והמשפחתון

בעל ואישה

אהרון ואלישבע ברק

הוא

"המשפטן מספר 1 בארץ". "השופט בה' הידיעה". "עילוי, מבריק". אלו רק חלק מהסופרלטיבים שלהם זכה פרופ' אהרון ברק במהלך הקריירה המצליחה שלו. ברק, ששימש במשך כמעט עשור כנשיא העליון, כנראה ידע מגיל צעיר שיהיה משפטן, ממש כמו אביו. את לימודיו האקדמיים החל כעתודאי, וכבר בגיל 22 השלים תואר שני במשפטים. לאחר השירות הצבאי, חזר לאקדמיה וסיים בהצטיינות את הדוקטורט. בגיל 30 היה מרצה בכיר באוניברסיטה העברית, בגיל 32 מונה לפרופסור, ובגיל 38 מונה לדיקן הפקולטה למשפטים.

הקריירה האקדמית של ברק שימשה לו מקפצה לפסגת מערכת המשפט, וכשהוא רק בן 39 מונה ליועמ"ש לממשלה. בתפקיד זה הוא זכור, בין היתר, בהחלטה לפתוח בחקירה נגד אשר ידלין, מנכ"ל קופ"ח כללית, ומועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל. ידלין הורשע בקבלת שוחד, ונידון לחמש שנות מאסר. בפרשה זו טבע ברק את המונח "מבחן בוזגלו" באומרו: "דין ידלין - כדין בוזגלו".

החלטה מכריעה אחרת שלו הייתה להעמיד לדין את לאה רבין ז"ל, אז אשת רה"מ יצחק רבין, בשל פרשת חשבון הדולרים. החלטה זו אילצה את רבין לצאת לחופשה לפני בחירות 1977.

לאחר 3 שנים בתפקיד היועמ"ש, מונה לשופט בביהמ"ש העליון ושוב - היה הצעיר מבין השופטים, בן 42. לאחר 15 שנה כשופט, מונה למשנה לנשיא, ולאחר שנתיים מונה לנשיא.

הקריירה המזהירה של ברק עוררה לא מעט ביקורת כלפי האיש ותפיסת עולמו. "בהרבה מובנים, הפך ביהמ"ש העליון בהנהגת ברק לממשלה אלטרנטיבית", כתב פרופ' אמנון רובינשטיין. אחרים, כמו נשיא העליון בדימוס, מאיר שמגר, ופרופ' רות גביזון, טענו כי ברק נטל לעצמו סמכויות שלטוניות שאיש לא העניק לו.

הביקורת כלפי ברק נגעה גם במשפחתו. לא פעם נטען כי מינויה של אשתו לסגנית נשיא ביה"ד לעבודה, והעובדה שכל ארבעת ילדיו, שהלכו בדרכו והפכו לעו"ד, התמחו אצל משפטנים שהגיעו בהמשך לביהמ"ש העליון - יש נפוטיזם לשמו.

היא

אלישבע ואהרון הכירו בתיכון, אך בעוד הוא ידע תמיד שיהיה משפטן, היא דווקא חלמה להיות רופאה. משפחתה התנגדה, ואלישבע פנתה ללימודי ביולוגיה. כשהיא בת 27 סיימה בהצטיינות תואר שני בביולוגיה, ועבדה במחלקה לזואולוגיה ולגנטיקה באוניברסיטה העברית.

ואז, בתחילת שנות ה-70 וכשהיא באמצע שנות ה-30 לחייה, נדבק בה החיידק המשפטי, והיא נרשמה ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית, בעוד בעלה מכהן בה כפרופסור וכדיקן. כשהיא בת 42, הוסמכה כעורכת דין והחלה לעבוד כעוזרת משפטית לנשיא - לא פחות ולא יותר. אחרי 9 שנים מונתה לרשמת ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים, ושלוש שנים אחר כך מונתה לשופטת באותו בית דין. אחרי חמש שנים קודמה לשופטת בביה"ד הארצי לעבודה, ואחרי חמש שנים נוספות מונתה לסגנית נשיא אותו בית דין. בגיל 70 פרשה לפנסיה, חודש לאחר בעלה.

