אחרי שכטמן: מי המועמדים הישראלים הבולטים לפרס נובל?

פרופ' דן שכטמן הפך בשבוע שעבר לישראלי העשירי שזוכה בפרס היוקרתי ביותר בתבל ■ בקהילה האקדמית מנסים לשער מי יהיו הזוכים הבאים בנובל

פרופ' יקיר אהרונוב / אוני' תל אביב

העתיד מנבא את העבר

בשנת 2009 הודלף כי פרופ' יקיר אהרונוב הוא המועמד המוביל לזכייה בתחום הפיזיקה, אולם בסופו של דבר נבחר מועמד אחר ובישראל התנחמו בזכייתה המפתיעה של פרופ' עדה יונת בתחום הכימיה.

אהרונוב, המועמד הבולט בקהילה האקדמית, הוא אחד הישראלים הבודדים שמופיעים ברשימה של Thomson Reuters, שמתיימרת לנבא את הזוכים בפרס לפי כמות ואיכות הציטוטים של מדענים בכתבי עת מדעיים.

אהרונוב, בן 79, נחשב למועמד לפרס עבור שני גילויים בתחום הקוואנטים - אפקט אהרונוב-בוהם, בו ניבא כי ניתן להשפיע על חלקיק באמצעות שדה כוח, גם אם החלקיק אינו נמצא בתוך שדה הכוח. התרומה השנייה נוגעת לגישה לזמן. "ניבאתי ותכננתי ניסויים שמראים כי שני חלקיקים שנראים זהים, הם בעצם שונים זה מזה, אך את המידע על ההבדל ביניהם ניתן לקבל רק בעתיד, כלומר העתיד משפיע על העבר", אמר בעבר ל"גלובס".

אהרונוב טוען כי ההסבר הזה מאפשר להסביר התנהגויות בטבע שמכונות "אקראיות" - מדובר בשני מקרים שמתחילים בדיוק אותו דבר, אבל מסתיימים אחרת, מבלי שאנחנו יודעים להסביר מדוע. מדובר למשל בהבדלים הקטנים בין תאומים זהים או במקרה של אהרונוב - שני חלקיקים.

אהרונוב טוען שאין אקראיות - ישנו הבדל בין החלקיקים, שעדיין לא קיים ויתבטא רק בעתיד שלהם. אם תרצו, ההבדל 'מכתוב' בגורל שלהם. כשפיזיקאי אומר את זה, ומציג ניסויים שלא ניתן להסביר אותם אחרת, זה נשמע אחרת.

פרופ' אריאל רובינשטיין / אוני' תל אביב

הכלכלן דורש צדק חברתי

נבחרת המדענים של ישראל עשויה לסיים את הטורניר הנוכחי עם נובל נוסף - בתחום הכלכלה. ההכרזה על הזוכה צפויה מחר (ב') ולמרות שבאוניברסיטת תל אביב עדיין לא הכינו את העניבות, ניתן לדבר בהחלט על דריכות מסוימת במסדרונות החוג לכלכלה.

זכייה אפשרית של פרופ' אריאל רובינשטיין, בן 60, תתאים כמו כפפה ליד למחאה בשדרות רוטשילד. רובינשטיין הוא כלכלן סוציאל-דמוקרטי, שנואם וכותב כבר שנים רבות בזכות הצדק החברתי ובגנות הניסיון להעביר מודלים כלכליים לעולם המעשי כפי שהם.

"כשעוסקים בנושאים פוליטיים", אמר רובינשטיין בעבר, "ספק אם פנייה לתורה אקדמית עדיפה על חוכמת האיש ברחוב". רובינשטיין נחשב לכלכלן שמקטרג על הכלכלה. הוא ריכז חלק ניכר מהביקורת שלו בספר "אגדות הכלכלה". בעבר ניהל רובינשטיין מאבק נגד תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן שעובדים באוניברסיטה.

