ביהמ"ש: בית הצדף ביפו לא ישונה ללא הסכמת הדיירים

"בית הצדף" ביפו שתוכנן על-ידי האדריכל אילן פיבקו, הוא אחד מהבניינים המוכרים והמיוחדים בארץ, ואף זכה בעבר לתערוכת אדריכלות משלו במוזיאון ישראל. המראה הפסטורלי והשלו של הבניין היוקרתי, אינו יכול ללמד על כך ששניים מדייריו, איש העסקים מיכאל (מיקי) שסטוביץ ואספן האומנות, שי בנדמן, מנהלים ביניהם בשנים האחרונות סכסוך רווי יצרים והאשמות סביב הבנייה בבניין.

תחילת הסכסוך כששסטוביץ - אחד משני האחים המחזיקים באימפריית הטואלטיקה המייבאת לארץ את מוצרי קולגייט, ג'ונסון אנד ג'ונסון וקלוגס - החליט להחליף את החלונות הבלגיים בביתו לחלונות אלומיניום. ההחלטה, וצעדים נוספים שעשה שסטוביץ עוררו את התנגדותו החריפה של השכן מלמעלה, בנדמן. שסטוביץ מצדו התנגד לשורת צעדים שעשה בנדמן בבניין, ובעיקר לרצונו של בנדמן לשנות את צורת המבנה הארכיטקטוני ההיסטורי ולבנות עוד 1,200 מ"ר על הגג השייך לו.

העימות בין השניים הגיע לתביעות הדדיות שהם הגישו לבית משפט השלום בתל אביב. היום, (א') הסתיים הסכסוך בניצחונו של שסטוביץ. השופט יעקב שקד קיבל את מרבית תביעתו של שסטוביץ ודחה את תביעתו של בנדמן, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על התנהגותו. ביהמ"ש הוציא צו האוסר על בנדמן לעשות כל שינוי במראהו החיצוני של הבניין ללא הסכמת כל הדיירים, לרבות שסטוביץ. המשמעות היא שבנדמן לא יוכל להגשים את תוכניותיו לבנייה על גג הבניין.

פחונים כעורים

בהחלטתו, ציין ביהמ"ש כי בנדמן עצמו דרש כי ייקבע ששסטוביץ לא רשאי לבצע שינוי כלשהו בבניין ללא הסכמת כל הדיירים. לדברי השופט, בנדמן פעל בחוסר תום לב כשהעלה טענה הפוכה, כאשר מדובר היה בשינויים שהוא מבקש לבצע.

בנוסף, חייב השופט את בנדמן להרוס פחונים שבנה על גג ביתו. "עיון בתמונות שצורפו מלמד כי מדובר בפחים שאין מנוס מלכנות אותם 'כעורים', ביחס כמובן לבניין היפה הניבט. צורתם של מבני פח אלה חריגה ביחס לבניין באופן בולט ולמעלה מכך", כתב השופט. מסקנתו של ביהמ"ש נתמכה בחוות דעת שהגיש דני קייזר, אדריכל העיר ת"א לשעבר. עוד קבע בית המשפט כי תוך חודש וחצי חייב בנדמן לבצע עבודות איטום של גג הבניין.

ביהמ"ש קבע גם כי דרישתו של בנדמן ששסטוביץ יסיר זרקור ומצלמת אבטחה שהתקין היא "קנטרנית וחסרת יסוד". גם את דרישתו של בנדמן כי שסטוביץ יחליף את החלונות בדירתו מחלונות בפרופיל אלומיניום לחלונות בפרופיל בלגי, שהייתה אחד המקורות לסכסוך השכנים, דחה ביהמ"ש בכותבו: "בשל העובדה שהחלונות פונים לכיוון הים, אינם אוטמים את הדירה מפני חדירת רוחות, מי גשם, ולחות, היה צורך לטפל בדבר על-ידי החלפת החלונות בחלונות אלומיניום בדמות פרופיל בלגי, שנעשה בהם שימוש רחב על-ידי אדריכלים, המבקשים להשיג את האפקט האדריכלי אליו שאף אדריכל הבניין להגיע".

"הפוסל במומו פוסל"

השופט ציין כי התנהגותו של בנדמן הותירה רושם של חוסר תום לב וכתב, בין היתר, כי דליה חבס, שהעידה מטעם שסטוביץ והתגוררה בבניין 16 שנים עד שמכרה את דירתה לבנדמן, "העידה כי בנדמן הציק לה רבות, קילל אותה, הרס פרגולה במרפסת דירתה, יצר בור שמנע ממנה לעשות שימוש בגג והיא סבלה מנזילות רבות כתוצאה מעבודות בנייה שביצע, עד שנאלצה למכור לו את דירתה". לדברי ביהמ"ש, "דבריה של חבס לא נסתרו והם מלמדים על התנהגותו של בנדמן כלפי שכניו לבניין, בבחינת 'כל הפוסל במומו פוסל'.

לאור תוצאת פסק הדין, הורה בית המשפט לבנדמן לשאת בשכר הטרחה של עורך דינו של שסטוביץ בסך 70 אלף שקל. שסטוביץ יוצג בידי עו"ד רענן בר-און, ובנדמן - בידי עו"ד רונן קצף.

בית ערבי עם הוד והדר אירופאי

האדריכל אילן פיבקו (66) מוכר בציבור הרחב בעיקר בזכות מגדל המגורים המפורסם "מגדל פיבקו" שלצד נתיבי איילון ברמת גן. ואולם, פיבקו תיכנן בניינים רבים נוספים וחשובים לא פחות. אחד הבולטים שבהם הוא "בית הצדף" ביפו, הבנוי בסגנון אקלקטי מקומי. בית הצדף בנוי מחומרים פשוטים וסגנונו משלב בית ערבי עם בית במושב והוד והדר אירופאי. הוא יוצר חיבור הרמוני בין ניגודים ואמור להעניק תחושה מפעימה שכאילו גדולה מהחיים.

"זה הצורך הפסיכולוגי הנפשי העמוק של ילדי תפר כמוני להורים אירופאים בישראל, לחבר וליצור הרמוניה בין ניגודים", הסביר פיבקו בעבר את הסיבה לתכנון הבניין המיוחד.

על דייריו בעבר של בית הצדף נמנים אשת הקולינריה המיתולוגית, קרן קרמרמן, שפתחה בעבר את המסעדות "קרן" (חיים כהן) ו"לילית", ויושע סגל, המנהלת ואחת מיוזמות פרויקט "מלכת המדבר".