פורטפוליו / זלמן שובל

ילדות: נולדתי בגדנסק שפולין. עלינו לארץ, לתל אביב, כשהייתי בן שבע, עם אחותי אדית. אבא, שאול, הקים את מחסני אחסנה א"י; ואימא, אולגה, הייתה עקרת בית. למדתי בגימנסיה בן-יהודה ואחר כך בתיכון למסחר.

לימודים: אחרי שירות כקצין מודיעין יצאתי ללימודים בברקלי, עשיתי תואר שני במדעי המדינה בז'נבה, ואת הדוקטורט כתבתי על פתרונות שונים לנושא השטחים.

ציבוריות: נבחרתי פעמיים לכנסת - מטעם רפ"י ומטעם הליכוד - וכיהנתי פעמיים כשגריר ישראל בוושינגטון.

כנה: אשתי. הכרנו כשהייתה בת 16 ואנחנו נשואים כבר 56 שנים. אני יכול לסמוך על עצותיה, ולעתים, כשאני עושה דברים מתוך דחף, כמו עכשיו בריצה לפריימריז, אני יודע שהמשפחה משלמת מחיר. יש לנו שתי בנות ובן.

יצוא חברה להשקעות: הייתה החברה הבת של הבנק ליצוא שהקים אביה של כנה, משה מאייר, עד שמוזג לתוך הבינלאומי; והנכס העיקרי שלה הוא בנק ירושלים.

בנק ירושלים: הקמתי אותו בתקופה של הבנק ליצוא. באתי בשנת 1965 עם השותף שלי דאז לנגיד, ואמרנו לו שיש לנו שלושה סניפים ואנחנו רוצים לפתוח עוד אחד. הוא אמר שייתן לנו לפתוח בנק בירושלים, בתנאי שנקים חברה בת מיוחדת, וכך קם בנק ירושלים. בתוך שנה פרצה מלחמת ששת הימים והוא הפך לכלכלי. כשמוזג הבנק ליצוא לבנק הבינלאומי, השארנו את הבנק אצלנו.

קרן פייר: השותפות ביני לבין שלמה גרופמן התחילה ביוזמת הבנים שלנו, כשחזרתי מהכהונה השנייה כשגריר בוושינגטון, וגרופמן היה בדרכו החוצה מאפריקה ישראל. יש בינינו חלוקת תפקידים - הוא הדירקטור הפעיל, כי אין לנו מנכ"ל, ואני ממונה על האסטרטגיה ועל גיוס המשקיעים. אני לא עוסק במכירת דירות. כשנתן זהבי אמר בתוכנית שלו ששובל רוצה למכור את הדירה שלו ב-150 מיליון דולר בירקון 96, זה הצחיק אותי, כי אני גר בדירה שלי, בבית משותף בצפון תל אביב, כבר 45 שנים, ואין לנו כוונה לעבור למגדלים.

הירקון 96: כששלמה גרופמן אמר שהציעו לו את בית הבאוהאוס הזה לשימור, אמרתי שאני מכיר אותו היטב כי זה הבית שבו גדלתי עד שהתחתנתי. הפרויקט הזה מיועד לתושבי חוץ. אנחנו הרי מעוניינים שיהיה להם רכוש בארץ, וישלמו עליו מסים שייכנסו לקופת המדינה.

אשדוד: הקונספציה של קרן פייר הראשונה היא לבנות למעמד הביניים, עם תמחור בינוני, ועם מיקוד במרכז הארץ. בקרן השנייה שלנו החלטנו להרחיב את הפעילות. אשדוד מאוד מבוקשת למרות הטילים, ומחירי הדירות שלנו הם קצת יותר גבוהים מאלה של המתחרים.

צדק חברתי: אני לא מתחזה לאיש צדק חברתי. אני חושב שמשק וכלכלה חופשיים הם הבסיס לחברה המודרנית. תרצי לקרוא לי קפיטליסט? בבקשה. זו הדרך היחידה להטיב עם האזרחים.

שלי יחימוביץ': מנהיגה אמיתית, אבל כשהיא מדברת על סוציאל-דמוקרטיה, היא מדברת על קפיטליזם בכפפות משי ולא על אנטי קפיטליזם. מפלגת העבודה ההיסטורית, שאני מכיר היטב מימיי ברפ"י, לא הייתה סוציאליסטית. אם היא תמשיך למשוך שמאלה היא תאבד בוחרים.

פריימריז: בלי שום קשר לגיל, זה לא הדבר הכי מלבב, אבל זה חלק מהמשחק. יש לי חבורה שתומכת בי במשך כל השנים, ולא רק שנתניהו תומך בי, הוא גם ביקש ממני להתמודד כדי לסייע לו בתחום המדיני. שר החוץ? אף אחד לא מדבר כרגע על שום דבר.

אביגדור ליברמן: לפני מערכת הבחירות הקודמת הוא הציע לי לרוץ במקום ריאלי ברשימה שלו וסירבתי, כי לא רציתי להחליף מפלגות כמו טי שירטס.

הליכוד ביתנו: תמכתי במיזוג, כי אני חושב שגיבוש גושים הוא חשוב כחלק מהמלחמה שלי על שינוי שיטת הממשל. אם הוא יצדיק את עצמו, נראה.

בנימין נתניהו: אני מכיר אותו מאז היה שגריר באו"ם, ואני זה שנתן לו את הבמה הפומבית הראשונה לנאום בה כנואם מרכזי. יש לנו יחסים מצוינים, ואני חושב שהוא ראש ממשלה טוב, נקודה. אני לא מקבל את התזה שלפיה הוא הססן. הוא זהיר, ואני מעדיף ראשי ממשלה זהירים.

ציור: למדתי אצל שטרנשוס ולודוויג שוורין, ואני לא יכול לשבת בלי לצייר על הנייר הכי זמין.

תפיסת עתיד: אני לא מתכנן את הפריימריז של 2016, אלא עסוק בהתמודדות בנוכחיים.