים, חלב ותחבורה ציבורית. ב-2011, נוסף ללחצי האינפלציה שקיימים בכל מקרה, תעלה הלמ"ס את המדד - פשוט על ידי שיקוף נכון יותר של עליית המחירים.
הכותב הינו ראש צוות מאקרו במנורה מבטחים פיננסים. האמור לעיל אינו מהווה המלצה לפעילות פיננסית מכל סוג והנוקט בה עושה זאת על דעתו שלו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
