מדד הביורוקרטיה העולמי

מחקר של הבנק העולמי מקל על יזמים ברחבי העולם

בשקט-בשקט, ובלי לעורר גלים, התחוללה בפרו ב-2010-2009 מיני מהפכה. הממשלה צמצמה את עלות הקמת עסק חדש מ-684 דולרים ל-564 דולרים, מספר התחנות הביורוקרטיות הנדרשות קטן מתשע לשש, ומשך התהליך התקצר מ-41 ימים ל-27. אלה נתונים מרשימים, שבוודאי יעודדו יזמים מקומיים, יתרמו ליצירת מקומות עבודה חדשים, ויתרמו לכלכלת המדינה בכלל.

הנתונים האלה לקוחים מתוך פרויקט של הבנק העולמי הקרוי "עושים עסקים" (Doing Business). הפרויקט, שהחל לפעול בשנת 2003, מנתח את הקושי (או אם תרצו את הקלות) בהקמת עסק במדינות העולם ובהפעלתו, בהסתמך על משתנים כמו זמן ההקמה, קלות קניית נכסים ומכירתם, הקלות שבשחרור סחורה מהמכס ועוד. שיטת המחקר מבוססת על מודל היפותטי של הקמת עסק בעל מאפיינים ייחודיים. צוות מומחים, לרוב עורכי דין, בוחנים את המקרה, וקובעים אילו מסמכים חייבים לקבל, דרך אילו מחלקות ביורוקרטיות צריך לעבור, מה היקף התשלומים הנדרשים, וכך הלאה.

שיטת המחקר הזו יוצרת מידע בר-השוואה, אבל לאו דווקא תואמת את המציאות של הקמת עסק אמיתי. במחקר אחר שנעשה, אסף הבנק העולמי מידע דומה, אך בשיטה אחרת: סוקרים ביקשו מיזמים ומבעלי עסקים למלא שאלונים שעוסקים במכשולים שבהם נתקלו - ביורוקרטיים ואחרים.

מרי הלוורד-דרימייר מהבנק העולמי, ולנט פריצ'ט, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת הרווארד, השוו את שתי שיטות המחקר. עד לנקודה מסוימת, שתי השיטות מתואמות. מדינות שדורגו גבוה במדידה התיאורטית קיבלו ציונים טובים גם בסקרים; ככל שהחוקים היו ברורים יותר, כך דווחו פחות בעיות וקשיים.

עם זאת, ברוב המדינות שבהן נמצא כי יש הרבה ביורוקרטיה לא הייתה חפיפה בין המחקרים ולא היה דמיון בין מה שהיזמים חוו בפועל לבין מקרה המבחן התיאורטי. בחלק מהמדינות יש לחברות יד כמעט חופשית לגמרי, ואילו באחרות החברות נמצאות תחת מתקפה מתמדת של פקידים ושל תקנות. החוקרים מצאו כי במדינות שבהן החוקים לא ברורים (ובהרבה מדינות זהו המצב), הם הפכו לפחות רלבנטיים למציאות. "אם מדריך 'עושים עסקים' במדינה שלך אומר שפרק הזמן שנחוץ להשלמת התהליך הוא 350 ימים אלא אם תשחד מישהו, אתה כנראה נמצא במדינה שבה איש לא משלם שוחד", אומר פריצ'ט.

הגיוני שחוקרים המחפשים דרכים ישירות לחישוב עלות הקמת עסק - בכסף, בזמן ובמאמץ - יקבלו תשובה מדויקת יותר אם יפנו למי שעברו את התהליך ולא יחפשו את התשובה בעולם התיאורטי. ועדיין, אסור להפחית מחשיבות הפרויקט של הבנק העולמי. מלבד העובדה שהדוח מצביע על בעיות ומזהה תקנות וחוקים שיוצרים עיכובים וקשיים, הוא גם התווה את הדרך לטיפול בבעיות הללו בעזרת זרימת מידע תקינה ורציפה.

אם הרפורמה הזו עובדת כל-כך טוב במדינה מאתגרת כמו פרו, היא עשויה לחולל פלאות גם במדינות אחרות.

כלכלן יקר,

אני מחפשת עבודה, והוזמנתי לראיון עבודה בעוד כשבועיים. להערכתי, יש לי סיכוי של כ-90% לקבל את המשרה הזו. עם זאת, בינתיים, אחרי שהתעמקתי באופי המשרה - אני כבר לא מעוניינת בה.

בטעות קיבלתי באי-מייל את פרטיהם של ארבעת המועמדים האחרים למשרה. חשבתי לעשות מעין מכירה פומבית בין שאר המועמדים, כדי שאסיר את מועמדותי לתפקיד. איך כדאי לעשות את זה?

פאולין, אדינבורו

פאולין היקרה,

הרעיון שלך לא רע בכלל. אם תגיעי לראיון אין בכך עבורך כל ערך חיובי, בעוד שלשאר המועמדים יש מה להרוויח מאי-ההגעה שלך. על אף שהיא אינה שגרתית, יש סיכוי טוב שהם ייענו להצעתך. כך כולם ירוויחו.

כל זה היה נכון בעולם מושלם. לצערנו, המציאות נוטה לשבש את התוכניות. ניצבים בפנייך שני מכשולים עיקריים: את מנסה לשאת ולתת בסיטואציה א-סימטרית של מידע, וגם אם תגיעי להסכם, יהיה קשה לאכוף אותו. סיטואציה א-סימטרית של מידע פירושה ששאר המועמדים לא יודעים בוודאות כמה את טובה בעבודתך או מה מידת הרצינות של הצעתך, ולכן מבחינתם ערך הצעתך אינו ודאי. מבחינתם את מצטיירת כסחטנית כספים או כמישהי שפשוט תוותר על המועמדות שלה ללא תמורה.

חמור מכך, המועמדים עלולים פשוט להעביר למעסיק הפוטנציאלי את הצעתך, וכך פשוט למחוק אותך מהתחרות בעלות אפסית.