זומבים חיים בינינו והם אפילו לא יודעים שהם כאלה. מחקר שנערך באחרונה, הראה כי אמנם אנשים שישנים פחות משש שעות בלילה עלולים לומר לאחר כמה ימים כי הם "התרגלו לעייפות", אך אם מודדים את ביצועיהם במשימות של התמדת קשב - הם הולכים ומתדרדרים. המחקר, שארך כשבועיים, הראה כי במהלך השבועיים הללו הלך והתדרדר תפקודם של הנבדקים - ואין שום סיבה להניח כי הוא לא המשיך להידרדר גם אחרי סיום המחקר. וכאמור, אם תשאלו אותם מה שלומם - הם יאמרו בנונשלנטיות שהכול בסדר. קצת עייפים, אבל סוחבים.
"אדם שישן שש-שבע שעות בלילה, אינו יכול להמשיך לתפקד כרגיל", מצהיר נחרצות ד"ר דיוויד וייט, מומחה להפרעות שינה והמנהל הרפואי של פיליפס רספירוניקס - חטיבת השינה והנשימה בתאגיד פיליפס. "זה דבר ידוע, אך המחקר מראה כי אותו אדם בכלל לא ידע שהביצועים שלו כל-כך מדורדרים לעומת האפשרי. בנאדם לחלוטין לא פונקציונלי, ואין לו מושג".
* בכירי המשק מצהירים לעתים קרובות על מיעוט שעות שינה כמפתח לחיים יצרניים ובריאים. יש אנשים שצריכים לישון פחות?
"אחד מתוך 100 איש שישנים פחות משש שעות בלילה, אכן זקוק לכמות מועטה כל-כך של שינה. היתר זקוקים לשינה רבה יותר, והם למעשה עייפים מאוד. איך ייתכן שהם אנשי עסקים מצליחים? כי רוב העבודה של איש העסקים אינה מחייבת ריכוז. פעם בכמה שעות הם צריכים לקבל החלטה חשובה, ואז הם מגייסים את כל משאביהם ועומדים במשימה למשך 10-15 שניות, ואז שוקעים שוב במצב של חלום בהקיץ. לו הם היו רופאים מנתחים או נהגי משאית, חוסר השינה היה נותן מיד את אותותיו".
"עבודה במשמרות מעוררת סרטן"
* הזכרת רופאים. מה אתה חושב על המשמרות שלהם?
"זה נורא. רופא מנתח יכול להיות ער לילה שלם ולבצע למחרת ניתוח אלקטיבי לגמרי, כלומר ניתוח לא דחוף, מבלי שישן דקה. זו שערורייה. אם היינו יודעים כמה המנתח עייף, היינו נחרדים ואומרים לו - לא נורא, לך לישון ואני אחזור מחר.
"בארה"ב, ממש באחרונה, קוצרו המשמרות מ-36 שעות, שזה בלתי נסבל, ל-18 שעות, שזה סביר. הבנתי שבישראל מדברים על 26 שעות, וזה סימן שלא מבינים את המדע. אחרי 24 שעות, ברור שהרופא עבר את נקודת שיא העייפות והוא לא מתפקד".
* אם אדם עובד 18 שעות ולא יותר, עד כמה משמעותית העובדה שזו משמרת לילה?
"נושא משמרות הלילה משמעותי מאוד וצריך להטריד כל אחד מאיתנו. בדקנו תאונות חמורות שקרו כתוצאה מטעויות אנוש, כמו אסון צ'רנוביל, וראינו שרובן המוחלט התרחשו אצל אנשים שעבדו בשעות שלא מתאימות למחזור השינה שלהם".
* עובדי משמרות אינם מתרגלים לכך?
"בהחלט לא. בריאותם נפגעת עד כדי כך, שעבודת משמרות הוגדרה כקרצינוגן - מצב המעורר סרטן. עובדי המשמרות ישנים בממוצע שעה וחצי פחות מאנשים אחרים, ויש הורמונים חשובים המופרשים בשינה שהם מפרישים בחסר.
"השעון שלהם לא באמת מתהפך. אם נעצור אותם באמצע משמרת לילה וניתן להם לישון, ייקח להם בממוצע שתי דקות להירדם - מהר יותר מאדם נרקולפטי (אדם הסובל מהפרעת שינה שגורמת לו להיות מנומנם מאוד באופן פתאומי, ג' ו'). לעומת זאת, אם ניקח אדם עייף שעובד משמרות רגילות ונבקש ממנו לישון במשך היום, יידרשו לו כ-10 דקות בממוצע. זהו הסימן לכך שעובד משמרת הלילה עדיין שואף להימצא בשעון היום".
לדבריו, עובד המשמרות יכול לשפר את מצבו אם ידליק אור גדול בלילה, עדיף אור רווי בגוונים כחולים, ובמשך היום ידאג לישון בחושך מוחלט. באופן עקרוני, ככל שנחשפים יותר לאור בשעות הערב, סביב 11 בלילה, מחזור השינה מתאחר, כלומר תחושו מנומנמים מאוחר יותר ותקומו מאוחר יותר (זהו מחזור שינה המאפיין בני נוער). לעומת זאת, אם תצאו לשמש בשעה שש-שבע בבוקר, תחושו עייפים מוקדם יותר ותקומו מוקדם יותר (מחזור שינה כזה מאפיין גם קשישים). ככלל, קל יותר לדחות את מחזור השינה מאשר להקדים אותו.
