לא בדרך הטבע

גם אם המדע מעדיף להתעלם מחומרים משפרי ביצועים בדיון שלו על קצה גבול יכולת האדם, בלתי אפשרי להכחיש שלסמים היה תפקיד חשוב בהיסטוריה של האתלטיקה בפרט ושל הספורט בכלל. עוד בימי מסך הברזל מדינות כמו ברית המועצות ומזרח גרמניה סיממו באופן שיטתי ספורטאים וספורטאיות כחלק מהפיכת המשחקים האולימפיים לאחת מזירות המאבק נגד המערב, ובשנות ה-80 גם המערב הטמיע את הסמים בתרבות הספורטיבית שלו.

המסומם האולטימטיבי היה כמובן הספרינטר הקנדי בן ג'ונסון. ג'ונסון פרץ ב-1987 באליפות העולם ברומא, שבה הוא ריסק את שיא העולם במאה מטרים (מ-9.93 שניות ל-9.83), ואחרי שנה קבע שיא חדש (9.79 שניות) במשחקים האולימפיים בסיאול. שלושה ימים אחרי ההופעה הפנטסטית של ג'ונסון נמצאו סטרואידים בבדיקת שתן שהוא נתן. ג'ונסון הודה בסופו של דבר בשימוש בסטרואידים לאורך רוב שנות ה-80, נאלץ להחזיר את המדליות, ושיאיו נמחקו.

הגרסה הנשית של ג'ונסון במשחקי סיאול, מינוס החלק של בדיקת סמים חיובית, הייתה פלורנס גריפית ג'וינר (שקיבלה את הכינוי הנהדר פלו ג'ו). גריפית ג'וינר, שהישג השיא שלה עד 1988 היה מדליית כסף במאתיים מטרים באליפות העולם ברומא, קבעה במבחנים האמריקאיים, בגיל 29, שיא עולם לא סביר במאה מטרים (10.49 שניות, קיצוץ של 27 מאיות מהשיא הקודם), שאף אישה אפילו לא דגדגה אותו עד היום, והוסיפה עוד שיא מטורף בסיאול: 21.34 שניות במאתיים מטרים, שיפור של 37 מאיות לשיא הקודם. גריפית ג'וינר פרשה זמן קצר אחרי משחקי סיאול ומתה בנסיבות מסתוריות (סיבת המוות הרשמית היא התקף אפילפטי) עשר שנים אחר כך, בגיל 39, כשהמורשת שלה עטופה בחשדות.

עניינים כמו מורשת לא הטרידו את הספרינטרים ואת הספרינטריות גם בשנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים. לינפורד כריסטי הבריטי, האלוף האולימפי במאה מטרים במשחקי ברצלונה 1992, הושעה לשנתיים ב-1999 בגלל שימוש בסטרואידים. טים מונטגומרי האמריקאי, בעלה לשעבר של מריון ג'ונס, קבע ב-2002 שיא עולם (9.78 שניות) שנמחק בגלל מעורבותו בפרשת באלקו (מעבדת סמים בסן פרנסיסקו שסיפקה סטרואידים לכוכבי בייסבול ואתלטיקה). גם שיאו של ג'סטין גטלין האמריקאי (9.77 שניות ב-2006) נמחק מאותה סיבה. אצל הנשים מריון ג'ונס, שזכתה בחמש מדליות זהב בסידני 2000, הלכה בעקבות מונטגומרי, ואף שמעולם לא נתפסה, היא הודתה בשימוש בסמים ב-2008 ונשפטה לשישה חודשי מאסר בפועל על עדות שקר בחקירת באלקו.

במקביל לפרוליפרציה של הסמים באתלטיקה הם חדרו גם לשחייה, אם כי בווליום פחות גבוה. בשנות ה-90 סין, שהתחילה לכוון לדומיננטיות ספורטיבית עולמית, ייבאה מאמנים ממזרח גרמניה והפעילה תוכנית סימום (בעיקר הורמונים) שהתוצאות שלה היו 12 מדליות זהב (מתוך 16) במשחי הנשים באליפות העולם ב-1994. התוכנית הסינית פורקה בסוף אותו עשור, אבל עולם השחייה פנה לאפיקים אחרים. חליפות שחייה חדשות מפוליאוריתן, חומר שמסייע משמעותית לציפה, אפשרו לשחיינים לגלח שניות שלמות מהזמנים שלהם בתופעה שזכתה לכינוי "סימום טכנולוגי".

התוצאה של הסימום הזה הייתה 43 שיאי עולם באליפות העולם ברומא לפני שנתיים. ב-2010 התאחדות השחייה הבינלאומית הוציאה מחוץ לחוק את החליפות, ובאליפות העולם בשנחאי, שהתקיימה הקיץ, נקבעו רק שני שיאי עולם.