"מה שמתרחש היום במקצוע עריכת הדין זה אסון משפטי"

"בתחילת ה'עליהום' עליי לא נרדמתי בלילות. כשהופיעו הכותרות הראשונות על כל מיני מעשים לא ראויים שעשיתי לכאורה, והמידע העיתונאי אודותיי התחיל לזרום ו'לפרוח', לא עצמתי עין. לשמחת לילותיי ולצער אישיותי משהו בי התחספס בשנתיים האחרונות, עד כדי כך שכמעט שום כותרת עיתונאית שתתפרסם עליי מחר בבוקר לא תניא אותי מדרכי, לא תדיר שינה מעיניי ולא תפתיע אותי".

עו"ד יורי גיא-רון עבר כמה שנים לא פשוטות מאז מונה לראש לשכת עורכי הדין ב-2007. הוא "זכה" לאופוזיציה קשה, מסרסת כמעט, לפרסומי "תחקירים" חושפניים אודות "עיסוקיו" לכאורה מחוץ לתפקיד, לשידוך שמו לפרשייה פלילית ולתלונה משמעתית נגדו שנדונה בפני ועדת המשמעת של מחוז תל-אביב של הלשכה, שיחסיו עם נציגיו לא מאוד חמים, בלשון המעטה.

כל איש ציבור מרגיש רדוף

בראיון ל"גלובס", על רקע חגיגות היובל ללשכת עורכי הדין שנערכו בשבוע שעבר בירושלים, והבחירות הקרבות ללשכה ביוני 2011, מדבר גיא-רון בפתיחות על השנה הלא פשוטה שעברה עליו, על הצורך בלשכה חזקה ומאוחדת, הידרדרות המקצוע, איך זה שחבריו משתתפים חדשות לבקרים בתוכניות ריאליטי כמו "הישרדות" ו"האח הגדול", ומה צריך לעשות כדי לעצור את המפלה הצפויה של מה שהיה פעם הדובדבן שבקצפת הקריירות.

חלק מהרעיונות שלו קצת קשים לעיכול. ולא, הוא עדיין לא מוכן לגלות אם הוא יתמודד בבחירות הבאות לתפקיד ראש הלשכה, ובכלל.

"אני לא פרנואיד", הוא אומר, "אבל אין לי ספק שכל הפרסומים נגדי בשנה האחרונה נובעים מפעולות של אנשים שלא היו רוצים לראות אותי כראש לשכה. אנשים שאינם רוצים לראות אותי ממשיך בתפקיד לא בחלו בלנהל קמפיין הכפשה, ולא נגדי אלא נגד משפחתי, ובזמנים אישיים קשים במיוחד שעברנו במשפחה ושהיו ידועים להם, ואני מעדיף שלא לחשוף אותם. אני לא רוצה לחשוב לאן דברים כאלה הובילו בלשכת רואי החשבון, אז אני ממשיך ואמשיך לעשות את תפקידי בדרך הטובה ביותר שאני מכיר".

- אתה מרגיש רדוף?

"למדתי שבאופן אינהרנטי כל איש ציבור מרגיש קצת רדוף".

- אתה מצטער שלקחת על עצמך את התפקיד?

"צריך להיות משוגע או מטורף כדי להתמודד על תפקיד ראשות לשכת עורכי הדין במציאות הנוכחית, אבל אם כולם יקבלו את הגישה הזו, אז לשכת עורכי הדין הייתה נותרת בידיים שאולי לא נכון היה להותיר אותה אצלם. אז אני לא מצטער שלקחתי על עצמי את התפקיד, והתנהלות כזאת רק תחזק אותי להמשיך".

- אתם נתפסים בציבור כארגון שהוא כר פורה לעסקנות ולוויכוחים פוליטיים. אפילו אתה, שהצהרת 'איש לא יצליח לריב אתי' בראשית הקדנציה, נמצא בתוך הקלחת.

"אני עדיין אותו אדם שהאמין ש'לא יצליחו לריב אתי', ולרוב זה נכון. אני משקיע בין 50% ל-100% מזמני בלשכה, יותר קרוב למספר הגבוה, וכ-90%-95% ממה שאני עושה נמצא בקונצנזוס של כל חברי הלשכה.

"כיוון שלא הותרתי בקדנציה הזאת כמעט שום אבן מהותית אמיתית בלתי הפוכה, לרבות נושאים שקודמיי לא נגעו בהם שנים, כדוגמת מבנה הלשכה והיחסים בין ועד מרכזי למחוזות, אז יש 5% מהנושאים שנמצאים במחלוקת פנימית בלשכה.

