עסקת מטוסי החמקן מתחממת: המיליארדים כבר בדרך

ראשוני מטוסי ה-F-35 החמקניים שאמורים להיקלט בחיל האוויר הישראלי לא ינחתו כאן לפני 2016, אך כשיגיעו - הם כבר יהיו מאובזרים במגוון רחב של מערכות טכנולוגיות מתקדמות, פרי פיתוח של החברות הביטחוניות הישראליות.

הבנות שהושגו בנושא בשבועות האחרונים בתום משא ומתן ממושך שקיימו נציגי משרד הביטחון, קצינים בחיל האוויר, בכירים במשרד ההגנה האמריקני וראשי הקונצרן לוקהיד-מרטין, אפשרו את פריצת הדרך שאמורה להשקיט את ראשי החברות הביטחוניות מישראל שחששו, ובצדק. לאורך שלוש השנים האחרונות הם שמעו יותר מדי פעמים את המילה "לא" מראשי לוקהיד-מרטין, עת ביקשו לפתוח את המטוס העתידי של חיל האוויר לטכנולוגיות ישראליות.

בשיח הישראלי התקבעה התחושה שהאמריקנים פשוט מפחדים מהטכנולוגיות הישראליות, ומצאו שהפתרון הוא להדיר אותן מפרויקט הנשק היקר והשאפתני. אם לוקהיד-מרטין תיעתר להפצרות להתאים את החמקן לאמצעים כמו מערכות לוחמה אלקטרונית; אמצעי ניווט ומערכות נשק ישראליות - שלא תוכננו כמערכות אורגניות של המטוס - הרי שהיא תיצור תקדים מסוכן: מדינות נוספות, שעתידות להצטייד בשנים הקרובות בחמקן, עשויות לבחור דווקא במערכות הישראליות שנחשבות בחלק מן המקרים טובות יותר מאלה של האמריקנים. אם אכן זה יקרה, חברות ביטחוניות בארה"ב שמושקעות עד צוואר בפרויקט היקר והמסובך, לא יהיו מסוגלות לסבול ירידה בהזמנות.

העיסקה הגדולה בתולדות המדינה

לכאורה, האמריקנים לא חייבים לישראל כלום, לא במקרה של פרויקט ה-JSP שבמסגרתו פותח ומיוצר מטוס החמקן בידי קונסורציום של מדינות. עוד כשהפרויקט היה בחיתוליו, האמריקנים הציעו לישראל לקחת חלק בקונסורציום על תקן של שותפה בכירה. בישראל אמרו לא, מהסיבה שהפרויקט אמור היה לעלות לה כ-200 מיליון דולר והיא בחרה להסתובב איכשהו בגזרה, על תקן של משקיפה. אבל עוד החמקן עושה את טיסות הניסוי שלו במתארים שונים בארה"ב, מחיר הפרויקט האמיר לסכומי עתק ובעיתונות המקצועית מתפרסמות חדשות לבקרים ידיעות אודות עיכובים נוספים בתוכנית.

לפני כשנתיים, החליטה ישראל שאין מנוס אלא להצטייד בחמקן. באזור כזה, כדאי שיהיה לחיל האוויר כלי שלא מתגלה במערכות מכ"ם, מסוגל לטוס רחוק (עד איראן) להפיל פצצות רבות עצמה ולחזור הביתה בשלום. התענוג הזה צפוי לעלות למדינה 2.75 מיליארד דולר או כ-13.5 מיליארד שקל בתמורה ל-19 מטוסים. כ-100 מיליון דולר למטוס אחד, לא כולל חלפים, אמצעים, מדמי טיסה, תשתיות ומערך תחזוקה היקפי. זו תהיה עסקת הנשק הגדולה ביותר בתולדות ישראל והמימון שלה ייפרס על פני כ-8 שנים.

