תקציב הביטחון, המהווה את הסעיף הגדול ביותר בתקציב המדינה, נפתח שוב לדיון, לאחר שנציגי מערכת הביטחון ונציגי האוצר התנגשו סביב היקף הקיצוץ בתקציב הקרוב, כך נודע ל"גלובס".
"התוכנית לשנה וחצי הקרובות לא מתכנסת מבחינה תקציבית", אמר אתמול (ב') שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, בראשות אביגדור ליברמן. "הסכמתי שמערכת הביטחון תשתתף בקיצוצים כי אנחנו חייבים לשאת בנטל, אבל מלכתחילה דיברנו על קיצוץ של 3 מיליארד שקל. כעת מדברים אתנו על קיצוץ של 7 מיליארד בשנה וחצי הקרובות. יש כאן נטילת סיכונים שלא יכולה להימשך".
גורמים במערכת הביטחון טוענים כי תקציב המערכת נשחק מ-29 מיליארד שקל ל-22 מיליארד בלבד - שחיקה של 7 מיליארד שקל - כתוצאה משינויים "שאינם ניתנים לשליטה", לרבות פיצויים למפוטרים חדשים, תוספת במספר הגמלאים, התייקרות במחירי הארנונה והחשמל.
יעלון הסביר כי הוא מוכן לספוג 3 מיליארד שקל מהשחיקה הזו, אך הוא דורש 4 מיליארד שקלים תוספת. כמו כן, במערכת הביטחון טוענים כי מפני שחלק מהתקציב מוגדר כ"קשיח" - ואינו ניתן לקיצוץ - לרבות שכר, פנסיה ושיקום - הפגיעה, אם תהיה, חייבת להגיע מתקציב ההתעצמות - כלומר מקיצוץ באימונים וברכש נשק.
אולם, באוצר פוסלים את הגישה הזו על הסף, ומסבירים כי אין "תקציב קשיח". "לא יהיה מנוס מקיצוץ בשכר, בהטבות הפנסיוניות ומהשיקום", אמר בכיר באוצר. "לא יכול להיות שרמטכ''ל יכול לתת תוספת של 6% לפנסיה בשלוש השנים האחרונות של שירות הקבע ולא יכול לקצץ כשאין.
ההסבר הזה שלפיו אי אפשר לפגוע בפנסיה של גמלאי צה''ל, אבל אפשר לפגוע בביטחון ישראל - איננו מקובל בעליל". עוד טענו באוצר כי משקל תקציב השכר, הפנסיה והשיקום מסך תקציב הביטחון רק זינק ב-20 שנים האחרונות והגיע ל-65% מהתקציב, והוא רק צפוי להמשיך ולעלות בשנים הבאות, ולכן אין מנוס מלקצץ בו.
האוצר, למעשה, דורש ממערכת הביטחון למנוע קיצוץ נוסף בהתעצמות ולמקד אותו בקיצוץ בפנסיה, בשיקום ובשכר, אלא שכאן נכנסים שיקולים אסטרטגיים-פוליטיים. "אנחנו לא רוצים לכפות על מערכת הביטחון קיצוצים כאלו. הדבר הזה צריך להגיע ממשרד הביטחון", הסביר הבכיר באוצר. עוד נודע כי שר האוצר, יאיר לפיד, הורה לפקידים במשרד להימנע מכל התבטאות בנושא קיצוץ שכר ופנסיה.
המחלוקת בין משרדי האוצר והביטחון אינה חדשה וחוזרת בכל שנה ושנה, כאשר השאלה שעומדת בלב המחלוקת הינה האם כאשר מתייחסים לתקציב מדובר בתקציב ריאלי (כמה התקציב הזה יכול לקנות) או בתקציב נומינאלי.
על אף המחלוקת, אישרה הוועדה את תקציב הביטחון לשנת 2013 ללא הסתייגויות, והוא יעמוד על 52.5 מיליארד שקל. הוועדה גם אישרה את מסגרת תקציב הביטחון לשנת 2014, שתעמוד על 51 מיליארד שקל, אך לאור המחלוקת לא אושרו תוכניות המשרד ל-2014.
הסיבה לאישור המסגרת נובעת מכך שבלעדיו אין אפשרות לאשר את תקציב המדינה, דבר שמחייב ללכת לבחירות חדשות לכנסת. אישור התוכנית ל-2013 מאפשר למערכת הביטחון להתחיל בהתקשרויות עם ספקים חיצוניים בנוגע לרכש בשנה הנוכחית, אך בהיעדר אישור לתוכנית ל-2014 המערכת לא תוכל להתחיל בהתקשרויות לשנה הבאה.
בהיעדר פתרון למחלוקת, התחייב שר הביטחון לחזור לקבינט בתוך 45 ימים עם תוכניות עבודה מפורטת לשנת 2014 בכדי שניתן יהיה לאשר את התקציב באופן מלא. "מערכת הביטחון חייבת להפנים כי אם עד 1 בנובמבר 2013 היא לא תשלים את הפערים שעלו במסגרת דיוני התקציב לשנת 2014, לא נאשר שום העברה תקציבית שתועבר אלינו. כללי המשחק ישתנו", סיכם ליברמן. אם המחלוקת בין משרדי הביטחון והאוצר לא תיפתר, ראש הממשלה הוא זה שיצטרך להכריע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
