אלרוב: "באיזה תחום יש כאן שוק חופשי? הכול פה קרטלים"

איציק אלרוב, ממובילי המחאה החברתית, עונה לשלמה מעוז שתקף את הסובסידיות על מחירי המזון ■ "המדינה מעורבת עד הצוואר בקביעת מחירים ע"י מכסים והיטלים שונים ומשונים, טיפוח קרטלים, התעלמות מכשלי השוק ועוד"

איציק אלרוב, מי שהצית את חרם הקוטג' והפכו לימים למובילי המחאה החברתית, תוקף את שלמה מעוז בעקבות הטור שפרסם כאן ב"גלובס" אתמול (ג'), בו טען כי אם הממשלה תסבסד את מחירי המזון, הכלכלה תיפגע קשות. אלרוב תוקף את נימוק "כלכלת השוק החופשי" עליו נשען הטור של מעוז, וטוען כי בישראל כלל לא מתקיים שוק חופשי.

וכך כותב אלרוב, יחד עם עמיתו יעקב לבי, בטור מיוחד שהעבירו ל"גלובס":

"מר שלמה מעוז אדם מלומד, מוערך והגון. דווקא משום כך, כאשר הוא מפרסם טור העמוס בדברי הבל, חצאי אמיתות ומניפולציות שקופות, אני רואה חובה לעצמי להשיב ולצפות להבהרות במיוחד בתחומים הקשורים לתחרות והיעדרה - שורש הרע ביוקר המחיה בישראל.

"מעוז פותח את דבריו בתקיפה מוצדקת על מדיניות הסובסידיות ההרסנית ומזהה אותה בטעות ביחד עם הדרישה המוצדקת מהממשלה להתערב ולמנוע העלאות מחירים. ממשלה שמעלה את המע"מ בבוטות ומאשרת את העלאת מחיר הלחם בפיקוח, בעצם נותנת אור ירוק וגיבוי לברוני המזון לפצוח בחגיגה של עליות מחירים מיותרות, שאין בינן לבין מחירי הסחורות בעולם מאום. די אם נתבונן במחירי הלחם בבריטניה בשביל להבין זאת.

"המדינה כיום מעורבת עד הצוואר בקביעת מחירים על-ידי פיקוח על מוצרי יסוד, סובסידיות עקיפות, מכסים והיטלים שונים ומשונים, פטורים שונים מהגבלים עסקיים, טיפוח קרטלים וכניעה לקבוצות לחץ, התעלמות מוחלטת מכשלי שוק ועוד.

"מדוע לדעתו של מעוז כאשר הדברים פועלים לטובתם של תאגידים ופירמות עסקיות מותר לממשלה להתערב ללא סייג, ואילו כשמדובר בטובתם של הצרכנים התערבות הממשלה פסולה ומסוכנת? האם הפחתת המע"מ על המוצרים המפוקחים היא הרת-אסון לכלכלה הישראלית?

"מעוז אומר ש'בישראל מתנהל שוק חופשי'. קראו טוב, שפשפו עיניים וקראו שוב. באיזה תחום בדיוק מתנהל שוק חופשי? בלחם או בקפה? במים? באנרגיה? בנמלים? בבנקים? אולי במלט או בנייר? ביבוא רכב? אני מנסה לספור על אצבעות יד אחד תחום שבו אין מונופול, קרטל או קבוצת לחץ מוגנת ומאותרגת. אופס, רק אצבע אחת הורמה - שוק הסלולר הטרי כמובן.

"בישראל אתה לא צריך להתייעל או להתחדש - די לך בלוביסט טוב בכנסת או בחברים במשרד החקלאות, התמ"ת או האוצר, ואתה ישן טוב-טוב עם שורת רווח שמנה. בהחלט יש סיבה לצחוק (עלינו) כל הדרך אל הבנק.

"הגיע הזמן להיות חף מהתנשאות ולהאזין באמת ל'טפילים' של תנועת המחאה. אולי סוף-סוף נשמע את דעתו של רוב הציבור ללא צורך בתיווך של מומחים מטעם, והכי חשוב: אל תכניסו לפינו מילים שלא אמרנו.

"כיוון שמעוז מתייחס בעיקר לתפקידיה של המדינה במחירים ובשוק, אבקש ממנו להפנות את דברינו הבהירים לממשלת ישראל המנופחת והבזבזנית, בבקשה שלא תסבסד לנו את הלחם, לא תעלה לנו את המסים - לא מעוקצך ולא מדובשך.

"המדינה היא המונופול הגדול בישראל שהסיאוב וחוסר היעילות שלו ידועים לשמצה, ניחא; אבל מדוע ממשלת ישראל מתעקשת להמשיך לעודד ולטפח מונופולים בכל תחום בחיינו? מדוע אין פעילות אמיתית לתיקון הכשלים בשווקים השונים מלבד ועדות-סרק? מדוע מוצרים המיוצרים בתאגידי מזון כחול-לבן נמכרים בחו"ל במחצית ממחירם בארץ? מדוע מוצרים מיובאים עולים כאן פי שניים ממחירם מעבר לים? מדוע קבוצות לחץ וסקטורים בתחומי החקלאות, הייצור, השיווק והיבוא זוכים לשורת הגנות ממשלתיות, בעוד הם מנפחים את המחירים על גבם של הצרכנים? מדוע חקלאי שזרע בדמעה והשקיע את נשמתו בירקות ובפירות נאלץ לקבל בעבורם פרוטות, בעוד הצרכן משלם פי ארבעה ויותר? והכול בחסות גוף ממשלתי.

"מדוע בשנה האחרונה (כן, שנת המחאה) מחירם של מוצרי החלב ירד בממוצע ב-11% במדינות ה-OECD, ואילו בישראל הם התייקרו? בעוד אתם מנופפים במחירי הסחורות הגואים בשוק העולמי, יהיה נחמד אם תציצו גם על המחיר הסופי לצרכן. צפויה לכם הפתעה מוזלת.

"אווירון המחירים בישראל יצא משליטה - נדרשת נחיתת חירום למחירים השערורייתיים. מעמד הביניים והשכבות החלשות קורסים תחת נטל יוקר המחיה. מחירי המזון הגבוהים הם בעיה לאומית ממדרגה ראשונה, וכדי לטפל בהם יש לעשות שימוש בכל האמצעים, כולל ב'סופרטאנקר'".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988