"ההיקף העצום וההישגים של הלשכה בתחום הבינלאומי, בנושא שכר מצווה, בתחום הצרכנות, תרבות ופנאי ועוד - כולם שווים כותרות עיתונאיות. אבל מה זוכה לכותרות? הנושאים ששנויים במחלוקת. ולזה נחשפים ציבור עורכי הדין והציבור בכלל".

יותר מהטוב וגם מהרע

בשבוע שעבר עלו בכירי מערכת המשפט בעבר ובהווה לתיאטרון ירושלים לחגוג 50 שנות פעילות של לשכת עורכי הדין. בטקס השתתפו בין היתר פרקליט המדינה, משה לדור; היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין; שר המשפטים, יעקב נאמן; היועץ המשפטי לממשלה בדימוס, מני מזוז; ועוד.

באירוע הוקרנו ברכות מצולמות של נשיא המדינה, שמעון פרס, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, ששיבחו את חברי הלשכה על עבודתם החשובה ותרומתם למדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית וליברלית.

"זה לא מובן מאליו שבכירי נבחרי הציבור מברכים את לשכת עורכי הדין. זה לא קרה 50 שנה, מאז שהיא הוקמה", אומר גיא-רון בטון של אב שגאה בהישג בתו.

אך גאוותו מתחלפת במהירות בטון כאוב, כאשר הוא מדבר על הידרדרות המקצוע ב-50 השנה. "כששואלים אותי מה קרה למקצוע עריכת הדין מאז קום המדינה, אני אומר תראו מה קרה במדינה למקצוע ההוראה. פעם המורה היה האדם הכי חשוב ביישוב. מה שקרה למקצוע החינוך וההוראה ב-60 שנות קיום המדינה, מאיים להתרחש גם במקצוע עריכת הדין".

לדברי גיא-רון, אין מה לפנטז על העבר במונחים של איכות - "גם בשנות ה-50 וה-60 היו עורכי דין יותר טובים ופחות טובים, אך מבחינה כמותית עברנו את כל הגבולות. זו בעיה של כמות. כשיש יותר מהכול, זה אומר שיש יותר מהטוב וגם מהרע.

"פעם המעמד המקצועי והציבורי של עורכי הדין היה מאוד גבוה. נכנסת למשרד עורכי דין ביראה מסוימת, וכך צריך להיות, כי מדובר בבעל מקצוע שאינך רואה הרבה במהלך החיים, ושנוגע בך בצומת חשוב בחייך. לכן הוא חייב להיות אדם ברמה, ומשכמו ומעלה ביכולותיו.

"אך מה שמתרחש במקצוע עריכת הדין היום הוא אסון משפטי. המקצוע בתהליך הידרדרות ארוך שנים. הלשכה עושה ככל יכולתה לעצור זאת, אבל העובדה שאנחנו לא אדונים לעצמנו, וכפופים לרגולטורים ולמחוקקים, חוסמת אותנו".

לשכת עורכי הדין נתפסת כאחראית להצפת המקצוע - היא חופשייה לקבוע את תנאי הפיקוח על ההתמחות, תנאי הקבלה למקצוע ואת כללי האתיקה של העוסקים בו - אך גיא-רון מבקש להבהיר כי אין זה כך. "זה ממש לא נכון. יש לנו רגולטור בכל נושא, וידינו כבולות עד שהוא מחליט לפעול".

דוגמה לכך היא בחינות ההסכמה למקצוע. השבוע סיימו כ-2,000 מתמחים את שנת התמחותם וניגשו ללמוד למבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין שיקבעו את עתידם המקצועי.

בשנים האחרונות, מיד עם סיום הבחינות - מועד קיץ או חורף - מותחים הנבחנים המאוכזבים ביקורת קשה נגד הלשכה, ש"מנסה להכשיל" אותם ומחריפה את השאלות בבחינה שעשו. סביר להניח שבמאי זה יקרה שוב.

את גיא-רון זה כמעט משעשע. "הביקורת על הלשכה שמחריפה או מחמירה את השאלות בבחינות ההסמכה היא קשקוש. אין ללשכה שליטה על השאלות. ועדה עצמאית בראשות שופטת קובעת את השאלות, והלשכה לא מעורבת בזה בשום אופן. לו היה לנו קשר, היינו מחמירים את השאלות, אבל לצערי אין לנו".

לקבוע מכסה לכמות עורכי הדין

גיא-רון לא מסתיר את שאיפתו לסמן "עצור" לאלפים שגודשים את המקצוע מדי שנה. הנושא המדובר ביותר באחרונה בלשכה הוא "המהפכה" שתתחולל בתנאי הכניסה למקצוע.

