גן החלומות

הפרויקט הזה נשמע כמו פנטזיה פרועה, אבל זוהי הזמנת עבודה קונקרטית ולא סיפור מאלף לילה ולילה: קובי טל, מתכנן גנים ונוף, עסוק כבר ארבע שנים וחצי ביצירת גן חלומות פרטי בן 40 דונמים בפרבר של העיר באקו, בירת אזרבייג'ן. זהו סוג של פארק טבע נופי מענג בהזמנה, שהולך ומוקם בימים אלה בחצר האחורית של בית פרטי שבונה לו זוג מעשירי המקום. מצד אחד הגן תחום בבית עצמו, מצדו האחר הוא מסתיים בים הכספי. בין לבין הוא מכיל בריכות, אגמים, עצים מופלאים ושעשועים לרוב. אין זה דבר של מה בכך: מדובר במדינה מוסלמית, באזור אקלימי קשה ומוכה סופות, רוחות, ממטרים עזים וטמפרטורות קיצוניות.

המשימה התובענית הובילה את טל בארבע השנים האחרונות יותר משלושים פעמים לביקור במדינה המרוחקת, לעתים לשהות בת חודש, על מנת לפקח באופן הדוק על הפרויקט המורכב והעשיר בפרטים שתכנן בעמלנות. באחת מגיחותיו לארץ נפגשתי עם טל, בוגר האוניברסיטה העברית במגמת תכנון גנים ובעל משרד פרטי שמתמחה בתחום, לשמוע ממנו על הפרויקט.

הלקוח המסתורי

"הגעתי לפרויקט דרך מאיר ידעי, מנכ"ל חברת 'גני נוי', שמבצעת בין היתר פרויקטים באזרבייג'ן", מספר טל, 'והוא סיפר לי על לקוח עם שטח מעניין ליד הים. כששמעתי שזה ליד הים שמחתי, וממש נלחמתי על שימור חוף הים, שהיה אתגר בפרויקט. מעבר ליצירה במקום חדש, זה מרתק לעבוד מול תרבות אחרת לגמרי, עם שפה שונה, עיצוב ואדריכלות אחרים".

מיהו הלקוח שיכול להרשות לעצמו פרויקט כזה? טל לא חושף שמות, ומתנסח בזהירות רבה: "איש עסקים דיסקרטי. שם לא מחלקים כרטיס ביקור... אבל כבר בפגישה הראשונה בינינו היה קליק. הוא ביקש שאכין לו תוכנית רעיונית, והתעניין בדרך שבה אשמר את הטבע ואת הנוף ההרוסים בסביבה. הוא נתן לי יד חופשית בתכנון וזרם עם הרעיונות שלי, כמו מיני גולף על אגם מלאכותי".

מה היתה הפרוגרמה (הגדרת צרכים כמותיים ואיכותיים בתכנון)?

"הזוג רצה המון דברים: בריכת שחייה, אגמים, נחלים ומיני גולף. את שלושת המבנים בשטח תכנן האדריכל הישראלי עודד חלף. צמודים אליהם שתי בריכות שחייה ושני אגמים שאפשר לשחות בהם, והם תוכננו לפי עיקרון של בריכות ביולוגיות, סינון טבעי עם צמחייה ואצות".

"באקו" בפרסית משמעה מכת רוח, והיא מתארת נאמנה את מזג האוויר הבעייתי באזור: רוחות עזות מנשבות מקצה לקצה, חורף קר מאוד וקיץ חם מאוד, עם ארבעים מעלות מעל לאפס או מתחתיו, ועונות מעבר בנות שבועיים. בנוסף, מתאר טל, באקלים המדברי הזה גם יורד שלג כבד, ובין היום ללילה יש לעתים הבדלי טמפרטורות של 30 מעלות. הקרבה לים לא הוסיפה לקלות התכנון, הוא אומר, והצריכה למידה, חשיבה והתמודדות.

נשמע מאתגר.