בדומה לזוכה הישראלי הקודם בתחום הכלכלה, פרופ' רוברט ישראל אומן, גם רובינשטיין עוסק בתורת המשחקים. השופטים שהעניקו לרובינשטיין את פרס ישראל קבעו שהמחקר שלו מקורי ויצירתי מאוד. הפרס ניתן לו על הצגת השוק החופשי כמפגש של זוגות מתמקחים, ביניהם פועל שיווי משקל המוגדר על ידי תורת המשחקים.

רובינשטיין עסק בקשר שבין תיאוריות כלכליות לבין השפה המדוברת. לטענתו, אין מיקוח ללא שפה ולכן השפה היא חלק בלתי נפרד מן הכלכלה. כמו כן, השפה עצמה מותאמת ליסודות כלכליים, בכך שהיא שואפת להיות חסכונית.

פרופ' מאיר וילצ'ק / מכון ויצמן

"מפתח ומנעול" בתחום הביולוגי

ביולוגים אמנם חוקרים מחלות, אך בניגוד לרופאים, אשר פוגשים בבני אדם, ביולוגים פוגשים לרוב בחומרים. אותם החומרים מורכבים מחלקים כה קטנים, שכדי ללמוד על המבנה שלהם לא תמיד מספיק להביט בהם ישירות. יש לתקוף אותם בכל מיני שיטות ומכל מיני כיוונים, על-מנת לחשוף את סודותיהם.

כרומטוגרפיה היא אחת השיטות לבדיקת הרכבו של חומר בתוך תמיסה. התהליך כולל יצירה של תג צבעוני שמתחבר דווקא לחומר מסוים ולא לאחרים. אם התג הצבעוני דבק בתמיסה, מדובר בהוכחה להימצאות של חומר מסוים. רוב בדיקות המעבדה השגרתיות, גם כאלה שנחשבות למורכבות, מתבצעות בשיטה זו.

וילצ'ק מצא שיטה יעילה ומוצלחת לכרומטוגרפיה, כלומר לצביעה של חומרים, ובהמשך גם לבידוד של חומרים האחד מהשני. הוא ניצל את העובדה כי חומרים רבים בטבע מתחברים אחד לשני בשיטה של "מפתח ומנעול".

כך, אם יודעים מהו ה"מנעול" הטבעי בתוך הגוף של חומר מסוים, ומחזיקים פילטר אשר עשוי ממנעול זה, הרי שאפשר להשתמש בו כדי לצוד את "המפתח" ורק אותו.

בהמשך משנים את התנאים, מפרידים בין השניים ומוצאים את החומר שחיפשנו. בשיטה זו ניתן למצות חומרים מורכבים מתרכובת ולגלות כיצד נראים "המפתחות" של "מנעולים" שאנחנו מכירים.

וילצ'ק נחשב כמי שאינו מרבה לעשות לעצמו יחסי ציבו. למרות זאת, הוא הגיח לעולם הפוליטי ושמו הופיע ברשימות של המפד"ל ושל מימד לכנסת.

פרופ' חיים סידר / האוני' העברית

כשתאים הופכים לאיברים

רוב הקוראים מכירים את פרופ' סידר בתור אביו של יוסף סידר. הבן אחראי לסרט "הערת שוליים" שמציג אב ובן, שניהם חוקרי תלמוד, שמתמודדים זה מול זה בעולם הסוער של הפרסים האקדמיים. בעוד האב עוסק בחיפוש האמת, הבן משתמש במחקר לשם בידור ההמונים.

סרטו של סידר הבן זכה בפרס על התסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן. סידר האב כבר זכה בפרס ישראל, ובפרסים יוקרתיים רבים נוספים, והוא ממתין כעת לנובל.

