אל מערת המטמון

התאמה: משפחות מיטיבות לכת

קושי מסלול: קשה

אורך מסלול: שישה וחצי קילומטרים

משך מסלול: חמש שעות

איך מגיעים (מעין גדי): נוסעים בכביש ים המלח דרומה. כארבעה קילומטרים דרומית לחמי עין גדי ישנו שילוט ברור ימינה, לנחל משמר. נוסעים כשני קילומטרים בדרך עפר טובה, מסומנת סימון שבילים אדום, עד לחניון

מפה: מפת סימון שבילים מספר 11, "דרום מדבר יהודה וים המלח" (מהדורה אחרונה: 2006)

ציוד נדרש: מים, נעלי הליכה, כובע, בגדים להחלפה

בדרכו אל ים המלח יוצר נחל משמר קניון מרשים, התחום על-ידי מצוקים נישאים, שבזמן שיטפון גולשים מהם מפלי מים. למרגלות אחד המצוקים נחבא עין משמר. דל ככל שיהיה, הוא מהווה מקור מים חשוב לבעלי החיים באזור.

מהחניון ממשיך שביל רגלי שסימונו אדום. השביל צולח את האזור שבו מתרחב ערוץ הנחל לדלתת יובלים הנשפכים אל ים המלח. זרימת השיטפונות בקטע זה חלשה יחסית ומאפשרת צמיחת עצים, שעבורנו יהיו מחסות מוצלים.

כעבור קילומטר מגיעים אל פיצול שבילים. השביל המסומן אדום מעפיל ימינה, אל הגדה הצפונית של הנחל וממשיך לאורכה. שביל מסומן כחול ממשיך בערוץ עצמו. השבילים הללו נפגשים בסופו של דבר וממילא - אם הולכים באחד, שבים באחר. איך בכל זאת מחליטים איך ללכת? לאורך השביל הכחול יש כמה סולמות. אורכו של הגבוה שבהם הוא 12 מטרים. הירידה בסולמות מפחידה וקשה מעט יותר מהעלייה בהם, זה יכול להיות שיקול.

השביל המסומן אדום נפרד מהערוץ ונמשך גבוה לאורך גדתו הצפונית. בטרם הוא שב אל ערוץ הנחל בנקודה גבוהה, נשקפים ממנו נופים יפים על פתחת ים המלח ועל הקניון. בנקודה שבה הוא נפגש שוב עם הערוץ כדאי להמשיך מעט (כ-300 מטרים) במעלה הנחל, בשביל מסומן שחור. השביל מוביל למעיין ולסבך הצמחייה שסביבו ומאפשר תצפית על מערת המטמון, שב-1961 התגלה בה אוצר ארכיאולוגי קדום (האלף הרביעי לפנה"ס). המערה נגישה רק בסנפלינג מקצועי. המטמון היה עטוף במחצלת וכלל 442 חפצים, עשויים מתכת, שנהב, אבן, ואפילו ניב של היפופוטם וחט של פיל. הממצא המעניין ביותר היה מצבור של 429 שרביטי נחושת מוזרים, שכנראה שימשו בפולחן המקדש בעין גדי. האוצר מוצג במוזיאון ישראל.

מעין משמר שבים אל השביל המסומן אדום, אך נפרדים ממנו וממשיכים במורד הערוץ, בשביל הכחול. השביל מחליק מעל סלעי גיר משויפים ומבהיקים וגולש במורד הקניון הצר. לנוחות המטיילים נקבעו בסלעים יתדות ושלבי סולמות המקילים את הירידה (או העלייה). אחרי גשמים יש לא מעט גבי מים, המקשים על ההליכה (ומאריכים את הטיול, דבר שיש להביא בחשבון כדי לא להיכנס לחשיכה). בתחתית הסולם הגבוה ביותר ישנו גב שבו נותרים מים כמעט כל השנה. בסוף המסלול הכחול ממשיכים במורד הנחל והשביל האדום בחזרה אל החניון.