"אישה בתפקיד בכיר לא יכולה להיעלם גם בחופשת לידה"

המהפכה הפמיניסטית כבר הגיעה מזמן לעולם המשפט. רבים מהעוסקים במקצוע עריכת הדין הן נשים וגם במערכת בתי המשפט, בפרקליטות, בפקולטות למשפטים ובמקומות אחרים ניתן לראות ייצוג נכבד לנשים.

בלשכת עורכי הדין חברים כיום 51,909 עורכי דין פעילים, מתוכם 23,199 נשים ו-28,710 גברים - דהיינו שיעור הנשים בענף הוא כ-45% מכלל עורכי הדין הפעילים. ועם זאת, המהפכה לא הושלמה ויש עוד מקום רב לשיפור. בצמרות פירמות עריכת הדין הגדולות בארץ, למשל, קיים עדיין רוב בולט לגברים על פני נשים.

שיעור הנשים המכהנות כשותפות ב-25 משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל עומד על 27%. כך עולה מנתוני מדד 25X25" של קבוצת דן אנד ברדסטריט ישראל, לרגל יום האישה הבינלאומי החל מחר (ה'). המדד בוחן את שיעור הנשים המכהנות כשותפות ב-25 משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל.

לפי נתוני המדד, סך השותפים ב-25 המשרדים הגדולים עמד בסוף 2012 על 739 שותפים ושותפות, מתוכם 537 שותפים גברים ו-202 שותפות נשים בלבד. עוד עולה מהנתונים כי ב-7 מתוך 25 משרדי עריכת הדין הגדולים פחות מרבע מכלל השותפים הן עורכות דין נשים.

השוואת הנתונים לשנת 2011 מראה שחל שיפור מסוים בייצוג הנשים בעמדות השותפות - ביחס לאשתקד חלה עלייה של כ-2% בשיעור הנשים השותפות ב-25 המשרדים הגדולים. בשנת 2011 עמד מספר השותפים ב-25 המשרדים הגדולים על 667 שותפים - מתוכם 497 שותפים ו-170 שותפות.

"המגדר אינו שיקול"

לפי נתוני דן אנד ברדסטריט, פירמת עוה"ד גולדפרב זליגמן, הגדולה בארץ, מעסיקה מטבע הדברים גם את המספר הגדול ביותר של שותפות. בגולדפרב, זליגמן מועסקים 72 שותפים ש-25 מהם - 35% - הן עורכות דין.

לדברי עו"ד נחמה ברין, שותפה בכירה בגולדפרב-זליגמן, היא רואה בשנים האחרונות מגמה של שילוב יותר נשים בתפקידים בכירים בעולם העסקי בכלל, ובסקטור עריכת הדין בפרט. "יותר ויותר נשים מקבלות תפקידי ניהול. במשרד שלנו כמחצית מראשי המחלקות הן נשים. גם בעולם העסקי באופן כללי יותר ויותר נשים מקבלות תפקידי מנכ"ל".

- ועדיין, רק כשליש מהשותפים אצלכם - וזה נתון גבוה יחסית - הן נשים.

"אני חושבת ש-35% נשים שותפות זה לא מספר בלתי מכובד. אני מניחה שבמשרדים גדולים אחרים יש מגמה דומה, ואני משוכנעת שזה ילך ויתגבר".

- מנכ"לית יאהו, מריסה מאייר, אסרה באחרונה על עובדים לעבוד מהבית והדבר עורר סערה גדולה. גם חברת קומברס הלכה בעקבותיה. לדעתך זה איסור מוצדק?

"אולי העמדה של מאייר היא קיצונית, אבל עקרונית אני מסכימה עם הגישה. עבודה מהבית צריכה להיות המקרה החריג, וההתנהלות השוטפת צריכה להיות בין כותלי המשרד. אבל זה לא צריך להיות קיצוני או פסול באופן מוחלט".

- וזה לא פוגע בנשים יותר מאשר בגברים?

"מניסיון אני יכולה לומר שאפשר למצוא פתרונות. כמו כל דבר אחר בחיים, התשובה צריכה להיות טמונה בתמהיל. על עיקר העבודה להתבצע במשרד, ויחד עם זאת קיימת גמישות של הפירמה שעורכות הדין יודעות לנצל.

- אותה מאייר ויתרה קודם לכן על חופשת הלידה והביאה את בנה שרק נולד לעבודה. גם כאן את מסכימה עמה?

