ביום רביעי השבוע יוכרע גורלו של תקציב הביטחון ל-2013, ובמידה ניכרת יוכרע גורלו של תקציב המדינה כולו. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וצוותו צפויים להיוועד עם בכירי משרד האוצר ובכירי מערכת הביטחון, על מנת לקבוע את גודלו של תקציב הביטחון לשנה הבאה - אחת הקשות ביותר מהבחינה הפיסקאלית, הואיל ונדרש קיצוץ עתק של 12 מיליארד שקל לפחות בבסיס התקציב.
במוקד הדיון יעמוד מתווה ברודט, שעבר כבר מחצית מדרכו (2008-2012). מניתוח "גלובס" עולה כי המתווה - שהיה אמור להעניק לצבא אופק תקציבי-תכנוני רב-שנתי ולייעל אותו - לא עמד במשימה. מניתוח נתוני בנק ישראל (גוף אובייקטיבי) עולה כי מערכת הביטחון, בראשות שר הביטחון אהוד ברק, קיבלה בחומש הראשון לתוכנית תוספת תקציבית ברוטו (הקצאת כספים אחרי אישור תקציב המדינה, כולל סיוע אמריקני והוצאות מותנות בהכנסה) של 13 מיליארד שקל בקירוב - כ-4 מיליארד שקל מעבר למה שנקבע במתווה ברודט. אם כוללים את ה"פיצוי" שקיבלה מערכת הביטחון ב-2008 בעקבות מלחמת לבנון השנייה, התוספת קופצת ל-15.5 מיליארד שקל, והחריגה עולה ל-6.5 מיליארד שקל.
התוספות אכן הגיעו, אך ההתייעלות עדיין ממתינה. לפי מתווה ברודט, לצד הכספים שהגיעו מהאוצר, היו צריכים להגיע גם 10 מיליארד שקל - יעד ההתייעלות לחומש הראשון - מקיצוצים והסטות.
קיימת מחלוקת בין האוצר למערכת הביטחון על היקף ההתייעלות: באוצר סבורים כי ההתייעלות האמיתית נעה בין 0 ל-800 מיליון שקל, בה בעת שבמערכת הביטחון סבורים כי התייעלות חצתה את קו מיליארד השקלים. כך או אחרת, מדובר בכ-10% בלבד מיעד הקיצוץ שנקבע, הרחק מאוד מהתכנון. זו הסיבה שבאוצר מסבירים כי אי-ההתייעלות של הצבא, הנאמדת ב-9 מיליארד שקל עד כה, מומנה בפועל על ידי תוספות תקציביות שמילאו את הבורות של היעדר ההתייעלות. אותם כספים נשארו בצה''ל, במקום להגיע לתקציבי הבריאות, החינוך והרווחה, מסבירים באוצר.
המספרים הללו מסבירים את ההתנצחות המתמדת בין מערכת הביטחון לאוצר: אנשי הביטחון מסבירים כי האוצר לא העניק את מלוא התוספות לפי עיקרון ברודט (23 מיליארד שקל); האוצר מסביר כי צה''ל עדיין לא התחיל עם ההתייעלות, וכי אין אפשרות לעמוד בתוספות עתק שכאלו.
עוד נקבע במתווה, כי מערכת הביטחון תתייעל גם בסוגיית כוח האדם - המרכיב התקציבי העיקרי - ותפטר כ-2% מאנשי הקבע בכל שנה במשך חמש שנים, כלומר 10% בסך הכול. למרות שבתחום הזה לא בוצע שום קיצוץ עד כה, ל"גלובס" נודע כי בימים אלו מגבשת מערכת הביטחון תוכנית לפיטורים של 5% מאנשי הקבע עד ראשית 2014. מקור שהיה מעורב בגיבוש תקציב משרד הביטחון אמר כי מדובר באלפי נגדים וקצינים (המספר המדויק מסווג). גורמים צבאיים בכירים אמרו ל"גלובס" כי צה"ל מעולם לא חויב במסגרת ברודט לפיטורים של 10% מאנשי הקבע, אלא רק 5%.
מדובר באנשי קבע "מובהק" שאינו קרבי, קרי אנשי הקבע "היקרים" שמגיעים למעמד של קבלת פנסיה ממערכת הביטחון. על אף שמדובר בהתקדמות משמעותית, יש לזכור כי מדובר בהיקף קטן במחצית מהיעד. כמו כן, בראשונה הסכימו בכירי מערכת הביטחון לתת לחברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי - שמלווה זה שנים את מערכת הביטחון ואת התוכנית ההתייעלות שלה - להיכנס לתחום כוח אדם.
קיצוץ או תוספת?
ב-2012 עמד תקציב הביטחון נטו על 50.5 מיליארד שקל, או 55.8 מיליארד שקל בברוטו, כלומר, כולל הסיוע האמריקני ושאר ההוצאות שמותנות בהכנסות. לפי הסיכומים, האוצר יקצה מעבר לכך עוד 4 מיליארד שקל, בהתאם למתווה ברודט שסוכם, כך שביצוע תקציב הביטחון ברוטו יחצה בראשונה ב-2012 את רף 60 מיליארד שקל.