"ניתן לשחק עם מחזור השינה באמצעות האור, כדי להתאים אותו למשמרות שבהן אתם עובדים. כך ניתן, במאמץ, להפוך 'איש לילה' לעובד מן המניין ביום, ו'איש בוקר' לעובד מוצלח במשמרת לילה. אבל אם בסוף שבוע מסוים תחגגו ותלכו לישון בשעה חריגה - הופ, מיד השעון הטבעי שלכם יחזור לעצמו".
בדיוק בשביל זה מפתחת פיליפס רספירוניקס מכשיר המודד - באמצעות הרוק - היכן אדם נמצא בכל רגע נתון ביחס למחזור היממה האישי שלו. כך יכולים אנשים לכוון בעצמם את המשמרות שעובדות עבורם באופן הטוב ביותר. מכשיר זה גם יאפשר להבדיל בין אנשים שסובלים מהפרעת שינה של ממש, לבין אנשי לילה שפשוט מנסים ללכת לישון מוקדם מדי.
כמו-כן, ידוע שמתן תרופות כימותרפיות במועדים מסוימים ביחס למחזור היממה האישי, מוביל לפחות תופעות לוואי. כיום נהוג לתת אותן לפי שעות היום, אך מכשיר מודד רוק שכזה יוכל לאפשר את התאמת מועד מתן התרופה לשעון האישי של אותו מטופל.
"מלטונין במוח מעודד הירדמות"
"אנחנו יודעים המון על המחזורים של הגוף, הרבה יותר מכפי שאנחנו יודעים על השינה", אומר ווייט. "המחזוריות של הגוף נקבעת על בסיס שעון פנימי, שסופר זמן באופן אוטונומי ממחזור היום שבחוץ ועל-פי ריאקציות כימיות של חלבונים וגנים. כך, גם אדם שלעולם אינו נחשף לשמש, אמור להיות מודע לזמן ולהתנהל לפי מחזור של יממה.
"אלא שבעוד היום אורך 24 שעות, מסתבר שמחזור הגוף אורך 24 שעות ו-12 דקות. לו לא היינו מכוונים מחדש את השעון בכל יום באמצעות האור, היינו מוסטים ממחזור היממה בשש שעות בחודש. וזה באמת מה שקורה לאנשים עיוורים. לא לכל העיוורים, אלא רק לכאלה שנפגע אצלם בעין אזור מסוים שאחראי על המשימה הזו של הסנכרון".
* אז מה עושים?
"הם צריכים לקחת מלטונין. כשהחומר הזה נבנה במוח, הוא מעודד הירדמות. העיוורים הלא-מסונכרנים צריכים ליטול אותו כשהם רוצים להירדם, כדי להסיט את השעון הפנימי שלהם ולסנכרן אותו עם מחזור היממה של כולם".
* מלטונין הוא תוסף מזון פופולרי. איך משתמשים בו אנשים רגילים?
"המלטונין שנמכר היום כתוסף מזון אינו מבוקר ולא ידוע איזה מינון של החומר יש בקפסולה, אם בכלל. במינונים מדויקים המלטונין יכול לעזור לעודד שינה במועד שונה מזה שהגוף מכוון אליו, וכך לסנכרן את המחזור - אבל הוא לא חומר חזק מאוד.
"חברה בשם Vanda פיתחה אגוניסט למלטונין (חומר המעודד את הפרשת המלטונין בגוף, ג' ו') שהוא חזק הרבה יותר ויכול לסנכרן את מחזור השינה בשעה, אבל הבעיה הייתה שכמוצר נגד ג'ט לג או לסנכרון שינה של אנשי לילה ועובדי משמרות, הוא פונה רק לשוק של 300-400 מיליון דולר, שוק קטן מדי לחברת תרופות. לכן, הם מיתגו אותו כמוצר לטיפול בכל הפרעות השינה לכלל הציבור - ונכשלו. או אז הם מיתגו אותו שוב כמוצר מיוחד לעיוורים, וכך קיבלו כל מיני הקלות ברישום שלו בארצות הברית, וזה כבר משתלם להם. הם מקווים כנראה כי הרופאים ירשמו את זה גם לסובלים מג'ט לג ומהפרעות אחרות במחזור היממה".
* אתה מכיר את חברת נעורים הישראלית, שפיתחה מלטונין בשחרור מושהה?
"זהו רעיון מצוין, הייתי שמח לראות את המוצר הזה בארצות הברית. הבעיה היא שהוא יתחרה בכל המלטונין הנצרך כתוסף מזון. בין היתר משווקים מלטונין כמוצר אנטי אייג'ינג, ולכך אין שום ביסוס".
* ובכל זאת, מדוע אנחנו ישנים?