"אישה בתפקיד מאוד בכיר לא יכולה להיעלם גם בחופשת לידה. עם זאת, העולם המודרני מאפשר לה את זה גם באמצעות עזרה מהסביבה וגם באמצעות עזרה מחברים. יש אפשרות לתמרן והפתרונות לא צריכים להיות קיצוניים. אישה לא צריכה לחזור לעבודה יום אחרי הלידה, אבל גם אני בזמן חופשת הלידה הייתי זמינה, וכך עושות גם שותפות אחרות במשרד ובמקומות אחרים. זה אפשרי".

- יש נשים שרוצות שחופשת הלידה תוקדש כול כולה לתינוק/ת ולא ירצו להיות זמינות בזמן החופשה. האם דרישת הזמינות הזו לא מונעת מנשים בגיל הפריון להתקדם?

"בסוף זו בחירה של הנשים וכל בחירה היא לגיטימית בעיניי. באופן כללי הנושא של עבודת נשים לא טמון רק ביחס של הסביבה אלא גם בעמדה של הנשים עצמן כלפי הקריירה וברצון שלהם למצוא מינונים נכונים בין עבודה, משפחה ודברים אחרים. הנושא המגדרי לא צריך להיות שיקול, והוא גם לא שיקול בגיוסים של המשרד שלנו. אנחנו מגייסים את מי שטוב ומתאים ולא חשוב אם הוא אישה או גבר".

שילוב בין קריירה להורות

בפירמה השנייה בגודלה בארץ, הרצוג-פוקס-נאמן יש 24 שותפות מתוך 75 שותפים - כלומר שיעור של 32%. לדברי ראש מחלקת דיני עבודה במשרד, עו"ד אורלי ג'רבי, המשרד נותן הזדמנות שווה ומלאה לכולם, ללא קשר למגדר. "אני, והשותפות הרבות במשרד, מהוות דוגמא לכך בכלל ולקידום נשים לשותפות בפרט. המשרד מאפשר לעורכות הדין ולשותפות שהינן אימהות לילדים קטנים, הסדרי עבודה גמישים, שמאפשרים להן להמשיך ולהתקדם", היא אומרת.

- מה דעתך על כך שגם ב-2013 יש רוב מוחלט לשותפים גברים במשרדים המובילים על-פני שותפות נשים?

"העובדה שעדיין יש צורך בשנת 2013 לציין את אחוז הנשים מסך מנהלים בתחומים שונים היא בעייתית. עם זאת, באופן אישי לא חשתי מעולם בבעיה. הצטרפתי להרצוג-פוקס-נאמן לפני 17 שנים כמתמחה, ובשום שלב לא חשתי שאחד מהמדדים להתקדמותי ולהערכה מקצועית כלפיי קשור להיותי אישה. כבר בתחילת הדרך הופקדה בידי אחריות רבה וניתנו לי כל הכלים להתקדם.

"לאחר מספר שנים במקצוע קודמתי לשותפה, בד בבד עם הקמת משפחה והיותי אם לשלושה ילדים. האתגרים הם כמובן גדולים, אך אני מאמינה שניתן בהחלט לשלב בין קריירה להורות. המפתח לכך נעוץ ביצירת תמיכה נכונה ומאוזנת וקבלת פרגון והבנה מבן הזוג ומהמשפחה".

הפירמה השלישית בגודלה בארץ היא הפירמה הממוזגת החדשה, מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-ברנדווין ושות'. אמנם בראש הפירמה עומדות שתי עורכות דין - מיה ליקוורניק ודליה טל, אך הדבר אינו מצביע על כך שהמשרד מעסיק יותר שותפות ממשרדים אחרים. 15 מבין 57 השותפים במשרד - 26% - הן נשים.

במשרד גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג ושות', השישי בגודלו בארץ, 38% מבין השותפים הן נשים, ובמשרד גורניצקי ושות' - 26%; במשרד שבלת, המדורג 11 בארץ בגודלו, מועסקים 34 שותפים, מהם 9 (26%) נשים; גם במשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות', הרביעי בגודלו בישראל, מועסקות 9 שותפות, שמהוות 31% מכלל השותפים במשרד (29). אחת הבולטות שבהן היא עו"ד טל אייל-בוגר, המתמחית בדיני הגבלים עסקיים. בראש הרשימה מבחינת אחוזי הנשים השותפות ניצב לפי דן אנד ברדסטריט משרד ארדינסט-בן נתן ושות', המדורג במקום ה-18 מבחינת גודלו, שבו 6 מתוך 14 השותפים במשרד הן נשים.

 שותפות להצלחה