מלחמות כבר לא פוגעות במשק

ההשפעה של ההסלמה בדרום הארץ על השווקים ועל כלכלת ישראל תלויה בלא מעט שאלות בנוגע להתפתחויות העתידות לקרות בחזית ובעורף.

ההשפעה על שוקי המניות תלויה בעיקר במידת ההסלמה של האירועים ובפגיעה ארוכת-הטווח במשק. הפגיעה במשק נובעת משלוש סיבות עיקריות. ראשית, הפעילות הכלכלית באזור הלחימה משותקת בתקופה זו, הן בשל חשש לפגיעה במפעלים והן משום שהישיבה במקלטים מונעת מהעובדים להגיע למקום העבודה, ומהצרכנים לחנויות. שנית, חלק מהמפעלים המשותקים בדרום מספקים גורמי ייצור גם לאזורים אחרים במשק, ולכן השיתוק בפעילות בדרום משפיע באופן עקיף על שאר המשק. שלישית, ההסלמה בדרום פוגעת בתיירות בישראל, פגיעה שנמשכת בדרך-כלל גם לאחר סיום הלחימה.

למרות זאת, כפי שנוכחנו בעבר, רוב המבצעים המלחמתיים בשנים האחרונות הסתיימו ללא פגיעה ניכרת בשוקי המניות. זאת, כיוון שהשפעת המבצעים על הפעילות במשק הייתה זניחה וקצרת-טווח באופן יחסי. מנגד, בתרחיש שבו הלחימה בדרום נגררת לכדי אינתיפאדה שלישית ולפיגועים במרכז הארץ, ההשפעה על המשק ועל שוקי המניות תהיה הרבה יותר משמעותית.

מה שכן עלול לקרות זה שגם ללא הסלמת המצב, ילכו ויגדלו היקפי ההשקעות של הציבור המקומי בחו"ל בעקבות המבצע. המשקיעים, שחזרו לבורסה המקומית בעקבות ירידת מפלס החששות מהחזית האיראנית, מתעוררים היום עם עלייה בחששות בשל מה שקורה בחזית הדרומית.

ההשפעה על השקל תהיה קצרת-טווח וחסרת חשיבות יחסית להשפעה של תנודות המט"ח בעולם. במלחמת לבנון השנייה, הפיחות בשקל נמשך מספר ימים, ואחריהם חזר שע"ח דולר/שקל להתנהג כמו שע"ח דולר/אירו. בעת מבצע "עופרת יצוקה" נרשם דווקא ייסוף של השקל עם תחילת המבצע. נוסיף לכך את העובדה שהמשקיעים הזרים כבר שכחו מזמן את טעמו של הפלאפל המקומי, כך שגם פה ההשפעה צפויה להיות זניחה.

כמה זה יעלה לנו?

השפעת הלחימה על שוק האג"ח באה לידי ביטוי דרך שני ערוצים: חריגה אפשרית בגירעון הממשלתי והריבית במשק. לכן, השפעה זו תלויה בעיקר בשאלה כמה זמן תימשך הלוחמה, וכמה זה יעלה לנו? העלות של מבצע "עופרת יצוקה", שנמשך שלושה שבועות, הוערכה ב-2.4 מיליארד שקל (כ-100 מיליון שקל ליום לחימה). מלחמת לבנון השנייה שנמשכה רק שבוע אחד יותר מ"עופרת יצוקה" כבר זינקה לעלות של כ-8 מיליארד שקל, בשל פעילות צבאית קרקעית רחבה יותר. עלויות אלו לא כוללת את הנזקים הישירים של המלחמה (פגיעת הגראדים, קסאמים, פאג'רים ושאר מרעין בישין) ואת הנזקים העקיפים (אובדן כושר העבודה של הציבור הכלוא במקלטים).

עלויות המבצע הנוכחי ילכו ויגדלו ככל שהוא יימשך זמן רב יותר, ובוודאי אם יוחלט על פעילות קרקעית. אך אם נניח שהמבצע לא יימשך הרבה יותר מהקודמים לו, השפעת העלויות על שוק האג"ח תהיה זניחה. ראשית, גם עלות של 5 מיליארד שקל תוסיף בסך-הכול כחצי אחוז ליחס של הגירעון לתוצר. חריגה של חצי אחוז מהיעד (בהנחה שללא המלחמה הממשלה הייתה מצליחה לעמוד ביעד, מה שתלוי בתקציב שתלוי בתוצאות הבחירות) לא תשפיע על שוק האג"ח במידה ניכרת.

גם על חברות דירוג האשראי לא תהיה לחריגה כזו (ואפילו גדולה יותר) השפעה מהותית, כי הן נוטות לקבל את שיטת הממשלה להסתכל על הוצאות אלו כזמניות וכחד-פעמיות (ספרו זאת לתושבי הדרום ש"מבלים" בקביעות בממ"דים). לכן ניתן להכניס הוצאות אלה ל"קופסאות" חוץ-תקציביות.

מנגד, הימשכות הלחימה בדרום עשויה לתמוך בהמשך מגמת הפחתות הריבית של בנק ישראל. אם המשקיעים בשוק האג"ח אכן יעריכו שהריבית עשויה עוד לרדת, אפיק האג"ח הממשלתיות ייהנה מעליות שערים.

הכותב הוא מנהל מחלקת מקרו, פסגות בית השקעות