הקריירה של אלישבע עוררה ביקורת לא מעטה (שוב, נפוטיזם לשמו). לדוגמה, כאשר ברק, בתפקידו כנשיא העליון, הכריז מלחמה על הסחבת במערכת המשפטית, ואף נקט בצעדים נגד שופטים מסוימים, הוא נמנע מלעשות זאת נגד רעייתו - שכיהנה אז כשופטת בביה"ד הארצי לעבודה, אף שקיבלה את התוצאות הנמוכות ביותר מבין שופטי בית הדין, לפי משוב לשכת עו"ד.

אהרון ברק

תפקיד: נשיא בית המשפט העליון לשעבר (1995-2006), והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר (1975-1978); כיום מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה ובאוניברסיטת ייל האמריקאית

גיל: 77

השכלה אקדמית: דוקטורט במשפטים מהאוניברסיטה העברית

עוד משהו: נולד כ"אריק בריק" בליטא לאב עו"ד ולאם מורה. עבר את השואה בגטו קובנה. ב-1947 עלה עם הוריו לארץ והמשפחה התמקמה בירושלים, שבה גר כל חייו

ועוד משהו: התמחה אצל גדעון האוזנר, שהיה אז היועץ המשפטי לממשלה (לימים, תפקיד שבו החזיק ברק עצמו), אך כשהאוזנר החל להיות מעורב במשפט אייכמן, ביקש לא לעסוק בו ועבר לבקשתו לפרקליטות המדינה

אלישבע ברק

תפקיד: שופטת בדימוס; לשעבר סגנית בית הדין הארצי לעבודה (2000-2006)

גיל: 77

השכלה אקדמית: מלבד תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, בעלת תואר שני בביולוגיה

עוד משהו: נולדה בבוקרשט. אביה היה מנכ"ל הג'וינט בארצות הבלקן

ועוד משהו: שם החיבה שלה הוא "אליקה"

הילדים

אבנר ברק

ברק ג'וניור (50) בחר להתמחות אצל דורית בייניש, שהקריירה שלה שזורה די חזק בזו של אביו. בייניש, נזכיר, החליפה את ברק כנשיאת ביהמ"ש העליון, וברק ג'וניור התמחה אצלה כששימשה היועמ"ש לממשלה, תפקיד שבו החזיק אביו בשנות ה-70. כיום הוא שותף בכיר במשרד עו"ד שפיגלמן, קורן, ברק, זמיר ושות'. בעבר הרצה באוניברסיטת תל אביב, ובמכללת "רמות משפט" שנסגרה. אפילו גרושתו היא בת למשפטן. אבנר היה נשוי לאורנית כהן, בתו היחידה של שופט המחוזי דן כהן, שהורשע השבוע בלקיחת שוחד של 4 מיליון שקל מחברת סימנס תוך ניצול מעמדו כדירקטור בחברת החשמל להטיית מכרזים. כהן (71) ירצה 6 שנות מאסר, המדינה תחלט 4 מיליון שקל מכספו ובנוסף הוא ישלם קנס של 6 מיליון שקל. לברק וכהן יש שלושה ילדים משותפים.

ועוד משהו. כהן נמנה על מייסדי המשרד בו שותף כרגע חתנו, ונקרא בעברו "כהן, שפיגלמן, ברק, זמיר ושות'". עולם קטן.

תמר ברק

תמר ברק בחרה להתמחות אצל השופטת איילה פרוקצ'יה כשזו הייתה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, ובעוד אביה, אהרון, מכהן כנשיא בית המשפט העליון. פרוקצ'יה מונתה שנים מאוחר יותר לשופטת בבית המשפט העליון.

את הקריירה המשפטית שלה החלה תמר מלמעלה, כמו אחיה: בשנת 1998, רגע לאחר שהוסכמה לעסוק בעריכת דין, קיבלה לידיה את ניהול הסניף התל אביבי של "גומא" - המרכז הישראלי לגישור ופישור. מאז בחרה להתמחות בתחום הגישור ויישוב סכסוכים, והיום היא שותפה במשרד עו"ד מלמד-ברק, וחברה בוועדת הגישור הארצית של לשכת עו"ד. ברק היא גם ממייסדי העמותה "מגשרי ישראל", ויחד עם אחותה מיכל - מייסדת העמותה "שיעור אחר" שמטרתה "לקדם, להעצים ולהרחיב את אופקיהם של תלמידים מאוכלוסיות מחוסרות הזדמנויות", כדברי אתר העמותה.