הלשכה הניחה את אבני-היסוד למהפכה כאשר העבירה הצעת חוק להאריך את תקופת ההתמחות משנה לשנתיים ולשנות את מתכונת בחינות ההסמכה שבסוף ההתמחות. שר המשפטים, יעקב נאמן, הודיע לפני יותר משנה כי הוא יאמץ את המלצות הלשכה. אך שום דבר לא זז.

"הנחנו שורה של הצעות חוק בפני משרד המשפטים. לו הייתה לנו שליטה מנדטורית על הנושאים האלה, היינו מסדירים אותם מזמן. כולם יושבים כרגע במשרד המשפטים וזוכים להערות, ביקורת, עיכוב, השהיה איומה, סחבת בלתי אפשרית. אף ששר המשפטים מסכים עקרונית לכולן, הן עדיין תקועות, ואני לא מצליח להבין מדוע".

ונוסף לזה שתקעו מקלות בגלגלי ה"מהפכה" שלו, זו לא המהפכה שגיא-רון רצה באמת. לדעתו, דרושים צעדים חריפים בהרבה מהארכת ההתמחות ושינוי הבחינות.

"מה שצריך היה לעשות לא נכלל בתוכנית הלשכה ובהצעת החוק של משרד המשפטים. מה שצריך לעשות זה לדרוש תואר שני במשפטים, כתנאי סף לקבלה להתמחות, ובנוסף צריך לקבוע מכסה של עוסקים בעריכת דין, מעטים שיוכשרו לעסוק בזה מדי שנה. לא רק בגלל רמת המקצוע, אלא בגלל מספר עורכי הדין שהחברה באמת זקוקה להם כדי להתפתח באופן תקין".

- ברור לך שהצעה לקבוע "מכסה" תעורר ביקורת קשה.

"אנחנו במצב חירום, ותקופה מסוימת זה מה שצריך לעשות, למרות הנקיטה הקטגורית. בנוסף, צריך להנהיג בסוף ההתמחות בחינות יותר קשות לכניסה למקצוע, ולהגביל את מי שהתקבל למקצוע ורכש את הרישיון בתחומי העיסוק שלו כג'וניור למשך תקופה מסוימת, עד שיוכל לעסוק בכל התחומים.

"נראה לי שלא אחראי בצורה קיצונית שאדם שסיים כרגע ללמוד את המקצוע, אפילו שיש לו חצי שנה רישיון, ייצג נאשם בתיק רצח או אונס, וזה כל הזמן קורה".

- דיברת על הצעדים הללו גם בעבר, אז למה לא לקדם אותם?

"אף אחד מהם לא נכלל בהצעת החוק ובתוכנית הלשכה לשיפור מצב המקצוע. היה ברור לנו שהם לא יעברו בכנסת, בגלל חופש העיסוק, פופוליזם פוליטי ורצון לרצות קבוצות שונות שרוצות ללמוד משפטים, ואת עורכי הדין שבכוריהם רוצים ללמוד משפטים. וכך קורה שהגענו למספר הבלתי נתפס של עורכי הדין והידרדרות המקצוע".

תוכניות הריאליטי מחפשות עורכי דין

חלקם של עורכי הדין לא נפקד גם מתרבות הריאליטי שהשתלטה על תוכניות הטלוויזיה. עורכי דין ומשפטנים (סטודנטים למשפטים ועוד) מככבים בהן. ב"האח הגדול" כיכב בעבר עו"ד סער שינפיין, "בהישרדות" כיכבו בעבר עורכי הדין דן מנו וטל אנגלנדר, ובעונה הנוכחית מככבים עו"ד יגאל בן-בנימין והסטודנט למשפטים בן מלכא.

- מה אתה חושב על תופעת עורכי הדין שמככבים בתוכניות ריאליטי?

"במדינה שבה חיים כ-50 אלף עורכי דין, פני העוסקים במקצוע הם כפני החברה שבה הם חיים, ואז בתוכניות טלוויזיה ובכל אירוע עם אנשים משתתפים גם עורכי דין. הם משקפים את פני החברה. ב'האח הגדול' וב'הישרדות' מדובר יותר במגזר נקודתי מסוים בחברה, כי לא כל אחד שש לחשוף את עצמו בתוכניות ריאליטי.

"מה שמעניין בתופעה הזו זה שההפקות בתוכניות הריאליטי מחפשות עורכי דין. זה נראה כאילו מחפשים כדורגלנים, דוגמניות ועורכי דין לתוכנית. זה אב-טיפוס של תוכנית ריאליטי. בעיניי מי שמשתתף בזה - ואני תופס את עצמי כליברל, באופן שבו הוא מתנהל בתוכנית כמו שראיתי עד היום - פוגע בתדמית של המקצוע. אבל זו זכותו".

