מסר ליעלון: קצץ במשלחות לחו"ל ומכור אימפריית הנדל"ן

המחטפים של הוועדים הגדולים נחשפים, הטייקונים מחויבים לדוחות - ורק מע' הביטחון מתנהלת באפלה ללא פיקוח כספי אמיתי ■ אורית-קלייר ארזי, דעה

אדוני שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, תגיד לי: על מי המערכת שלך עובדת? עד כמה תמימים ופתיים אנו לדעתה?

אתה יודע, יש אמירה בפסיכולוגיה לפיה הדרך הטובה ביותר לנבא התנהגות עתידית היא התנהגות עבר. ואין הוכחה טובה יותר ממבחן התוצאה העקבי זה שנים, בו ההוצאה הסופית של מערכת הביטחון חורגת במיליארדים מזו שאושרה.

תקציב הביטחון
 תקציב הביטחון

בכלל, כל התהליך של "לימוד הנושא על-ידי הדרג המדיני" שאתה נמנה עמו, הוא אחיזת עיניים. הרי לימוד אמיתי של הנושא מצריך חודשים ארוכים, לא כמה מצגות מלומדות במרתון של ישיבות בורקס. איך אתה לא מתבייש לתת לזה יד? אין לך קצת כבוד מקצועי? קצת אתיקה אישית וציבורית?

לא. הקוזה נוסטרא מנצחת תמיד. זה מה שקורה כשממנים שר שהוא תבנית נוף אותה מערכת וממשיך את הפרדיגמות, האינטרסים והפוליטיקות הפנימיות שלה, גם כשהוא ממונה עליה. צדק מי שאמר: צבא שיש לו מדינה.

אתה וחבר מרעיך ממשיכים מתנהלים כמלך ואנשי חצרו ב"בגדי המלך החדשים". למה להתפלא, כשזו הדוגמא האישית שאתה מקבל מראש ממשלתנו ורעייתו המתענגים על תפנוקים בעוד הפרולטריון נאנק? אז אהיה אני הילד הקטן שצועק "המלך עירום": ההכרזה משעות הבוקר היום (ב') על קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב מערכת הביטחון, היא חותמת גומי נוספת במשחק מכור מראש. במלים אחרות, ישראבלוף במיטבו!

איך אני יודעת? ראשית, כי רק אתמול נודע לנו שפער בין האוצר לביניכם עומד על 6 מיליארד שקל. אז גם לשיטתך, עדיין נותר פער של מחצית הסכום. מה יהיה איתו? סביר יותר להניח שספינולוג-הצמרת התורן, במשרדך או במשרד ראש הממשלה, פשוט אמר שעדיף להציג את הכאילו-קיצוץ ש"הושג", כדי שנשכח שעדיין תיוותר חריגה בת סכום זהה.

שנית, כי לא הודעתם במה תקצצו. שוב, ניסיון העבר מוכיח שתכוונו כך שזה יהיה במערך הלוחם. ושוב, בדלת התקציבית המסתובבת, זה יהיה גם התירוץ לאי-עמידה בהבטחת-הקיצוץ, בבואנו לתקציב 2014.

שלישית, כי זו טקטיקת הסחה זולה, כנראה מבית מדרשו של אותו ספינולוג-צמרת: להסכים לקיצוץ כלשהו, שממילא לעולם לא יקרה - ע"ע ניסיון העבר - כדי שלא לאפשר נבירה אמיתית בקרביים של תקציב הביטחון. כולנו יודעים ששם האמת, ושם אתם לא רוצים לגעת!

זה מכבר ניכר שמערכת הביטחון אׇמונה על שימור סיר הבשר שלה, עוד הרבה יותר מאשר על טובת הציבור. הטקסט הקבוע בתסריט הקבוע, הולך בערך כך: העולם קם עלינו לכלותינו (מה שנכון, אחרי הכל) ולכן אנחנו רוצים תוספת של כמה מיליארדים. אם תתעקשו לקצץ, נבטל את אספקת האוכל לחיילים הקרביים, נוריד להם את כמות החמצן המותר לנשימה, וכמובן שנקרקע את ציי המטוסים של חיל האוויר (שזה באמת מאיים הרבה יותר).