"ישנן היום שתי תיאוריות מובילות. אני מתחבר לזו שמדברת על ברירה בין סינפסות, שהן קשרים בין תאי העצב במוח. במשך היום נבנים קשרים בין תאי העצב ובמשך הלילה חלק מן הקשרים הללו נעלמים. כך אנחנו כנראה בוררים מידע שחשוב לזכור. מחקרים אכן מראים כי מי שישן היטב, מתעורר עם פחות סינפסות ממי שהושאר ער בכוח".
ההשערה השנייה קשורה למולקולה בשם אדנוזין. "תאי הגוף מקבלים אנרגיה בתהליך פירוק המזון, שבסופו נותר החומר אדנוזין. ההשערה היא שהאדנוזין מפריע לפעילות תאי המוח, וכשהוא מצטבר באזורים במוח שתפקידם לעודד ערנות, אט-אט הוא מכבה אותם ואז האדם הולך לישון. כשאנחנו ישנים, האדנוזין מפורק. אם צורכים חומר שמונע הצטברות אדנוזין, לא הולכים לישון. ומהו למשל חומר כזה? קפאין".
לישון כל הלילה מכשיר למניעת דום נשימה בשינה
שינה היא רק אחד מתתי-התחומים בתוך חטיבת הבריאות של פיליפס רספירוניקס, המתמחה בהדמיה ובמכשור רפואי ביתי. כיום המוצר העיקרי של החברה הוא מסכה למניעת דום נשימה בשינה, על-ידי הזרמת אוויר דרך הנחיריים.
מחלת דום נשימה בשינה מתאפיינת בהפסקות נשימה קצרצרות בזמן השינה, הגורמות להתעוררות - שלעתים כלל אינה מורגשת - ומפריעה להשגת שנת לילה רציפה. רוב החולים בדום נשימתי כלל אינם מודעים להפרעה. ובכל זאת, הם מועדים לתפקוד לקוי בגלל עייפות, וכן למחלות לב, לסוכרת ולשבץ.
פיליפס השיקה השבוע בישראל את המכשיר החדש שלה לטיפול בדום נשימה בשינה. זוהי מסכה המזרימה אוויר לתוך הנחיריים ומונעת את הפסקת הנשימה בעת השינה. "אנחנו מספקים את המסכה הכי נוחה שיש בשוק לדום נשימה", אומר ווייט, "אבל חוקרים גם פתרונות אחרים".
במקביל מפתחת החברה מד מלטונין, כאמור לעיל, לאיכון מיקומו של אדם על מחזור היממה האישי שלו, ולשם כך היא מחפשת שיתופי פעולה עם חברות שמייצרות מלטונין. מעבר לכך, חטיבת התאורה של החברה מעורבת בפיתוח מוצרים המיועדים לחשיפה לאור, במטרה להקדים או לאחר את מחזור השינה.
כמו-כן, החברה מפתחת מכשיר לטיפול שינה ביהביוריסטי - מכשיר לעידוד רגיעה, מחשבה על שינה וכדומה. "שיטות אלה יעילות, אך כיום יש בארצות הברית, למשל, רק 150 פסיכולוגים המומחים בהן, לעומת שלושה מיליון בעלי הפרעות שינה הזקוקים להם. אנחנו ננסה להפוך את זה לאוטומטי".
רק 20% מהישראלים ישנים לילה שלם ללא הפרעות
סקר שערכה פיליפס מערכות רפואיות בישראל באמצעות חברת Market Watch, לרגל השקת מכשיר BIPAP החדש שלה, למניעת דום נשימה בשינה, הראה כי רוב הישראלים (67%) בני 18 ומעלה, ישנים שש-שבע שעות בלילה - המינימום עליו ממליץ ווייט - אך 58% עדיין חשים שהם אינם ישנים מספיק. 29% ציינו כי הם סובלים מהפרעות שינה, אך רק 4% מהם קיבלו על כך אבחנה קלינית. הסקר לא כלל השוואה למדינות אחרות.
הלילות הישראלים טרופים ביותר. 12% מהנבדקים טענו כי הם מתעוררים מעל ארבע פעמים בלילה ו-13% מתעוררים מעל שלוש פעמים בלילה. רק 20% טענו כי הם ישנים לילה שלם ללא הפרעות. שליש מתעוררים בגלל נחירות של בן או בת הזוג, שליש בגלל מתח ודאגות, 13% בגלל צמא או רעב. כעשירית מהישראלים מתעוררים בבוקר עם כאב ראש.
80% מהנבדקים חשו כי מחסור בשינה פוגע בתפקודים כמו זיכרון, ניהול זמן, וכן בקשר עם חברים ומשפחה וביחסי המין. 29% טענו כי לא היו יעילים בעבודה בשל חוסר שינה לפחות שישה ימים בחודש. 42% טענו כי לא היו יעילים בין שלושה לשישה ימים בחודש.
כחמישית מהנסקרים שענו על סקר ישנוניות זכו בציון 10, המעיד על ישנוניות מסוכנת. בנוסף, כחמישית מהנסקרים טענו כי הם "נוטים" לנמנם או להירדם בנהיגה בפקק תנועה.
כתבות
ני"ע
