7 שנים אחרי הרצח: הדיון בתיק תאיר ראדה נפתח מחדש

בעזרת מומחים חדשים מנסה ההגנה להוכיח כי הנעל שדרכה בזירה אינה של רומן זדורוב אשר הורשע ברצח, וגם כלי הרצח אינו תואם את הממצאים

הפצע נפתח שוב: בבית המשפט המחוזי בנצרת נפתח הבוקר (ה') מחדש הדיון על רצח הילדה תאיר ראדה ז"ל לפני כ-7 שנים. השופטים שומעים עדויות חדשות שהגיעו לאחר הרשעתו של רומן זדורוב, כשהפעם ינסו בהגנה, באמצעות מומחים חדשים, להוכיח כי הרשעתו הייתה טעות.

"אם היה צדק אמיתי, רוצחים כמוהו היה צריך לשחוט ואז להתווכח עם שחטו אותו בסכין משוננת או חדה", זעם שמואל ראדה, אביה של תאיר, מחוץ לאולם הדיונים.

ראדה התייחס לטענה שהוצגה בדיון המחודש, לפיה לא ניתן למצוא התאמה בין הסכין באמצעותה נטען כי בוצע הרצח לבין חבלות הראש שנמצאו בניתוח הגופה.

עורכי הדין של זדורוב, ד"ר אלקנה לייסט ועו"ד איתי הרמלין מהסנגוריה הציבורית, מאמינים כי הראיות החדשות יפתחו את הדלת לזיכויו של זדורוב. "אנחנו חושבים שאם יקבלו את שתי הראיות החדשות, זה בהחלט צריך להביא לזיכוי שלו", אמר עו"ד הרמלין.

מחוץ לאולם הדיונים התקבצו הבוקר כמה מפגינים. הם באו להזדהות עם זדורוב, שלטענתם אינו הרוצח.

אילנה ראדה, אמה של תאיר ז"ל, מתקשה בכל פעם מחדש לחוות את המקרה. "זה מחזיר אותי לרצח האכזרי במקום שהיא הכי אהבה, הכי הצליחה בו", אמרה. "אני תופסת את עצמי ואומרת - 'זה לא אנחנו שנמצאים בדבר הזה'".

ראדה התייחסה לשאלת מעורבותו של זדורוב ואמרה: "אני לא יודעת אם הוא חף מפשע או לא".

לדיון הבוקר הגיעה גם אולגה זדורוב, אשתו של רומן. היא אמרה כי היא סומכת על חוות-הדעת של המומחית החדשה ומאמינה בחפותו של בעלה, גם אם אחרי הדיונים הרשעתו תישאר על כנה.

זדורוב סיפרה כי היא מדברת עם בעלה מדי יום בטלפון ומבקרת אותו פעם בחודש. לדבריה, בשיחותיהם הוא ממשיך לטעון כי הוא חף מפשע.

שאלת הסכין

בפני השופטים תעיד היום ד"ר מאיה פורמן-רזניק מחברת מד"ן, שתציג את חוות-דעתה אודות אי-ההתאמה בין הסכין לחבלות הראש בניתוח הגופה.

עדותה של ד"ר פורמן-רזניק אינה התחמושת היחידה שיש בידי ההגנה. ביום ראשון צפוי להגיע לארץ המומחה האמריקני לטביעות נעליים, ויליאם בודז'יאק, שעל-פי חוות-דעתו לא ניתן להוכיח כי טביעת הרגל שנמצאה על מכנסיה של ראדה תואמת לסוליית נעליו של זדורוב, כפי שטען בעבר מומחה מטעם המשטרה.

בוזדיאק הוא מומחה אמריקני בעל שם, איש הזיהוי הפלילי של ה-FBI שכתב את ספרי היסוד בתחום השוואת טביעות נעליים.

החוקר המשטרתי העיד במשפט כי קיימת התאמה בוודאות גדולה ביותר. חוות-הדעת של בוזדיאק שינתה את התמונה: הוא קבע כי לא רק שלא ניתן לקבוע כי מדובר בטביעת הנעל של זדורוב, אלא לא ניתן לקבוע בוודאות כי מדובר בטביעת נעל.

הודה ושחזר

"אני חושב שההתפתחות בתיק הזה, מעבר לכך שהיא דרמטית, גם מלמדת על הסכנה הגדולה בהסתמכות על חוות-דעת פורנזיות שלבית המשפט יש נטייה לחשוב עליהן כעל עובדות, או כעל על עניין אובייקטיבי, כשברור לגמרי שהן לא דבר אובייקטיבי", אמר בעבר עו"ד הרמלין מהסנגוריה הציבורית.

זדורוב הודה ברצח, שיחזר, התוודה בפני מדובב משטרתי ומסר פרטי חקירה מוכמנים שרק הרוצח יכול היה לדעת. פרקליטויו מהסנגוריה הציבורית, שרואים בתיק הזה כתיק דגל, הזהירו בעבר מפני הרשעה ברצח הנסמכת על הודאתו של הנאשם בלבד. "יש אנשים", הם אומרים, "שמודים במעשים שלא ביצעו".

תאיר ראדה נרצחה בדצמבר 2006. גופתה נמצאה בתא שירותים בבית-הספר "נופי גולן" שבו למדה, כשעליה חתכים רבים וחבלות שהצביעו על אלימות קשה שהופעלה נגדה.

זדורוב, פועל בניין שעבד במוסד, נעצר זמן קצר אחר-כך, הודה ברצח ושחזר אותו. מאוחר יותר הוא חזר בו מהדברים וטען כי נאלץ להודות בעקבות לחצים כבדים שהופעלו עליו. בספטמבר 2010 הוא הורשע ונשלח למאסר עולם.