נקודת תרופה

כשהם עובדים כמו שצריך, מחשבים ורשתות מידע נתפסים ככלים שנועדו להקל על חיינו. המיצג "מ^^ב^ אט&ינג" מספר על ילד שנשאב לעולם הטכנולוגי במהלך חיפוש תרופה למחלה. הטכנולוגיה שמעורבת ביצירה ובהצגה שלו מקשה על הצופים. היא מקשה גם על היוצרים, קבוצת "בנות טיורינג" - אמנית הרשת והאינטראקטיב Batt-Girl, המלחינה ואמנית הסאונד דגנית אלייקים, ואמן הרשת ערן הדס. השלושה עוסקים בטכנולוגיה לפרנסתם, ליצירתם ולמחקרם. המסקנה המתבקשת היא שהקשיים הטכנולוגיים הם בחירה אמנותית: עלילת המיצג רומזת שהמחלה היא הטכנולוגיה עצמה.

המכשול הראשון הוא שם המיצג, שנכתב בפקאצית (פקא3'ת), עגת הכתיבה עמוסת הסימנים-המחליפים-אותיות של הפקא3!ת, נערות שנולדו וגדלו אל תוך הרשת והבלוגים. אלו לא יתקשו להבין שמדובר ב"מייבי אטנדינג", התשובה הלא מחייבת להזמנה לאירוע בפייסבוק, עבור מי שלא יודע, לא החליט או לא רוצה לומר אם יגיע או לא.

המונולוגים והדיאלוגים במיצג מורכבים מציטוטים ממחזותיו של ברטולד ברכט "האומר כן" ו"האומר לא" בתרגום אהרן שבתאי, טקסטים נבואיים של אלווין טופלר על עתיד האדם ברשת ו"תנאי שימוש" של משוררת הרשת צאלה כץ, דמות שמאחוריה עומד הדס.

סרטון המיצג נוצר באמצעות Xtranormal, סביבה וירטואלית שמנפיקה אנימציה בסיסית ודיבור מסונתז לפי טקסט. הסביבה לא תומכת בעברית, והשלושה הזינו לתוכה דיאלוגים בעברית בתעתיק לטיני, ובחרו בהמרה לדיבור בספרדית. את הרופא מגלם קולו המוקלט והמסונתז של העיתונאי ואמן הרשת עידו אמין, והדס מגלם את הילד, היחיד שזוכה לקול אנושי בלייב.

הווידיאו מלווה בכתוביות בעברית-פקאצית, תחום עניין של Batt-Girl, שאומרת: "הדמויות מפוקצות, והן הולכות ומתפקצות". דימויים חזותיים נוספים נאספו בסביבות וירטואליות, סרטי הדרכה לאפליקציות ואנימציות ASCII.

המוזיקה מנוגנת באמצעות סביבת התכנות הגרפית פתוחת הקוד Pure Data. "יש סינתיסייזר של פסנתר, ואני בונה את ההתנהגות של הסינתי ומשנה אותה כל הזמן", מסבירה אלייקים. הפעימות האורקוליות של הסינתיסייזר מייצגות את לבו הפועם של הילד בסיפור.

"הדמויות שהן נחרצות מדי ומייצגות את העולם הישן זה המורה, הרופא והאמא", אומר הדס. "לילד יש עוד סיכוי. זו אמירה אוניברסלית שההחלטה עדיין בידינו".

"מ^^ב^ אט&ינג" יוצג בערב הפתיחה הרשמי של שנת האמנות של תל אביב ב-24.3 במוזיאון ת"א