נזכיר כי לפי המלצות ועדת טרכטנברג, תקציב הביטחון היה צריך לקטון ב-3 מיליארד שקל, על מנת לממן את התוספות לחינוך ולרווחה, כלומר לעמוד על 52.8 מיליארד שקל (47.5 מיליארד שקל נטו).
לקראת הדיון ביום רביעי, ובעיקר לקראת "היום שאחרי", השאלה המרכזית היא מה יחשב "קיצוץ" ומה ייחשב "תוספת"? לפי איזה בסיס? אחרי ברודט או לפני?
במערכת הביטחון כבר מצהירים כי כל סכום שיהיה נמוך מ-60 מיליארד שקל ייחשב קיצוץ בתקציב הביטחון ברוטו.
באוצר טוענים כי ניתן יהיה לדבר על קיצוץ אם תקציב הביטחון הברוטו יעמוד על פחות מ-56 מיליארד שקל. כמובן שמטרת האוצר היא ליישם בדיעבד את הכוונה של ועדת טרכטנברג, שבסופו של דבר לא הפכה להמלצה: קיצוץ נוסף בביטחון, בסך 3 מיליארד שקל בקירוב, כך שתקציב הביטחון יעמוד ב-2013 על 53 מיליארד שקל ברוטו.
מי שיכריע בסוגיה יהיה לא אחר מראש הממשלה, שרק אתמול הכריז כי "כל האיומים מתגמדים מול איראן".
"מתווה ברודט"
בעקבות הכשלים שהתגלו במלחמת לבנון השנייה, הוקמה ועדה בראשות דוד ברודט, שתיבחן את תקציב הביטחון. הוועדה גיבשה מתווה, המהווה תוכנית תקצוב רב-שנתית למערכת הביטחון, שסוכם ב-2007 ויצא לפועל ב-2008. לפי התוכנית, מערכת הביטחון תקבל על פני עשור תוספת תקציבית של 100 מיליארד שקל, שתגיע מ-3 מקורות: 46 מיליארד שקל מקופת המדינה (האוצר); 24 מיליארד מארה''ב, בדולרים; ו-30 מיליארד מתקציב הביטחון עצמו כתוצאה מהסטות פנימיות, התייעלות וקיצוצים ב"שומנים".
משרד ביטחון מגיב
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "בהתאם להנחיית שר הביטחון ומנכ"ל המשרד, אין בכוונתנו לנהל דיון בנושא מספרים כאלה ואחרים, שכן בראייתנו הדיון הוא קודם כל על משימות מערכת הביטחון, ההתעצמות והסד"כ הנדרשים ממשימות אלה, כפי שיוחלט על ידי הממשלה. כל מי שמנסה להוביל את הדיון למחוזות המספרים הופך אותו לדיון שטחי ולא אחראי.
הטענות המוצגות בפנייתך אינן נכונות, שטחיות, מציגות תמונה חלקית בלבד, ומתבססות על ציטוטים חלקיים ומגמתיים של דוחו"ת שונים, שאינם משקפים את מלוא הנאמר בדוחות אלה.
להלן העובדות:
1. ברודט: בניגוד לנטען, משרד הביטחון לא קיבל ולו שקל אחד מעבר לסכומים שנקבעו בברודט. ההיפך הוא הנכון וכל אמירה אחרת חוטאת למציאות. חישוב פשוט היה מעלה ש'התוספות', כפי שמוצגות בפנייתך, מקורן בפרויקטים ומשימות לאומיות שהוטלו על משרד הביטחון, וכפי שנקבע בדוח ברודט ואושר בממשלה, אינן חלק מתקציב הביטחון. למשל: מבצע עופרת יצוקה - 2.45 מיליארד שקל, מלחמת לבנון השנייה - 2.5 מיליארד שקל (2008), הקמת הגדר בגבול מצרים - 1.5 מיליארד שקל, הקמת מתקני השהייה למסתננים - כ-500 מיליון שקל, ופרויקטים נוספים. כך שגם לשיטת הכתב, מערכת הביטחון נמצאת מתחת למתווה ברודט, זאת עוד לפני יישום 'ברודט ריאלי' (שחיקת מחירים, עליית מחירי הדלק, עליית מחירי הארנונה, ושינויים בשער הדולר ועוד) כפי שנקבע בדוח עצמו.
2. התייעלות: בניגוד לנטען, מערכת הביטחון עומדת ביעד ההתייעלות שנקבע ע"י ועדת ברודט. לא ברור לנו מהיכן הכתב מביא את הנתונים השגויים. הגוף שמונה על-ידי הממשלה לפקח על ההתייעלות הינו המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה. ההתייעלות והיקפה מוצגים באופן קבוע למל"ל, אשר אישר את עמידת מערכת הביטחון ביעדי ההתייעלות. יתרה מזאת, בשל עליות המחירים מערכת הביטחון נאלצה להסיט כספים שפונו כתוצאה מההתייעלות וקיצוצים לטובת צרכים שוטפים, מאחר ומשרד האוצר לא עמד במתווה ברודט ריאלי".
ברודט
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