מיכל ברק

מיכל ברק בחרה להתמחות אצל גבריאל בך בין 1993-1994, כשזה היה שופט בעליון, ואביה היה המשנה לנשיא. בך היה בעברו פרקליט המדינה, ולאחר שפרש כיהן כיו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. בך סיפר בעבר כי "מיכל הגישה מועמדותה יחד עם אחרים. מצאתי אותה מועמדת מצוינת. אני לא חושב שהיא הייתה פסולה רק בגלל קירבת המשפחה. היא הייתה מתמחה מצוינת והייתי מאוד מרוצה מההתמחות שלה, בכל המובנים".

מיכל הייתה הראשונה מבין בנותיו של אהרון שנטשה את מקצוע עריכת הדין, שנים ספורות אחרי שהוסמכה. ברק חזרה לאקדמיה, השלימה תואר ראשון ושני בבלשנות תיאורטית, ומשנת 2002 היא עוסקת בחינוך לאזרחות ודמוקרטיה. בימים אלו היא לומדת לתואר שלישי במדיניות ציבורית.

מקום העבודה הנוכחי שלה הוא המרכז לטכנולוגיה חינוכית, מלכ"ר שנוסד על ידי "יד הנדיב" של קרן רוטשילד ופועל למען קידום מערכת החינוך בארץ. במסגרת מאמציה אלו, ייסדה מיכל יחד עם אחותה תמר את העמותה "שיעור אחר".

אסתר ברק

אסתר ברק בחרה להתמחות אצל תאודור אור ב-1992, כשזה היה שופט בעליון. כארבע שנים לאחר שהוסמכה לעסוק בעריכת דין מונתה על ידי ג'ודי שלום-ניר-מוזס כמנהלת המשפטית של ענייניה במאבקי הירושה שהיו אז בין בעלי המניות ב"ידיעות אחרונות". שלום-ניר-מוזס אמרה בעבר כי "הייתה בינינו כימיה נהדרת. לא לקחנו אותה בשל שם משפחתה. הפכנו לחברות מאוד טובות". המקפצה שסידרה לה שלום-ניר-מוזס לא גרמה לברק להתאהב במקצוע, וארבע שנים מאוחר יותר נטשה אותו והפכה לראשונה מבין בנותיו של אהרון שמחליפה קריירה. ברק עזבה את משרד עו"ד שעבדה בו אז, קנטור, אלחנני, גל, והפכה להייטקיסטית. בתחילה שימשה כמנהלת פיתוח עסקי בסטארט אפ Cash U Technologies, אחר כך הייתה למשך תקופה קצרצרה שותפה בקרן הישראלית-סינית ValueLink, ואז הקימה את מועדון המשקיעים יזרעאל אנג'לס. כך הכירה את יזם הנדל"ן יגאל אהובי, ש"הציע לי לבוא ולהקים עבורו חברה שתשקיע בהיי-טק", סיפרה בעבר. ברק השיבה בחיוב, והיום היא מנהלת חממת נילסן-אינובייט של אהובי וחברת נילסן העולמית.

ברק נשואה לעיתונאי ואיש התקשורת רם לנדס, ממקימי חברת החדשות של ערוץ 2, ובעברו עורך "המוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות" (שחברתה ג'ודי שלום-ניר-מוזס נמנתה על בעליו). היום עומד לנדס בראש חברת ההפקה "קודה" המפיקה את החדשות המקומיות, ותוכניות כמו "מחוברים". באחרונה הוא מונה על ידי שר התקשורת גלעד ארדן לעמוד בראש "ועדת לנדס" שאמורה להכריע את גורל רשות השידור.

ועוד משהו. ב-2009 שודר בערוץ 2 סרט דוקומנטרי שהפיק וביים לנדס, "השופט", על חמו, אהרון ברק.