הנה כי כן, לא עברו שבועיים-שלושה מהורדת השאלטר האווירי שהונחת עלינו באדיבות הוועדים הכוחניים של חברות התעופה, ואנו נוכחים, שוב, שבריונות ועדית ויד קלה על השאלטר, אינה מוגבלת לעסקים בלבד. היא תקפה באותה המידה לסוגיות שהן באמת סלע קיומנו.

כי בעוד שהמחטפים הכספיים האדירים בוועדים הכוחניים האחרים כבר הולכים ונחשפים, ואפילו אלה של הטייקונים-הכוכבים קורים באופן שניתן להתחקות אחריו בדו"חות הכספיים הגלויים מתוקף חוק, הרי שכאן הם מתנהלים בדלתיים סגורות ותחת אצטלת הסודיות הביטחונית. חלקה לבטח מוצדקת. הבעיה היא עם החלק שאינו כזה. והוא גדול דיו כדי להיות בהיר לכל הדיוט. עובדה זו צריכה להדאיג ולקומם כל אזרח במדינה.

אז במקום להשתמש בטאבו הביטחוני כדי לסתום פיות ולמנוע דיון ציבורי ראוי, נדרש ודחוף, בואו נסכים על החלוקה הבאה: האזרחים ההדיוטות ברזי דקויות הביטחון, כמוני וכמו הרוב המכריע של הציבור וכמו מרבית חברי הכנסת והשרים, לא ימתחו ביקורת על סוגיות המצריכות מומחיות צבאית, כמו, למשל, מידת הצורך בטנקים ונגמ"שים בעידן של לוחמת סייבר או סתם אטום סולידי.

ובתמורה, אתם, ידידנו הביטחוניסטים המהוללים, תפסיקו עם המניפולציה הנלוזה לפיה עצם היותנו הדיוטות ברזי דקויות הביטחון, הופכת כל דיון על הביזבוז הנפשע בתקציבו - הממומן ממיסינו ההדיוטיים, אגב - ללא לגיטימי. הוגן? הוגן.

די בחשבון פשוט, היגיון פשוט וסתם אתיקה ציבורית בסיסית, כדי להבין את העיוות התקציבי בכל מה שאינו צבאי נטו, ואשר בו נתמקד כעת, כי בדיוק בו באה לידי ביטוי השחיתות האמיתית שלכם. הנה כמה דוגמאות שכל אזרח מן השורה מכיר במישרין או בעקיפין:

1. משלחות הרכש בחו"ל

בעידן הטכנולוגיה המאפשרת תקשורת מקוונת מיידית ומאובטחת, מכל מקום לכל מקום, בכל עת, מוצאת מערכת הביטחון לנכון להחזיק מאות אנשים בלב מנהטן, ובמספר מיקומים צנועים נוספים (פריז, למשל), על נשיהם וטפם. הרי ברור שרכש ביטחוני ניתן לעשות רק מנדל"ן השווה מיליונים, בשדרה השנייה: מיקום יוקרתי שהוא משאת-נפש לרבים אך מחולק רק למקורבים. להווי ידוע שג'וב במשלחת הוא מן ה"שיחוקים" הגדולים ביותר שניתן להעלות על הדעת, והוא התגלמות הקומבינה (או שמא שקשוקה?), ללא רף סינון של הכשרה מקצועית, השכלה רלוונטית או אפילו שליטה באנגלית.

הזויה במיוחד העובדה שלמרות היותם פיזית במקום, אין השליחים עסוקים, כפי שאולי ניתן היה להניח, בפגישות פנים-אל-פנים ובמשאים ומתנים אל תוך הלילה עם שועי עולם בבניין האו"ם הסמוך. הרוב המכריע של הרכש, אם לא כולו, מתבצע בטלפון, בפקס (טוב, נו. זה בכל זאת משרד ממשלתי), ובמייל!

