תעלומה: האם איראן תבנה בסופו של דבר נשק גרעיני?

גרגורי טרברטון ישתתף בוועידת ישראל לעסקים 2012 של "גלובס" וישתתף במושב "המאמץ הבינ"ל למניעת התחמשות איראן בגרעין"

האם איראן תבנה נשק גרעיני? התשובה האמיתית היא, שאף אחד אינו יודע בוודאות, אפילו לא ההנהגה האיראנית. נקודה זו לא הובנה היטב בתרגום לעברית של הראיון הטלפוני אותו קיימתי באנגלית עם כתב "גלובס".

השאלה הינה בבחינת תעלומה, היא איננה חידה. לחידות יש תשובות, למרות שייתכן שאיננו יודעים אותן ויריבים מנסים להחביאן מאיתנו. בניגוד לחידות, לתעלומות אין תשובות: הן מקריות ולא צפויות. התשובה תלויה, במקרה של איראן, לא פחות במדיניות ארה"ב, ישראל והקהיליה הבינ"ל. למעלה מכך: תשובת איראן עשויה להשתנות במשך הזמן כפועל יוצא מכוונותיה ויכולותיה וכן מכיצד היא מעריכה תועלות וסיכונים.

הדיון בסוגיה למעלה מוביל לנקודה השניה אותה רציתי להדגיש בראיון שלי, נקודה הקשורה למומחיות שלי, מודיעין, כן בהתייחסות הנושא לאיראן: בדרך כלל קשה יותר להעריך כוונות ומוטיבציות מהערכת יכולות, במיוחד יכולות אותן ניתן לספור כצנטריפוגות. אולם, התמקדות ביכולות אותן ניתן לספור עלולה להוביל אותנו לטעות מהסוג של חיפוש מפתחות אבודים מתחת לאור הפנס. במובן זה, התייחסתי להקבלה לסדאם חוסיין והנשק להשמדה המונית שלו. ב-2002, שירותי ביון רבים בנוסף לאלה של ארה"ב, התמקדו בחידה על היכולות של עיראק: האם יש לה או אין לה נשק להשמדה המונית? התשובה שהתקבלה היתה מוטעית. אולם חשוב יותר בהקבלה לאיראן הוא שהשאלה הקריטית לגבי כוונות סדאם והפוליטיקה של שלטונו לא נבדקו נכון, בוודאי לא בדיונים הציבוריים על הנושא.

אין לנו יכולת לדעת האם איראן תבנה כלי נשק גרעיניים בסופו של דבר. התשובה תלויה לפחות בחלקה, בנו. יחד עם זאת, השאלה חשובה מדי מכדי צמצומה ליכולות: לכמה צנטריפוגות יש לאיראן. שאלות קשות אלה, על כוונות ומדיניות פנים, חשובות יותר מדי.

*** הכותב ישתתף בוועידת ישראל לעסקים 2012 של "גלובס" וישתתף במושב "המאמץ הבינ"ל למניעת התחמשות איראן בגרעין"