המחקר של סידר עוסק באופן שבו גנים באים לידי ביטוי בגוף. מסתבר כי בחיות מורכבות, בניגוד לחיידקים למשל, ישנו מנגנון מורכב מאוד שמכריע אילו גנים יבואו לידי ביטוי באילו רקמות. כך למעשה נוצרים האיברים השונים של גופנו. סידר וקבוצתו, שכוללת בין השאר את פרופ' טהרון רזין שזכה איתו בפרס וולף, גילו גנים שכל תפקידם הוא לקודד חלבונים שבתורם מורים לגנים אחרים אילו חלבונים לקודד. באמצעותם, מאפשר הגוף לרקמות שונות להיווצר ולהתנהג באופן שונה בתנאים סביבתיים שונים. החומר באמצעותו נעשית ההשתקה נקרא מתיל, וסידר ורזין גילו את המתיליזציה של ה-DNA.

לגילוי יש השלכות פרקטיות רבות. שינוי המתיל יכול להפוך תא של רקמה אחת לרקמה אחרת. במחלת הסרטן, תהליך המתיליזציה מופרע. החוקרים מעריכים שבעובר אנושי ישנו תהליך של מחיקת כל המתילציה של הגנים שהגיעו מהזרע והביצית. כמו ריסטארט אנושי.

פרופ' אלכסנדר לויצקי / האוני' העברית

אסטרטגיה לפיתוח תרופות אנטי סרטניות

אימהות יהודיות רבות מקוות שהילדים שלהן ימצאו "תרופה לסרטן". בחלוף השנים מסתבר שלא תהיה כנראה תרופה אחת, אלא מאות ואולי אלפי תרופות. אחד החוקרים שתורמים לכך הוא פרופ' אלכסנדר לויצקי.

לויצקי חקר את מערכת מעכבי תיזורין קינאזות, ששותפה למערכת האיתות בתוך התא, אשר מסמלת לתא מתי לחיות, להתרבות ומתי למות. הוא פיתח מולקולות קטנות שמבצעות חלק מן התהליכים הללו, והן נמצאו יעילות בתרופה Gleevec המשמשת לטיפול במספר סוגי סרטן, ובעיקר לוקמיה.

התרופה, שמשווקת על ידי בונרטיס, הציגה מכירות שיא של 6 מיליארד דולר בשנה.

פרופ' יעקב בקנשטיין / האוני' העברית

מה אתה יודע על חור שחור?

הפיזיקאי פרופ' יעקב בקנשטיין עוסק בתחום של חורים שחורים. בקנשטיין פיתח גרסה משופרת של החוק השני של התרמודינמיקה, החוק אשר טוען כי הפרשים בפוטנציאל האנרגיה בתוך מערכת פיזיקלית סגורה, נוטים לשאוף לשיווי משקל. בקנשטיין הרחיב את החוק כך שיכלול גם מערכות הכוללות חורים שחורים. בתחילת הדרך היה לו מקטרג - הפיזיקאי המפורסם סטיבן הוקינג, אך תוך שנים מספר הוקינג שינה את דעתו, ואף תרם רעיונות שהשתלבו בתיאוריה של בקנשטיין.

האיש שלנו בהרווארד

פרופ' אלחנן הלפמן (לשעבר אוניברסיטת תל אביב)

פרופ' אלחנן הלפמן הוזכר ב-2004 כמועמד הישראלי המוביל לפרס נובל בכלכלה, והוא מופיע ברשימת תומפסון רויטרס כמועמד לפרס. ב-2007 הוא ניצב באחד המקומות הראשונים ברשימת הכלכלנים המצוטטים ביותר.

הלפמן, לשעבר באוניברסיטת תל אביב וכיום בהרווארד, פיתח מודלים כלכליים במגוון תחומים, וגיבש תפיסה לפיה ישימות וקלות העבודה עם המודל, חשובים לא פחות מדיוקו. הוא עוסק בתחומי סחר חוץ וכלכלה והגדיר את "תורת הצמיחה החדשה", אשר עסקה בממדים חדשים של הכלכלה הבינלאומית.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988