כבוד או אינטגרציה

אבל בזמן שמערכת הביטחון קידמה בלהט את אישור העיסקה היקרה, לא ניתן היה להימנע מתחושת התסכול שהביעו בכירים בחברות הביטחוניות המקומיות. הם ראו כיצד החמקנים עומדים להימכר כקופסה סגורה והרמטית, שאמצעי שלא תוכנן עבורה במיוחד, פשוט לא ייכנס אליו. האמריקנים מצדם הבינו את התסכול, וניסו לפייס את שתי החברות הביטחוניות הישראליות הגדולות באמצעות הצהרה שלפיה התעשייה האווירית תייצר עבור לוקהיד-מרטין לא פחות מ-811 זוגות כנפים למטוסי החמקן, בהיקף מוערך של כ-980 מיליון דולר. אלביט מערכות, לפי האמריקנים, תייצר את הקסדות שישמשו את טייסי החמקן - כ-3,200 קסדות בתמורה לכ-1.2 מיליארד דולר. בשתי החברות טרם התקבלה הזמנת עבודה חתומה.

התפנית באה בסוף השבוע האחרון, עת הודיעו גורמים במשרד ההגנה האמריקני, למנכ"ל משרד הביטחון אודי שני, כי לוקהיד-מרטין תממן בעצמה את התאמת החמקנים למערכות של החברות הישראליות. עלות האינטגרציה מוערכת ב-450-400 מיליון דולר. הטוויסט בעלילה מזמן כמה תיאוריות, לא במנותק מן העובדה שהבית הלבן של אובמה מנסה להיות נחמד כלפי היהודים, כשלושה חודשים לפני הבחירות.

היום (ג'), למשל, נוחת פה שר ההגנה האמריקני, לאון פנטה, כדי לעדכן את הצמרת הביטחונית בכמה פרטים שקשורים לתוכניות המבצעיות של האמריקנים בעניין הגרעין האיראני, וכל זאת כדי למנוע תקיפה ישראלית אפשרית באיראן, רגע לפני הבחירות באמריקה. מאמצי השכנוע האלה כוללים גם נדיבות אמריקנית שלפני כשנתיים בישראל רק יכלו לחלום עליה.

לפי תיאוריה אחרת, מחירו האסטרונומי של המטוס שהולך ומתקרב לפי חלק מהניתוחים הכלכליים ללא פחות מטריליון דולר ומושך ביקורת נוקבת מצד חוגים מתרחבים בארה"ב, גרמה למקבלי ההחלטות האמריקנים לרכך עמדות. לפי גישה זו, לוקהיד-מרטין צריכה לקוח כמו חיל האוויר הישראלי, שכבר הפך הפרפורמר האולטימטיבי של מערכות חדשות, כדי להוכיח שצבא שמבין משהו בנשק ובלחימה, מצטייד במטוס היקר למרות שהוא נאנק באופן כרוני מבעיות תקציב.

אלא שגורמים ביטחוניים שמקורבים לפרויקט ומכירים את פרטי ההתקשרות של ישראל עם לוקהיד-מרטין, מספרים סיפור אחר ומוכנים להישבע שהוא הרבה פחות דרמטי מהאופן שבו הוא נראה כלפי חוץ. לטענתם, התעשיות הביטחוניות הישראליות לא הודרו מן הפרויקט מטעמים עקרוניים, וכי עד כה הקושי בשילובן בו היה טכני בלבד וסביב השאלה כיצד תמומן האינטגרציה המתבקשת שתאפשר את הטמעת המערכות הישראליות בגוף המטוס. לדבריהם, המו"מ שהסתיים לא מכבר, פתר את הבעיה.

במערכת הביטחון מרוצים, גם בתעשיות הביטחוניות. בדיקות שעשו גורמים כלכליים-ביטחוניים בישראל מעלות כעת פוטנציאל לרכש בהיקף של כ-3.5 מיליארד דולר בתעשיות הישראליות, בעקבות עסקת הרכש של 19 החמקנים. בעשור הקרוב, כך נראה, ישראל תרצה לרכוש עוד רבים כאלה, עד לכדי מצב שבו לחיל האוויר שלה יעמדו 3 טייסות של חמקנים - בסך הכול 75 מטוסים. במקרה הזה, כך לפי גורמים ישראליים שמעורבים במו"מ עם האמריקנים, אלה כבר הבטיחו לראשי משרד הביטחון רכש גומלין בתעשיות הביטחוניות בהיקף כמעט דמיוני של לא פחות מ-5.3 מיליארד דולר.

עם כזאת הבטחה, סביר שראשי התעשיות הביטחוניות בעצמם כבר יפעילו מכבש לחצים אדיר על מי שצריך בקריה בתל אביב, כדי שיחתום על ההזמנה הנכונה.