תנו אשראי לעסקים הקטנים

ממשלת ישראל נקלעה ל"בעיה" לא שגרתית: עודף קטן ולא צפוי בתקציב המדינה. בעצם, עודף מדומה, שנוצר אחרי קיצוץ חד בתקציב והכנסות חד-פעמיות ממסים, בעיקר מהשלמת מכירת חברת ישקר וממימוש מעט מ"הרווחים הכלואים" ששחררו חברות הענק.

שר האוצר, יאיר לפיד, ניצל הזדמנות "להיטיב עם העם" ובחר בדרך הקלה: ביטול העלאת מס-הכנסה שתוכננה ל-2014. רוב התקשורת בישרה על ביטול ההעלאה בכותרות לא-מדויקות, בהשראת דוברות האוצר, על "הורדת מס הכנסה".

לא ברור למה לפיד נחפז לבטל את ההעלאה, כאשר המשק צועד לקראת מיתון, היצוא מתכווץ, הצמיחה נחלשת, ההכנסה הפנויה נשחקת, ובנק ישראל מעריך שההכנסות ממסים צפויות לרדת, כך שב-2015 תידרש שוב העלאת מסים.

אם כבר יש רצון להקל על הציבור, מדוע להתמקד דווקא במס-הכנסה? העלאת המס הייתה "פוגעת" בעיקר בעשירון העליון; שאר העובדים היו אמורים לשלם תוספת מס של אפס עד כמה עשרות שקלים בחודש, כך שרובנו לא נרגיש את הג'סטה המיוחצנת של הביטול. מה גם ששיעור המס הישיר בישראל (מס-הכנסה, מסי רכוש ומס חברות) הוא הנמוך בתולדות המדינה ונמוך מממוצע המדינות המפותחות.

בעבר כבר דנו רבות בנושאי אמינותו של שר האוצר, שרק לפני חודשים ספורים קידם את העלאת המסים בלהט של מי שמציל את המדינה מקריסה, במידת שליטתו בעובדות ובמספרים, בהשקפת עולמו הכלכלית ובצורך שלו להציל את תדמיתו שנשחקת בתקשורת ובסקרים. הדיון הזה מתנהל וסוער ברשתות חברתיות, בסלון ובתקשורת, וחורג מתחום העניין שלנו. כאן נתמקד בשאלה: מה החלופה הראויה לביטול העלאת מס-הכנסה?

ראשית, אם רוצים להקל את נטל המס, עדיף להוריד את המע"מ, שמשפיע על פלח רחב הרבה יותר באוכלוסייה ופוגע בציבור כולו ללא הבחנה. הורדת המע"מ תסייע לבעלי החנויות, שרובן עסקים קטנים שנאבקים על הישרדותם, וגם תאפשר לחלק מאיתנו לצרוך קצת יותר, ובכך תעודד את הצריכה הפרטית. יצוין, כי המע"מ בישראל, בניגוד למסים הישירים, הוא גבוה גם ביחס לעבר וגם בהשוואה בינלאומית.

אלא שהמשחק בשיעורי המע"מ הוא בעייתי. הניסיון והמציאות מראים כי בכל פעם שהמע"מ עלה, גם מחירי מוצרי הצריכה עלו בהתאם; אבל כשהמע"מ ירד, רוב המחירים נותרו בעינם. מחירי מרבית המוצרים אינם בפיקוח, כך שהסוחרים יכולים להעלות מחירים ביחס הפוך להורדת המע"מ, ולשלשל את ההפרש לכיסם, ורבים עושים כך. אין זה אומר שניתן וצריך לקבע את שיעור המע"מ ולהפוך אותו למספר מקודש, אך כדאי ללמוד ממדינות אחרות, שמשנות את שיעור המע"מ בזהירות ולעתים רחוקות.

מפעלים יכלו להינצל

אפשרות נוספת היא לבטל חלק מהקיצוצים ומ"הגזרות" הכואבות שלפיד ביצע בהוצאות הממשלה. הבעיה היא שביטול הקיצוצים נוגד את השקפת עולמם של פקידי האוצר, שטוענים, לעתים בצדק, שהתקציבים מנוצלים בדרכים לא-יעילות ואף מבוזבזים. מה גם שרוב השירותים הממשלתיים הם בבחינת פעילות לא-כלכלית, שמסייעת לאזרחים אבל אינה עוזרת למשק להיחלץ ממצוקת הגירעון שנקלע אליה, הגורמת לאזרחים לסבול יותר.

לכן אנחנו מציעים רעיון חדש. ידוע שהעסקים הקטנים והבינוניים סובלים ממחסור קשה באשראי. מפעלים רבים שקורסים או מפטרים היום עובדים היו יכולים להינצל בזכות תוספת קטנה של אשראי זול וזמין. הבעיה היא, שהם מקבלים מהבנקים, אם בכלל, הלוואות מוגבלות בסכום ובזמן, בריבית גבוהה בעשרות אחוזים מריבית החובה האפסית. לדוגמה, מפעל נגב-טקסטיל שקרס לפני כחודשיים ביקש מהמדינה הלוואה של 2 מיליון שקל בלבד - פחות מפרומיל מעלות ביטול הורדת המס.

מיליארד שקל שיחולקו כבר היום כהלוואה לזמן ארוך - לא מענק, לא קצבה, לא מתנת כסף - לעסקים קטנים, בערבות מדינה, בתנאים מקילים ובריבית נמוכה, יסייעו לצמיחה, ליצוא, לתעסוקה ולמשק יותר מניצול אחר של הכסף.

הכותב הוא מייסד קרן ההשקעות איתן