הג'יני בבקבוק: אי-שוויון בהכנסות בישראל ובמדינות ערב

לפי נתוני מדד ג'יני למדידת אי-שוויון בחלוקת ההכנסות, ישראל נמצאת בסביבה הלא מחמיאה של מצרים, טוניסיה, תימן, ירדן, מרוקו ואלג'יריה

איש לא צופה מהפכה בישראל או טנקים בכיכרות תל-אביב, עכשיו או בעוד חמש שנים, אבל קובץ נתונים סטטיסטיים, שנקשרו באופן מעורר מחשבה, בטור ב"ניו יורק טיימס", מצביע על דמיון בין ישראל לבין מצרים, טוניסיה, ירדן, תימן ומדינות ערביות נוספות בתחום של אי שוויון בחלוקת הכנסות.

בעל הטור צ'רלס בלאו הציב כרפי מבחן שורת מדדים לבדיקת הדופק הכלכלי והחברתי במצרים ובטוניסיה: הגיל החציוני של האוכלוסיה; שיעור האבטלה העדכני ביותר; מדד ג'יני, שבודק אי שוויון בחלוקת הכנסות; שיעור ההוצאה של משקי הבית על מזון; רמת הדמוקרטיה (בסולם מ-1 עד 10); סוג המשטר (שני המדדים האחרונים נלקחו מ"מדד הדמוקרטיה 2010" של Intelligence Unit, ממשפחת ה-Economist); ושיעור המשתמשים באינטרנט מכלל האוכלוסיה.

מתחת לנתונים אלה הציב בעל הטור נתונים מקבילים של מדינות המזה"ת, ובכללן ישראל. המדדים, כפי שקובצו, נועדו בבירור להצביע על בשלות מדינה למהפך פוליטי. מכל מקום, בעל הטור לא פירש את הנתונים. הוא השאיר את המלאכה לקוראים.

מתברר, שישראל חצתה את רפי הנתונים של מצרים ו/או טוניסיה בשלושה מדדים: הגיל החציוני, אי השוויון בחלוקת ההכנסה ושיעור המשתמשים באינטרנט. (לצורך הגדרה: חציית רף הנתונים של הגיל החציוני בניתוח זה פירושה גיל נמוך יותר מגילי רף המבחן של מצרים ו/או טוניסיה).

והנה הנתונים (יחד עם נתונים מקבילים מארה"ב, להשוואה):

הגיל החציוני במצרים: 24.0; בטוניס: 29.7; בישראל: 29.3; ארה"ב: 36.8.

מדד ג'יני למדידת אי שוויון בחלוקת הכנסות (ככל שהמספר גבוה יותר, אי השוויון גדול יותר): מצרים: 34.4; טוניסיה: 40 (נתון זה משקף כנראה את השחיתות השלטונית הכמעט גלויה במדינה, שתועדה במברקים של שגרירות ארה"ב בטוניס); ישראל: 39.2. ארה"ב: 45. להדגשה: אי השוויון בחלוקת ההכנסות גבוה בישראל יותר מאשר במצרים, ונמוך אך במעט מזה של טוניסיה. אך שלושתן עדיין רחוקות מרמת אי השוויון בארה"ב ואיראן (ראו בהמשך).

שיעור המשתמשים באינטרנט: מצרים: 21.2%; טוניסיה: 34%; ישראל: 71.6%; ארה"ב: 77.3%.

בעוד שישראל חצתה את רפי המבחן של מצרים ו/או טוניסיה בשלושה מדדים. רוב מדינות המזה"ת חצו את רפי המבחן בחמישה או שישה מדדים, כשהבולטות הן ירדן, איראן, תימן, אלג'יריה ומרוקו.

הנתונים:

גיל חציוני: ירדן: 21.8; איראן: 26.3; תימן: 17.9; אלג'יריה: 27.1; מרוקו: 26.5. (תזכורת: ישראל: 29.3).

שיעור אבטלה: ירדן: 13.4%; איראן: 14.6%; תימן: 35%; אלג'יריה: 9.9%; מרוקו: 9.8% (להשוואה: מצרים: 9.7%; טוניסיה: 14%; ישראל: 6.4%; ארה"ב: 9%).

מדד ג'יני למדידת אי שוויון בחלוקת הכנסות: ירדן: 39.7; איראן: 44.5; תימן: 37.7; אלג'יריה: 35.3; מרוקו: 39.5. (תזכורת: ישראל: 39.2).

הוצאת משק בית על מזון (כאחוז מכלל ההוצאה): ירדן: 40.8%; איראן: 26.3%; תימן: אין נתון; אלג'יריה: 43.8%; מרוקו: 39.5%. (להשוואה: ישראל: 17.8%; ארה"ב: 6.8%).

רמת הדמוקרטיה, בסולם מ-1 עד 10, כש-10 הוא הדירוג הגבוה ביותר; כאמור, לפי "אקונומיסט"): ירדן: 3.7; איראן: 1.9; תימן: 2.6; אלג'יריה: 3.4; מרוקו: 3.7. (להשוואה: ישראל: 7.5; ארה"ב: 8.2).

סוג המשטר: ירדן, איראן, תימן, אלג'יריה ומרוקו: בכולן משטרים אוטוקראטיים. (להשוואה: ישראל: "דמוקרטיה פגומה"; ארה"ב: "דמוקרטיה מלאה"). כל הסיווגים לפי "אקונומיסט".

שיעור המשתמשים באינטרנט: ירדן: 27.2%; איראן: 43.2%; תימן: 1.8%; אלג'יריה: 13.6%; מרוקו: אין נתון. (תזכורת: ישראל: 71.6%).

האם אפשר ללמוד מהנתונים היכן תהיה התבערה הבאה? הקוראים מוזמנים להסיק את מסקנותיהם.