כשהמשבר הפיננסי איים להביא לקריסתה של הכלכלה העולמית, נהנו ידידיי הרוסים הנאה עצומה לטלפן אליי ממוסקבה ולספר לי את הבדיחה המרירה-מתוקה שהסתובבה אז בעיר, שנוהגת תמיד לצחוק הכי הרבה כשהמצב הכי רע: כל מה שקרל מרקס אמר לנו על הקומוניזם היה שגוי, אבל כל מה שהוא אמר לנו על הקפיטליזם היה נכון.
ב-2008 היה קל מאוד להבין למה הם מתכוונים, וההתאוששות הלא-אחידה שהתרחשה מאז לא שיפרה בהרבה את המצב. במערב אירופה ובצפון אמריקה נרשם זינוק מחודש ברווחי התאגידים ובמחירי המניות, אבל מעולם לא היה מעמד הביניים בלחץ גדול יותר.
למרות זאת שגו ידידיי המוסקבאים. מרקס לא שגה רק בקשר לקומוניזם. הוא שגה גם שגיאה גדולה מאוד לגבי הקפיטליזם, שהתגלה כמערכת הטובה ביותר ליצירת שגשוג שהמציא עד כה המין האנושי. אבל אין פירושו של דבר שהקפיטליזם אינו צריך להתפתח. הקפיטליזם של עידן ההיי-טק והגלובליזציה במאה ה-21 שונה מאוד מגרסתו לאחר מלחמת העולם השנייה - אז הוא הניב תוצאות נפלאות למעמד הביניים ולעולם המערבי.
זו הסיבה שאנשים רבים, כולל קפיטליסטים מובהקים רבים, עושים מאמצים להבין מהם השינויים שצריך לבצע במוסדות הקפיטליזם כדי להתאימם לזמננו.
באחרונה אישרה מדינת דלוור, שהפכה את המשטר התאגידי למסורת מקומית, מתכונת תאגידית חדשה: B-corp או בשמה המלא - benefit corporation, כלומר, תאגיד התועלת. מדובר בחברות בעלות משימה מוצהרת כפולה: לעשות רווחים עבור בעלי המניות - היעד העסקי המסורתי - ובמקביל לקדם את טובת הציבור בדרכים אחרות - מהגנה על העובדים ועד הגנה על הסביבה, גם אם השגתם של יעדים אלה באה על חשבון הרווח הפיננסי בטווח הקצר.
לחדש את
הלחץ החברתי
ג'ק מרקל, מושל דלוור, נסע לניו יורק כדי להשתתף שם בסמינר ביום הקיץ הלוהט שבו הפכה דלוור לחוק את הצעת ה-B-corp. "מדובר בסוגיה חשובה מאוד של מדיניות ציבורית", אמר מרקל. "גם השוק וגם הציבור זקוק לזה".
מרקל הודה ש"יש המון ספקנים", אך ציין שיצירת מודל ה-B-corp הוא תגובה חשובה למציאות שבה אופן עשיית העסקים השתנה. "כשחברות באו לעולם הן פעלו בקהילות שבהן הוקמו ובהן התנהלו", אמר מרקל. כיוון שלחברות היו שורשים כה עמוקים בקהילות הספציפיות שלהן, לא היה צורך במסגרות משפטיות שיחייבו אותן להביא בחשבון את כל בעלי העניין שלהן. הלחץ החברתי כבר הבטיח זאת.
אבל בכלכלה הווירטואלית והגלובלית היום, הלחץ החברתי הזה נשחק במהירות. מבנה B-corp הוא אחת הדרכים ליצור אותו מחדש.
מרקל מאמין שהמשקיעים והיזמים להוטים לעשות רווחים וגם לעשות מעשים טובים. "זו הזדמנות שלא תיאמן לרתום את האנרגיה של היזמים, הממוקדים באמת בעשיית כסף, ורוצים במקביל גם להעניק חזרה לציבור".
אלברט וונגר, שותף בחברת ההשקעות הניו יורקית יוניון סקוור ונצ'רס, מסכים עם הטיעון הזה. הוא השתתף בסמינר עם מרקל, ובפוסט שהעלה הוא הבהיר את האתגר הקריטי לדעתו של הקפיטליזם היום: "הבעיה שלנו כחברה אנושית כבר אינה איך לייצר עוד דברים. מכוניות, בגדים, מחשבים - כולם הולכים ונעשים טובים וזולים יותר. הבעיות הגדולות שנותרו לנו דורשות חדשנות חברתית. כיצד לחלק את תועלות הקדמה באופן רחב יותר. כיצד לחיות בהרמוניה רבה יותר עם הסביבה וכיצד לספק זמינות לחינוך ולשירותי בריאות לכולם".
לדעת וונגר, החדשות הטובות הן שתנועת "לכבוש את וול סטריט" אינה היחידה המתמקדת בדילמה הזאת. גם אנשי עסקים מוטרדים ממנה. "ביוניון סקוור ונצ'רס אנחנו רואים מספר הולך וגדל של יזמים ועובדי חברות סטארט-אפ שיש להם אותה מוטיבציה להפוך את העולם למקום טוב יותר במקביל לעשיית כסף", אמר וונגר.
האופטימיים שהשתתפו בדיון על B-corp, שאירח הפורום הכלכלי העולמי, הביעו תקווה שעשיית כסף ועשיית מעשים טובים יעלו בקנה אחד זה עם זה ללא בעיות. הם טענו שהענקת חופש לחברות לדבוק במשימותיהן ולקדם יעדים ארוכי טווח במקום רווחים קצרי טווח, ושגיוס תמיכתם של דור חדש של צרכנים אידיאליסטים, יאפשרו לחברות B-corp להיות רווחיות כמו - ואולי אף יותר - מהחברות המסורתיות שמטרתן ליצור כמה שיותר ערך לבעלי המניות.
זהו רעיון שניתן לשאוב ממנו עידוד. פרדריק ה. אלכסנדר, לשעבר יו"ר מחלקת המשפט התאגידי באיגוד עורכי הדין של דלוור, הציע דרך קשה יותר. "חלק מהקושי טמון בהכרה בעובדות שאין לערער עליהן", אמר אלכסנדר. העובדה הבסיסית של ה-B-corp היא שאתה לא חייב ליצור כמה שיותר ערך לבעלי המניות. אתה משלים עם האפשרות של תשואה נמוכה יותר".
בני הדור שגדל בתקופת השפל הגדול בשנות השלושים של המאה ה-20 ונלחם במלחמת העולם השנייה היו רואים בטיעון הזה טיעון הגיוני, אבל מבחינתם של רוב האנשים כיום זה מנוגד לשכל הישר שמישהו יוותר מרצונו על רווח גבוה יותר לטובת הקהילה.
מבנה B-corp הוא חלק מתנועה רחבה יותר להפיכת הוויתור הזה לתופעה טבעית יותר. כפי שאמר אלכסנדר, "השאלה היא: האם אתה רוצה לנהל את ההשקעות שלך באופן שבו לא היית רוצה לנהל את חייך?" זוהי שאלה טובה מאוד, שכבר התרגלנו לא לשאול.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