"הייתי חייב ללמוד את האקלים הקשה ולהתאים אליו את הגן מבחינת תכנון הצמחייה ובחירתה, שילוב מערכות טכניות ויצירת טופוגרפיה שיוצרת מסתור - כמו קירות וטרסות - כדי להסיט את הרוחות המטורפות לכיוונים אחרים. שערי הכניסה, למשל, גדולי ממדים במיוחד, כדי שיצליחו לעמוד מול הרוחות האדירות, עם רווחים שלא יחסמו את הרוחות ומנגנוני פתיחה נסתרים בתוך האדמה".

אלמנטים מתרבויות עתיקות

המקום השפיע גם על הבחירות האסתטיות. טל אומר שהיה לו חשוב להיצמד לתרבות המקומית: "ולכן עשיתי שימוש בעיטורים טורקיים ואזאריים כמו משרביות (חוצצים אופייניים לבנייה אסלאמית, שתפקידם ליצור הפרדה בין חללים, אבל יש להם גם תפקיד דקורטיבי) וגם באלמנטים מתרבויות עתיקות, כמו ציורי קיר פרימיטיביים של יורדי ים וחיות ששולבו באזור הים, על קירות המצוקים. ישבתי שעות במכון לחקר האדריכלות בבאקו כדי ללמוד את ההיסטוריה, ושילבתי את מה שמצאתי בהרבה מקומות.

"החוף הצמוד היה הרוס ומלא גושי בטון, ושכנעתי את הלקוחות, בהצלחה, בחשיבות השמירה על הטבע. כדי לשקם את החוף בניתי מצוקים מלאכותיים תוך שימוש בחומצות, שיצרו צבעים אותנטיים. בתוך המצוקים בניתי מערכת השקיה ששואבת מים מהים פנימה, וכך גדלות אצות, המצוק רטוב כל הזמן, ונראה טבעי לגמרי. כדי לא להוסיף חומרים, חצבתי מדרגות בתוך האבן המקומית ובניתי ממנה ספסלים לפינות ישיבה. יש גם אלמנטים כמו מזרקת לוטוס עם משרביות בסגנון טורקי. סלעים, חלקם בגודל שלושה מטרים, הובאו מהרי הקווקז".

בוודאי נאלצת לבצע בחירות מורכבות בתחום הצמחייה.

"כן, את הצמחים ייבאנו מאיטליה ומטורקיה, כי באזרבייג'ן לא היו המגוון והגדלים שנדרשו. העתקנו לפרויקט עצי ענק בהובלה יבשתית, חלקם בגובה 30-20 מטרים, בהם דולב ואלון, ושילבתי הרבה פרחי בר".

הצצה בתמונות (טרם ביקרתי באתר המסקרן) מגלה כי הגן מורכב מאלפי פרטים קטנים, שיוצרים יחד את המראה השלם. מחשבה מוקפדת ניכרת בחיבור המשולב בין בריכות השחייה, האגם והים: אלה מתחברים ברצף ויזואלי ויוצרים תחושה ארוכה ומהפנטת של מים. אגמי המים הגדולים והביולוגיים משמשים כגורם מחבר, אבל יוצרים גם מיקרו-אקלים המזמין בעלי חיים כמו ציפורים, חרקים ודגים, שמכניסים חיים תוססים לסביבת המדבר. כחלק ממערכי התנועה והטיול שתוכננו ברחבי הגן, הוקמו גשרים מעל האגמים, מה שיוצר אווירה פסטורלית, וכן נפרסה רשת שבילים במצוקי הים, שמזמינה לטיול קרוב לגלים המתנפצים.

מה החוויה שנשארת איתך מתכנון הגן?

"זאת עבודה מורכבת עם ירידה לפרטים, יצירה רב-תחומית שלא מוגבלת למשהו מצומצם. זהו תהליך של למידה ובדיקה לאורך כל הדרך, אבל נהניתי מהיצירה. נהניתי אפילו מזה שהיו דברים שהפועלים במקום לא ידעו לעשות, כמו אלמנטים שקשורים לטופוגרפיה ובניית צורות אמורפיות בים, אז לבשתי בגדי עבודה ויצרתי איתם במקום".