ברור שממש, אבל ממש, שאנחנו נדרשים גם לממן גם את שכר דירותיהם, אף במנהטן כמובן. הרי לא ניתן לדרוש משליחינו הנאמנים לנסוע כאחד העם ברכבת התחתית מברוקלין, לא עלינו, או חלילה ניו ג'רזי, שמא יגיעו יגֵעים - והרכש ישתבש מרה.

ברור גם שעקב המתח הנורא בו הם שרויים, מתוקף כובד השליחות האדירה, הם נדרשים לעישון מוגבר, מה שמצדיק חנות עבורם בלבד, בה סיגריות, ומוצרים נוספים, הנמכרות/ים במחירי דיוטי פרי (כך דווח בעבר).

וזה עוד לפני ההעסקה האוטומטית של בנות/י זוג, שוב ללא קשר לכישורים, ולימודים מוגברים לילדים ועוד מיני הטבות הזויות שאין להן כל קשר לתפקיד או למצבה הכלכלי של המדינה.

בהקשר זה: האם יושם דו"ח מקנזי (חברת יעוץ בינלאומית), שהמליץ לפני כארבע שנים לקצץ ב-30% את ההפקרות הנפשעת במשלחת הרכש של משרד הביטחון בניו-יורק? אם כן - עד כמה יושם, ואם לא - למה?

עם השיפורים הטכנולוגיים שרק הואצו מאז, יש לשקול ביטול כולל של כל המשלחות.

2. גל"צ

אדוני שר הביטחון, סגור את גל"צ! אם לא, אנא הסבר לנו מדוע יש הצדקה לתחנה צבאית, על חשבון משלם המיסים, שלמעלה מ-99% משידוריה מכוונים לכלל הציבור ואין להם דבר עם ענייני הצבא? וגם ה-1% הנותר כבר איבד את נחיצותו בעידן הסמארטפון המעביר את קולה של אמא לכל חייל/ת? (לא מצאתי יותר משלושה שידורים אעלק-צבאיים בלוח המשדרים, אבל זו בטח טעות שלי).

ממילא בעת מלחמה התחנות השונות מתאחדות וניתן גם לאכוף עליהן כל שידור שרוצים מתוקף צו חירום, וממילא גם החיילים הקרביים ביותר יכולים לקלוט את כל שאר התחנות, וממילא הם רחוקים מרחק עשרות/מאות ק"מ ספורים מהבית ולא מוצבים מעבר לים. אז לשם מה? וזה עוד לפני שדיברנו על גלגל"צ ועל גביית כסף מפרסומות, אופס סליחה, תשדירי שירות. זה נראה לך אתי?

בפועל, המיסים שלנו מממנים בית-ספר לתקשורת למתי המעט שהצליחו להגיע אליו, ובזמן שחבריהם שוכבים בבוץ, הם עצמם רוכשים ניסיון במקצוע יוקרתי ואקסקלוסיבי, ובונים עצמם כטאלנטים שייקלטו בשידור המסחרי מייד לאחר שחרורם. איכותם, אגב, אינה מוטלת בספק. אי-ההצדקה הכלכלית והמוסרית - זו הבעיה. במה זה שונה מנערי האוצר ושלל הרגלטורים המכינים לעצמם את התפקיד הבא אצל הטייקון-הכוכב, עוד בעודם בשירות הציבורי? הנה, אדוני שר הביטחון. אפילו נתתי לך טיעון כנגדם. עליי.

3. גיל הפרישה לג'ובניקים בקריה

אין מי שלא יסכים שללוחמים יש לתת ה-כ-ל! כל הטבה הקשורה לרווחתם בשירות ובאזרחות כאחד, כולל פרישה בגיל צעיר, עם פנסיה מכובדת.

