ההמלצות החמות: מניות הדיבידנד המנצחות של הבורסה

ההמלצה הרווחת בשוק ההון לשנה הנוכחית היא כמעט חד-משמעתית - מניות, מניות, ועוד מניות, ובעיקר מניות דיבידנד. ההמלצה הזאת מגיעה על רקע התחזיות למיצוי בשוק האג"ח, והתמחור הנוח יחסית של כמה מהחברות הגדולות בשוק.

בבורסה בתל אביב נסחרות כ-200 מניות דיבידנד, אם כי לחלקן אין מדיניות דיבידנד מוצהרת. מדד התל דיב, הכולל את 20 המניות בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר מבין מניות מדד ת"א 100, הוא אחת האפשרויות להשקיע באפיק זה. המדד, שהושק כבר ב-2006, צובר אטרקטיביות באחרונה. כך למשל, היקף נכסי תעודות הסל על מדד זה הגיע כבר לכ-900 מיליון שקל.

אז מה בדיוק מציע מדד התל-דיב למשקיעים בו? תשואת דיבידנד גבוהה לאורך זמן מהווה אינדיקציה חיובית לאיכות ויציבות החברה, ולכן ניתן ללמוד ממנה לגבי עתיד אותה חברה והרווחיות שלה.

מדיניות חלוקת דיבידנד מוצהרת נמצאת עדיין בחיתוליה בארץ, אך אין ספק שלאור המגמה בעולם, הנורמה הזה צפויה להשתרש. מדיניות שכזו מעבירה מסר חד משמעי למשקיע - לך איתי יד ביד ותיהנה. במדיניות הדיבידנד אין אמנם כדי להבטיח שהמניה עצמה לא תרד, אולם בהנחה שתשלום הדיבידנד יימשך - תשואת הדיבידנד, שמחושבת כסכום הדיבידנד המחולק במחיר המניה, תהיה אף גבוהה יותר.

נחשפים לדיבידנד

למרבה הצער, הבורסה המקומית לא מחשבת את תשואת הדיבידנד של המדד, ולכן זו אינה ידועה לציבור המשקיעים. בחברת תעודות הסל מבט, שבניהול ליאור כגן, חישבו את תשואת הדיבידנד שרשם המדד ב-2010, ומצאו שהיא עומדת על 10.68%. החישוב התבסס על ממוצע תשואות הדיבידנד של כל חברות המדד. נציין כי בניגוד למדדים אחרים, בתל דיב משקל כל החברות זהה ועומד על 5%.

ביחס לעולם מדובר בתשואת דיבידנד מרשימה ביותר, שכן ה-S&P הציג ב-2010 תשואת דיבידנד של 3.6%, הדאו ג'ונס רשם 3.4%, ומדד הדיבידנדים של גרמניה הציג 3.98% בלבד.

מהי הדרך הטובה ביותר לחשיפה למניות דיבידנד, רכישה ישירה של מניות או תעודות סל?

כגן: "להשקעה באמצעות תעודות סל מספר יתרונות כלכליים. היא מאפשרת למשקיע לדחות את תשלום המס עד למכירת התעודה, וכך נהנה המשקיע מהשקעה חוזרת של הדיבידנדים המתקבלים. את ההשקעה מבצעת החברה המנפיקה, שחוסכת מהלקוח לא רק תשלום מס מיידי ועמלות שונות הכרוכות בקבלת דיבידנד, כגון עמלת שורה, אלא גם את עמלות הקנייה שהלקוח ישלם, כאשר ירצה להשקיע חזרה את הדיבידנד. כמו כן, עמלות הניהול הנמוכות, כ-0.5%, השקיפות, הפיזור והנזילות - כל אלו גורמים להשקעה באמצעות תעודת סל להיות כדאית במקרה זה".

מצד שני, יש לקחת בחשבון כי השקעה במדד התל דיב כרוכה לעיתים בחשיפה לחברות שלא בהכרח היינו רוצם להשקיע בהן. למשל, חברות שנכנסו למדד בגלל תקופה שבה חילקו דיבידנד, אך רוקנו את קופתן ואינן צפויות לחלק עוד בעתיד, או מניות שייתכן שהן מתומחרות באופן מלא, ואינן מהוות הזדמנות השקעה.

המניות המובילות

בהמשך לכך ניסו בבית ההשקעות פסגות, להעריך מה תהיה תשואת הדיבידנד של התל דיב ב-2011, והגיעו למסקנה כי היא תעמוד על 8.1%.

"מבחינתנו, חברות דיבידנד הן אלו בעלות מדיניות או שעל סמך ניסיון העבר צפויות להמשיך לחלק דיבידנד", מסבירה לימור גרובר, מנהלת מחלקת מחקר Side-Sell בפסגות. "אפשר למצוא קשר בין חברות שיכולות לחלק דיבידנדים משמעותיים ובין חברות שהפעילות שלהן מתאפיינת ביתר דפנסיביות. כך למשל, חברות הסלולר והנדל"ן המניב עברו תקופות שפל עם השפעות מינוריות".

לפי החישוב של פסגות, כור צפויה להציג את תשואת הדיבידנד הגבוה במדד - 15%, ואחריה דסק"ש (12.3%) ובזק (12.2%). ההערכה לגבי בזק מתייחסת למדיניות של חלוקת כל הרווח הנקי, בתוספת הדיבידנד המיוחד בגובה 3 מיליארד שקל, שצפויה החברה לחלק בקרוב.

כור היא אמנם בעלת תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר, אך זו תלויה כמעט באירוע בודד. "אם מניית קרדיט סוויס תעלה ויהיו רווחי הון, אז יוכלו לחלק דיבידנדים ואף בהיקפים משמעותיים. גם העסקה של מכתשים אגן תורמת, שכן החברה תוכל להכיר ברווחי הון, ועל בסיסם לחלק דיבידנד", מציינת גרובר.

בפסגות מציינים חברות נוספות כמו פרטנר (11.8%), שלפי המדיניות שלה צפויה לחלק 95% מהרווח הנקי; המתחרה שלה סלקום (9.7%), שאוחזת במדיניות דומה; גולף (9.4%), שאין לה מדיניות מוצהרת אך נתוני העבר משחקים לטובתה; ובית ההשקעות דש-איפקס (8.7%), שהצהיר לאחרונה על מדיניות של חלוקת לפחות 50% מהרווח הנקי. בתחתית הרשימה ניתן למצוא את כיל (4.5%), אשטרום נכסים (4.2%) ואיתוראן (3.5%).

בולטים בהיעדרם

מי שבולטים בחסרונם מהמדד הם הבנקים, שהפסיקו לחלק דיבידנדים ב-2008 על רקע המשבר העולמי. "בעדכון הבא של חברות המדד יש סיכוי גדול שהם ייכנסו. כעקרון, תשואות הדיבידנד שאנחנו צופים ל-2011 לבנקים, נעות סביב ה-5%, מלבד דיסקונט שלא יחלק להערכתנו דיבידנד ב-2011", מציינת גרובר.

"לא חזות הכול"

"יש לזכור כי דיבידנד אינו חזות הכול. אנחנו רוצים שהמדיניות תיתמך גם על ידי הצפי לביצועי החברה בעתיד. אם הפעילות תישאר לפחות יציבה, היא תשמור על תשואת הדיבידנד", מדגישה גרובר ומוסיפה: "אנחנו מעריכים שבסקטור הסלולר תהיה ירידה בתשואת הדיבידנד, בשל השפעה של השינויים הרגולטוריים, אך ללא הפסדי הון משמעותיים. כך שזה עדיין משאיר לחברות תשואות דיבידנד גבוהות".