מי אמר שהדיוקן של הנרי השמיני אותנטי?

הצלם פיני סילוק משתמש בפוטושופ כדי להעביר את האמירה האישית שלו. הממסד האמנותי, כמה לא מפתיע, לא מפרגן

פיני סילוק, צלם ומעבד תמונות, בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול במכללה למינהל ת"א, מתגורר ויוצר בתל אביב. "סילוק כבש בזריזות את הנישה הקטנה והיוקרתית של צילום שערי המוספים", כתב עליו אסף שניידר מ"מעריב", "ברור לי שהוא ייסד משהו, ברור לי שהוא מוכשר כמו שד במשהו הזה, אך ברור לי גם שהמשהו הזה לא יכול, אסור לו פשוט, להיקרא צילום".

"אני די אנטי לכך שהופכים דוגמניות למשהו שלא קיים במציאות רק לשם הכתרתן כדבר הכי יפה בשביל למכור מוצר או שער", אומר סילוק. "אילו זה היה תלוי בי, לא הייתי מחליק דוגמנית בשביל לייפות אותה. הייתי מחליק אותה בשביל להפוך אותה לבובת ברבי. כיום אני משתמש בפוטושופ בעיקר בשביל להעביר קונספט, לתת אמירה, לרגש בצורה הייחודית לי שאפשרית רק באמצעות הרחבה הדמיון אל מעבר לכותלי היכולות של הצילום הרגיל".

סילוק חש שההצלחה שלו מתרסקת על קירות הממסד האמנותי: "בעולם המסחרי יש ביקוש תמידי ואינסופי לחדש ולהפתיע. גם באמנות קיים היצר הזה, אך לצערי בארץ הוא מלווה בדעות קדומות, שליליות רבה וחוסר פרגון. האנשים ששולטים בתחום האמנות בארץ כיום לא פתוחים מספיק בשביל לקבל את הפוטושופ ככלי מודרני בידי היוצר של המאה ה-21, אולי כי הם לא מכירים אותו. מאוד פשוט להבין מכחול, צבע וכן ציור. לעומת זאת, להבין איך עובד הפוטושופ ומה היכולות שלו קצת יותר קשה. היו לי יצירות מדהימות שעבדתי עליהן שעה, ולעומתן כאלו שלקחו לי שלושה ימים רצוף. הצופה הממוצע לא יבחין בהבדל של ממש ולא יבין מדוע זה לקח כך וזה לקח יותר זמן.

"אולי הסיבה היא שיש בפוטושופ מעין משהו מזויף, מציאות מדומה. ועכשיו אני אשאל אותך - האם לא כך הדבר גם בציור? מי קבע שהדיוקן של הנרי השמיני באמת היה זהה אחד לאחד להנרי השמיני בכבודו ובעצמו? הצייר שצייר אותו, טוב ככל שהיה הוא לא מושלם, ועל כן הייתה חייבת להיות איזושהי סטיית תקן של המציאות. ואולי הנרי השמיני רצה שהצייר יעשה אותו בעל אף סולד יותר או בטן נפוחה פחות? מי אמר שכך היו הדברים?

"בתערוכה הגדולה שלי במתחם התחנה במארס האחרון הצגתי צילומים שעסקו בחיי הלילה של תל אביב. הסדרה 'the sin' עסקה בצילומים דוקומנטריים ללא פוטושופ, וסדרת 'המרוטשים' הייתה עיבודים לתמונות בסוג של מחווה לקלפים המיתולוגיים משנות השמונים, 'חבורת הזבל'. כל המבקרים נדהמו מסדרת 'המרוטשים', אבל היא לא מכרה אפילו תמונה אחת. לעומת זאת, 'the sin' מכרה כמה הגדלות במחיר יפה מאוד. זה גרם לי לחשוב שאולי לא רק בעלי הגלריות סגורים לפוטושופ, אלא גם הקניינים".