מנהל מרכז ההשקעות: "טבע ממתגת את ישראל"

נחום איצקוביץ' סבור שהטבות המס עשו טוב לכלכלה, אך קורא להגביל אותן ■ "50% מהמשפחות העובדות בישראל עניות... אני יכול להבין כיצד מרגיש אזרח שמשתייך למעמד הביניים ומשלם מס בשיעורים של 25%-30%"

"אי אפשר להתעלם מההשפעות החיובית של טבע על המשק הישראלי: היום אומרים טבע, כמו שאומרים מכבי תל אביב בכדורסל. ישראל ממותגת באמצעותה", אומר ל"גלובס" מנהל מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה, נחום איצקוביץ', בהתייחס להטבות המס המופלגות בשיעור קרוב ל-0% שקיבלה חברת התרופות הישראלית. "טבע היא חברה ישראלית רב לאומית שנשארת כאן. יש בישראל חברות פרמצבטיקה איכותיות נוספות, אך הן מנסות לפרוץ החוצה. אף אחד לא עשה סימולציה בניסיון להבין ולקבוע מה היה קורה לכלכלת ישראל בלי ההטבות שניתנו לחברות הענק".

איצקוביץ', שנכנס לתפקידו במרכז ההשקעות לפני כחמישה חודשים, אומר את הדברים ביחס לביקורת הציבורית הנרחבת על הטבות המס המופלגות לחברות הענק, שהיקפן המלא נחשף ב"גלובס".

"אני מבין את הביקורת שעולה בשבועות האחרונים על היקף הטבות המס לחברות, וכמנכ"ל לשעבר של משרד הרווחה אני יכול להבין גם כיצד מרגיש אזרח שמשתייך למעמד הביניים ומשלם מס בשיעורים של 25%-30%. מאידך, אסור לשכוח שאנחנו פועלים בעולם פתוח והכלכלה מאפשרת לכל חברה בעולם לפעול בכל מקום בעולם, ועלינו לשחק על פי כללי המשחק שמקובלים במרחב כזה. זה כולל מענקים והטבות מס שמדינות שנאבקות על הבאת חברות אליהן מנסות להציע", אמר.

עם זאת, לדברי איצקוביץ', אין להיכנס למגרש המשחקים הזה "בכל מחיר": "גם באיחוד אירופי וב-OECD קיימות תחושות קשות לגבי היקף הטבות המס שהוענקו על ידן בעבר לחברות הרב לאומיות, ומתגבשת שם אמנה שתקבע תקרה להטבות המס. אמנה כזאת לא תימנע את התחרות שמקיימות מדינות על השקעות של חברות ענק, אבל לפחות יהיו כללי משחק ברורים ותהיה רגולציה עולמית שתעצור את השיגעון הזה. מדינות מתחרות אלה באלה על השקעות של חברות וזה ממש שיגעון".

על אף הביקורת, איצקוביץ' מסרב להצטרף למבקרים את מדיניות הטבות המס שהונהגה בעבר. "יש הרבה מאוד מומחים לדברים שאירעו בעבר", הוא אומר, "לא יהיה נכון לשפוט עכשיו את תהליך קבלת ההחלטות לפני 20 שנה, עת המשק לא קיים יצוא בהיקפים משמעותיים והסכמי הסחר לא היו כפי שהם היום, ובהתאם גם מצבה של ישראל באותה עת היה שונה. בשורה התחתונה, הטבות המס האלה עשו טוב לכלכלה הישראלית. כל חברה שקיבלה הטבות מס קיבלה אותן על פי החוק. יש צורך לעקוב אחר התהליכים בנושא הזה. לדעתי, אין מקום לשנות מדיניות מס כל יומיים, כי מהלכים כאלה ייצרו חוסר יציבות ויפגעו ביכולת תכנון ההשקעה של חברות".

החל משנת 2014, ישונו הקריטריונים למתן מענקים ממנהלת ההשקעות של משרד הכלכלה מתוקף החוק לעידוד השקעות הון. חברה שתבקש מהמדינה מענק ותציג תוכנית עסקית שכוללת הטמעה של טכנולוגיות ייצור חדישות ושכר גבוה לעובדים באופן שיעלה את פריון העבודה - עשויה לשפר את סיכוייה לקבלת מענקים.

"התקציב של מנהלת ההשקעות אינו בלתי מוגבל וחברה שתבקש מענק, ולא תעמוד בקריטריונים החדשים, תמצא את עצמה בתחתית הרשימה. ההתניות החדשות שגובשו ביחד עם שר הכלכלה, נפתלי בנט, מכירות בקשר שבין פריון העבודה והחדשנות לבין רמות השכר של העובדים. החוק לעידוד השקעות הון מיועד למקומות שמוכרים כאזורי פיתוח א', ולרוב מדובר בפריפריה. הבעיה היא שבאזורים אלה קמו בעבר מפעלים עתירי עבודה ולא עתירי הון וחדשנות, וכך גזרנו על תושבים בפריפריה לעבוד בשכר נמוך. בסופו של המהלך נרגיש את השינוי", אמר.

בתפקידו הקודם כמנכ"ל משרד הרווחה, נחשף איצקוביץ' מקרוב לתופעת העוני ולחצרות האחוריות של ישראל. "במשך שנות פעילותי במשרד הרווחה טיפלתי בעיקר בתוצאות העוני. 50% מהמשפחות העניות בישראל עובדות אך משתכרות מעט, ועיקר כאב הבטן הוא לראות מה העוני והפערים החברתיים עושים למשפחות האלה. כמנהל מרכז ההשקעות אין לי יכולת מוחלטת למנוע את העוני, אבל יש לי כלי שבכוחו להשפיע על התופעה".