- חלומה של כל אם יהודייה שיהיה לה בן עורך דין, עוד רלבנטי?

"לדעתי כן. זה מקצוע מקסים, חופשי, שמאפשר לך לבטא כישורים ורסטיליים ונותן לרוב העוסקים בו המון סיפוק, ולכן חלק גדול מהאוכלוסייה רוצה לעסוק בו. אבל יש שאלה אחרת, האם הייתי ממליץ היום לכל אחד להיות עורך דין? והתשובה היא שצריך לשקול את התפיסה שלי לגבי יופיו והדרו הפוטנציאלי של המקצוע, עם המציאות המאוד בעייתית. לצערי, באיזונים ובלמים בין שני הניגודים האלה, המצב הקשה של המקצוע היום מצדיק בחירה אחרת".

- ב-21 ביוני יש בחירות. מה התוכניות שלך - תתמודד שוב או תפרוש?

"בראשית הקדנציה אמרתי והצלחתי בכך, שזה לא נכון שהלשכה מתנהלת בקדנציה של 4 שנים שמתוכה במשך שנה המועמדים עוסקים בבחירות. לפני הבחירות הקודמות, בחודש דצמבר-ינואר כבר היו 6 מועמדים לראשות הלשכה והרבה לוועד המחוזי, וכל האווירה הייתה אווירת בחירות.

"אנחנו היום במארס, והצלחנו לגרום לארגון הזה להתנהל בעניינים השוטפים 3 שנים ו-8 חודשים כמעט מתוך הקדנציה שלי, בלי אווירת בחירות. זה הישג שהשגתי בכך שלא דשתי בבחירות עד לרגע זה, ולא אהיה באווירת בחירות עד הרגע שזה יהיה נחוץ".

- אנחנו כבר שם.

"בימים הקרובים אחליט מה קורה אתי. בשיחות עם חברים אני מנסה לייצר את האלטרנטיבה הכי טובה ללשכה, בין אם זה אני ובין אם זה אחרים, ובעוד זמן קצר אודיע על כוונותיי לעתיד".

"אני לא טיפוס של ריב ומדון"

כאשר יורי גיא-רון נבחר לראש לשכת עורכי הדין, הוא לא חשב שיהיה לו קל. תככים, פוליטיקה ומלחמות כבר היו דבר שבשגרה בלשכה, ולא היו אמורים להפתיע איש. ובכל זאת, את המתקפה החריפה שנפתחה נגדו בשנה האחרונה הוא ממש לא צפה.

את יריית הזינוק הוא שמע עם פרסום תחקיר, שעיקרו רווחים שעשתה בעבר חברת פרסום בבעלותו, יחד עם אשתו כנרת, מרכישת שטחי פרסום למודעות מין בעיתונים לכאורה.

בהמשך, כאשר כנרת נחקרה באזהרה במשטרה בחשד לעבירת שוחד הקשורה לחברה שבבעלותם המשותפת של בני-הזוג ולקופת-חולים מאוחדת, עיתונים הכריזו כי הוא עצמו חשוד בפלילים ונחקר באזהרה, הגם שמעולם לא נחקר.

ואם זה לא מספיק, גיא-רון נאלץ להתמודד היום גם עם תלונה משמעתית נגדו, המטופלת בוועדת האתיקה במחוז תל-אביב, בטענה כי בלוגו נייר המכתבים של משרדו נכללים לעתים גם עורכי דין, שאינם שותפיו או שכיריו, אלא מקבלים ממנו שירותי משרד בלבד.

לדברי גיא-רון, "זה חלק מהקמפיין הלא לגיטימי נגדי. צריך לבקר אותי על מה שאני עושה בתחום המקצועי, אבל אין מה לומר עליי כראש לשכה. מה שהתפרסם בעיתון זה כל מיני טענות לגבי התנהלותי האישית.

"מדוע? כי מי שמכיר אותי יודע שאני קצת אחר, אני לא טיפוס של ריב ומדון, אני לא בהכרח מושך אש באופי ובסגנון שלי, ואז התוצאה היא שכדי לשרוט את התדמית החיובית הזו שלי, הדרך להחליף אותי, לנצח אותי בבחירות או לפגוע בי, היא לנסות לפגוע באישיותי ובמשפחתי.

"באף אחד מהפרסומים לגביי לא מדובר בעובדות, וזה גם לא היה מידע שהעיתונאים הגיעו אליו ללא הפניה של גורמים שעוינים אותי בלשכה. יש כאן התנהלות מכוערת של אנשים".