הנקראות ביותר

פותח במה משלו

ארז שפריר, שמשתתף בהצגה "משחק של אהבה ומזל" בתיאטרון החאן, הוא כנראה שחקן התיאטרון הטוב ביותר בארץ, שרוב הציבור לא מכיר

"בתיאטרון כמו הקאמרי, אם הייתי מלוהק לשלאגר ידעתי שאני מסודר חודשים ומצד שני זו ההצגה והדמות שאיתן אני תקוע. בחאן אני שכיר עם משכורת צנועה אבל משתתף בשבע הצגות, כך שהיצירתיות נשמרת כל הזמן", כך מתאר השחקן ארז שפריר את הווי חייו במקביל לעלייתה השבוע של הקומדיה "משחק של אהבה ומזל" בבימויה של השחקנית ג'יטה מונטה.

שפריר, בן 48, הוא כנראה שחקן התיאטרון הטוב ביותר בארץ שרוב הציבור לא מכיר, השולט במידה שווה של וירטואוזיות בתפקידים דרמטיים מרטיטי לב ובדמויות גרוטסקיות ומצחיקות עד דמעות (כמו הופעתו כסר טובי בלץ' ב"הלילה ה-12" מאת וויליאם שייקספיר שזיכתה אותו בפרס שחקן המשנה המצטיין בטקס פרסי התיאטרון).

את אהבת הבמה חלק מגיל אפס עם אחיו הבוגר, הבמאי-כוריאוגרף עופר שפריר. הוא ניגן בפסנתר, רקד, התקבל לבית הספר לאמנויות תלמה ילין ואחרי שירותו הצבאי למד בסטודיו למשחק של ניסן נתיב.

במשך שנים שיחק בתיאטראות רפרטואריים מובילים, בהם באר-שבע והקאמרי, השתתף בהצגות ילדים, ביים ועיצב תנועה. לפני שמונה שנים הגיע המהפך.

"המצב הבריאותי שלי הידרדר ונזקקתי להשתלת כליה", הוא משחזר. "הטיסו אותי לדרום אפריקה לניתוח שנכשל. כמה חודשים הייתי בטיפולי דיאליזה ואז הוטסתי לניתוח חוזר בטורקיה שהצליח, אבל היה שלב שבו האמנתי שאסיים בארון או שאשאר עם מוגבלות פיזית שתמנע ממני להמשיך להופיע. בסופו של דבר החלמתי לחלוטין, פרט לכדורים שאקח כנראה לשארית חיי, אבל בינתיים היו הצעות עבודה שירדו מהפרק כי אמרתי להנהלת התיאטרון בכנות מוחלטת: 'אני לא יודע אם אני חוזר'".

אופי שמתאים לאנסמבל

כך מצא עצמו שפריר בסטטוס פנוי, כאשר הבמאי אודי בן משה הציע לו תפקיד במחזה "הקיץ" מאת רומן ויגרטן שהיה עבודת הביכורים שלו בחאן, ונפתח בפניו חלון הזדמנויות להשתלב באנסמבל שהקים המנהל האמנותי של התיאטרון מיכאל (מיקי) גורביץ', והוא ניצל אותו עד תום.

מדויק לומר שרק שם, בגיל 41, מלוא היכולות שלך הגיעו למיצוי?

"לחלוטין. מיקי גורביץ' היה מורה שלי בסטודיו של ניסן נתיב, ותמיד ידעתי שדרכינו עוד ישתלבו יום אחד, מה גם שתמיד הרגשתי שהאופי שלי מתאים לאנסמבל. מיקי נותן לכל שחקן מרווח יצירה לעשות בו דברים שרק הוא יכול להביא.

"אין מקום לאגו, ומצד שני יש הפריה הדדית טוטאלית וגם מזדמן לי לאזן תפקידים קומיים ודרמטיים".

ההנאה שבהסתבכות

"משחק של אהבה ומזל", פרי-עטו של המחזאי הצרפתי פייר דה מאריבו, הוא קומדיית טעויות שהועלתה לראשונה בשנת 1730. אציל אמיד (שפריר) משדך את בתו (נילי רוגל המצוינת) לצעיר עשיר (אריאל וולף), אך זו מעוניינת לבחון מהצד את בן-זוגה המיועד ולכן מתחזה למשרתת ומבקשת מהמשרתת האמיתית (תמר אלקן) לתפוס את מקומה.

בדיעבד מתברר שגם הארוס נוקט בשיטה דומה ומחליף תפקידים עם משרתו (יואב היימן). "האב, שאני מגלם, יודע לכל אורך העלילה מי הוא מי אך מעדיף להביט מהצד וליהנות מכל התסבוכות ואף להוסיף להן", אומר שפריר, "הוא עצמו ילד שלא התבגר, וזה מרענן ויוצא דופן בקומדיות קלאסיות שברובן האב תמיד איש קשוח וצר אופקים ואושרה של בתו לא מהווה שיקול לגביו".

מתסכל להיות שחקן מוערך אך אלמוני יחסית, גורל שרוב חברי אנסמבל תיאטרון החאן חולקים.

"כיום כבר לא. בכנות? אם יציעו לי כיום ערימת שטרות ביד האחת ותפקיד עסיסי ביד השנייה, אבחר באופציה השנייה. אין פה הגיון. משחק זה חיידק".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות