משולש פוליטי לוהט: אדלסון - גינגריץ' - נתניהו

שלדון אדלסון, מוגול בתי ההימורים בלאס-וגאס ובמקאו, בעל השליטה ב"ישראל היום" ותומך חשוב בראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא גם בעל ברית ותיק של ניוט גינגריץ', לשעבר יו"ר בית-הנבחרים, שמתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות. תמיכת אדלסון בגינגריץ' היא יוצאת דופן בממסד הרפובליקני היהודי, שנוטה לתמוך במיט רומני, מתמודד אחר על המועמדות.

לפי מאמר בשבועון היהודי "פורוורד", אדלסון הוא בין התורמים הפוליטיים הנדיבים ביותר בארה"ב. הוא ואשתו מרים נמצאים במקום השני ברשימת התורמים הגדולים ביותר למועמדים פוליטיים ברמה הפדרלית, למפלגות ולגופים מיוחדים לאיסוף תרומות למפלגות ולתורמים (PACS) בסבב הבחירות הנוכחי, לפי הארגון Center for Responsive Politics. אדלסון תרם תרומות גדולות במיוחד לארגונים הקשורים לגינגריץ', לפי נתוני הארגון. בין 2006 ל-2010 הוא תרם שבעה מיליון דולר לקבוצה פוליטית הקשורה בפוליטיקאי, American Solutions for Winning the Future.

הקבוצה הזו התקפלה ביולי השנה. בערך באותו תאריך, הקמפיין של גינגריץ' למועמדות הרפובליקנית נבלם כמעט לחלוטין בעקבות התפטרויות המוניות של אנשי הקמפיין שלו במדינות שונות. המגזין "טאבלט" דיווח אז, שהתמיכה הנלהבת של אדלסון בגינגריץ' הצטננה במקצת.

עתה, כשישה חודשים לאחר מכן, גינגריץ' מפגר עדיין אחרי רומני בכמויות הכספים שהוא מצליח לגייס. אך בעקבות קריסת הקמפיינים של מתמודדים רפובליקניים אחרים - הרמן קיין, ריק פרי ומישל בקמן - זינק גינגריץ' בסקרים. בכמה מדינות מפתח הוא מוביל, ורומני, שנחשב מתון בחוגי הימין הרפובליקני, מפגר אחריו ב-10% ויותר.

בתחילת אוגוסט, תרמו שלדון ומרים אלדסון 2500 דולר כל אחד למסע הבחירות של גינגריץ'. (זה הסכום המרבי שבוחרים פרטיים יכולים לתת ישירות למועמד). אך טרם פורסמו נתוני התרומות לגופים מיוחדים לאיסוף תרומות שמזוהים עם גינגריץ'. על תרומות לגופים כאלה אין הגבלות.

אלדסון מעולם לא הסתיר את תמיכתו בגינגריץ'. פרד זיידמן, איש נפט ותומך חזק ברומני, סיפר ל"פורוורד", כי בארוחת ערב באמצע נובמבר, כאשר גינגריץ' החל לטפס בסקרים, הוא, זיידמן, שאל את אלדסון האם הוא אינו חושש מכך שסיכויי גינגריץ' להביס את אובמה אינם גדולים. לאלדסון לא היו שום הסתייגויות. "הוא פשוט מאמין נלהב (בגינגריץ')", אמר זיידמן. לדבריו, בני הזוג אדלסון הם "מעריצים ותומכים נלהבים של גינגריץ' כבר מהיום הראשון (להיכרותם)".

על מידת תמיכתו של אדלסון בגינגריץ' יעיד הסיפור הבא: לפני כמה חודשים טילפן איל ההימורים לגארי רוזנבלט, העורך של "ניו יורק ג'ואיש וויק" ומחה באוזניו על על מאמר ביקורתי כלפי גינגריץ'. המאמר הטיל ספק ביכולתו של גינגריץ' למשוך מצביעים יהודיים. אדלסון אמר לרוזנבלט: "אין אדם שפועל יותר למען ישראל מאשר גינגריץ'".

במקביל, גינגריץ' מתגאה ביחסיו המיוחדים עם נתניהו, שהחלו באמצע שנות ה-90. השנים חלקו אז מטרה משותפת: לבלום את המסע של הנשיא דאז, ביל קלינטון, לקידום תהליך השלום. נתניהו מקיים מאז קשרים חזקים עם גינגריץ' והמפלגה הרפובליקנית.

איתמר רבינוביץ', שהיה שגריר ישראל בוושינגטון באותה תקופה, סיפר ל"פורוורד", כי "ביבי השתמש בגינגריץ' כדי ללחוץ על הנשיא בנושאים שהיו קשורים בתהליך השלום. לדברי רבינוביץ', גינגריץ' הוא "פרו ישראלי מאוד". מעבר ליחסים עם נתניהו, גיבש גינגריץ' עמדות ניציות בסוגיות שקשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולאיראן.

ובינתיים, בראיון לסי.אן.אן, אמר גינגריץ' כי הוא תומך בשחרורו של ג'ונתן פולארד. "אני מוכן לומר, שיש לי נטיה לחון את פולארד והייתי רוצה לבדוק את הנושא", אמר הפוליטיקאי. "הוא יושב בכלא כבר זמן רב. אבל אנחנו מגלים יחס נוקשה כלפי אלה שמרגלים בארה"ב".

הצהרת גינגריץ' מנוגדת לעמדתו ב-1998, כאשר כיהן כיו"ר בית-הנבחרים. הוא אמר אז, כי ארה"ב אינה צריכה להשתמש ב"בוגדים כקלפי מיקוח על שולחן המו"מ". (דובר אז עסקת חבילה גדולה, שכללה הסכם עם הפלסטינים ושחרור פולארד). גינגריץ' אמר באותה הזדמנות, שקלינטון יכול לשכוח משחרור פולארד.