אבל כולנו יודעים שרוב הפנסיה התקציבית מהמיסים שלנו, האזרחים ההדיוטות ברזי דקויות הביטחון, מתבזבזת על מי שעבודתם פקידותית - גם אם חשובה (?). יושבי המשרדים הממוזגים והלשכות בקריה ובשלישות. על אלפי רבי-סרנים וסגני-אלופים שקודמו עד כה אוטומטית, לפי פז"מ, וכעת מחכים לפנסיה כי אין מה לעשות עמם, פרט ללהמשיך להעניק להם מכוניות, ארוחות, לימודים ומה לא.

למה לתת להם לפרוש בגילאי ה-40 ולא, למשל, לאחיות בתי-החולים שעושות לילות כימים, מילולית, על הרגליים, בתנאים נחותים בהרבה?

4. מכירת שטחי השלישות והקריה

יפה שהזזתם את עיר הבה"דים. אבל למה רק חצי עבודה? האם צה"ל הוא חברה לאחזקת נדל"ן בשווי מיליונים במרכז המדינה? צא משם, מכור הכל והפוך אותו לנדל"ן מניב - עבור המדינה שאתה אמור לשרתה!

5. הבחנה בין נכי צה"ל קרביים לאחרים

מן הידועות היא, שמשאבי הנכות והשיקום (מרכזים, תשתיות, אביזרים, קצבאות) הם אדירים, אך מהסיבות הלא נכונות. הנה עוד טאבו שיש לנתץ: מבחינה מוסרית, לאומית וכלכלית, אסור שיהיה דין אחד ללוחם שנפצע באימונים או בקרב או אף בחופשה בבית, ולפקיד במדים שחווה פריצת דיסק עקב הרמת חבילה חדשה של דפים למדפסת.

במצב הקיים לא ניתן השירות המיטבי למי שהקריבו הכל עבורנו, כי המערכת קורסת תחת טיפול שווה בכל השאר. לחייל הלוחם מגיע ה-כ-ל! לשני - ממש לא. יתכבד ויטופל נא ע"י הביטוח הלאומי, כתאונת עבודה.

6. שימוש לא אתי בסמלי סטטוס צבאיים

יש פחות מסיבות שחיתות בחיל-האוויר או משלחות מיותרות לסלון האווירי בלה בורז'ה או שסתם מזמן לא הודלף משהו? תוהה. ומה בדבר העלאת מסוק כדי שכבודו יגיע לחתונת בתו, בעלות של 100,000 שקל בלבד? האם היתה לכך הצדקה מבצעית? ונניח שאולי כן: האין מראית עין חשובה אף היא? האין נבחר ציבור מחוייב במינימום אתיקה כשהוא חלק מממשלה הגוזרת גזירות כואבות?

העובדה שמשאב ממלכתי הופקד בידיך ובידי הכפופים לך, אינו הופך אותו לשלך ואינו משנה את ייעודו לשימושך האישי. לכן, עליך לנהוג בו במשנה הקפדה. אחרת, מה ההבדל בינך לבין נתב בנמל אשדוד העושה במים הטריטוריאליים שלנו כבשלו?

לבטח תאמר, אדוני שר הביטחון, שכל הצעותיי מסתכמות לפרוטות ביחס לפער בן 6 המיליארד בין האוצר לביניכם. זה נכון, חשבונית - אבל לא מהותית ולא מוסרית. כמעשה רקפת רוסק עמינח בחוב של דנקנר: כשר, אבל מסריח.

בתקציב שאינו יוצא מכיסך, בתקופת מיתון ולפני גזירות כואבות, דין פרוטה כדין מאה. על כספי המיסים שלנו להיות מנותבים באופן המיטבי, מה גם שכל "פרוטה" שכזו תאפשר להחזיר לאותם חיילים קרביים אומללים, ולו חלק מן האוכל והחמצן שרציתם לקצץ להם כ"שריר" למול האוצר. זה אפילו יאפשר להעלות עוד לפחות מסוק אחד לאוויר, כך שתוכל להגיע בזמן גם לברית.

אתה רואה? win-win.

■ הכותבת היא מנכ"ל BossProblem, הפורטל להצלחה בעבודה, יועצת ארגונית בכירה ופסיכולוגית חברתית.