"יש לנו ותק של 30 שנה בשוק, אבל מצב כזה לא זוכרים"

עם ניסיון משותף של למעלה מ-100 שנה בשוק ההון, התכנסו ארבעת בכירי בית ההשקעות אנליסט כדי לדבר על נפילת הטייקונים, מצב בתי ההשקעות המקומיים, עולם ההשקעות שהולך ומסתבך, ואיך אפשר בלי הרגולציה

"יש לנו ותק של 30 שנה בניהול השקעות, אבל מצב כזה אנחנו לא זוכרים. הריבית בטווח הקצר אפסית, ברור לכולם שהתשואה הולכת להיות נמוכה ולכן חגיגת עושר - לפחות דרך שוק האג"ח - פשוט לא קיימת. אני די מוטרד". כך אומר שמואל לב, ממייסדי ובעלי השליטה בבית ההשקעות הוותיק אנליסט.

יחד עם לב יושבים סביב השולחן גם שותפו הוותיק אהוד שילוני, מנכ"ל בית ההשקעות איציק שנידובסקי, ומנהל ההשקעות הראשי נועם רוקח. בראיון מיוחד ל"גלובס" הם מספרים על גל הסדרי החוב ששטף בשנים האחרונות את השוק, על התחרות הקשה בענף, על הקושי בניהול השקעות בעת הנוכחית, וגם על כך שבזמן שבתי השקעות קטנים נעלמים, אנליסט - שהוקם לפני כמעט 30 שנה - עדיין עומד איתן על רגליו.

בימים אלה הם כאמור מוטרדים מהמצב החריג בו נתון השוק. "בהסתכלות קדימה, עולם השקעות האג"ח הולך להיות צחיח", מתריע לב, "ואני מזכיר שזה שוק מאוד מרכזי".

- אז מה עושים?

"הולכים לאג"ח עם יותר בשר, כמו למשל אג"ח קונצרניות - אבל צריך לדעת לא ליפול לבורות. אין מה לעשות, מי שרוצה ללכת לישון בטוח יתעורר עם תשואה מאוד נמוכה".

רוקח: "התמחור היום הוגן ואפילו מלא, גם במניות, אבל תמיד יש הזדמנויות שנוצרות במהלך השנה. בזמן שכולם התעסקו בנוחי דנקנר, אף אחד לא שם לב שאג"ח דסק"ש נסחרה ב-8%. הזדמנויות כאלה תמיד תהיינה, צריך להיות מוכנים לנצל אותן במקום להיות מושפעים מכותרות בעיתון על בעל השליטה".

לב: "רוח ההשקעות באנליסט היא שאנחנו יכולים להכות את המדדים כמעט בכל מצב. בנוסף, ההסתכלות שלנו הייתה ונשארה לטווח הארוך, כי זו הדרך לייצר כסף מכסף".

- הבעיה היא שהמשקיעים לא מתמידים.

לב: "נכון. חסרה להם הסתכלות ארוכת טווח. הרי בסופו של דבר מה שנשאר בכיס של המשקיע זה הכסף, ולא התנודות שהוא עבר בדרך".

שילוני: "זאת הסיבה שבזמן שגופים אחרים חושבים איך הם נראים מבחוץ, אנחנו מתעסקים במה שקורה בתוך הבית, כלומר בניהול השקעות ובקשר עם הלקוחות".

"קיבלו כאן מכות כואבות"

גם בשנה החולפת התמודדו הגופים המוסדיים עם גל של הסדרי חוב. בסאגה המתמשכת של אי.די.בי אנליסט אמנם לא נטל חלק, אבל בהסדר החוב הענק של אלביט הדמיה - החברה שבשליטת מוטי זיסר - בה נמחקו 1.8 מיליארד שקל, לבית ההשקעות היה תפקיד אקטיבי. "למתווה הראשוני שהוצע באלביט הדמיה התנגדנו, כי חשבנו שבעל השליטה נשאר עם נתח גדול מדי", אומר שנידובסקי על ההסדר. "רק בעקבות התיקון, שהשאיר את בעל השליטה עם שיעור זניח של החזקה, תמכנו במתווה. לצערי, ההתנגדות שלנו להחלפת שיעבודים לטובת בנק הפועלים - שנבעה מכך שסברנו שזה בא על חשבון מחזיקי האג"ח - לא התקבלה".

- ומה לגבי ההמשך? לא יהיו פה יותר הסדרי חוב כמו אי.די.בי ואלביט הדמיה?

לב: "קיבלו כאן מכות כואבות מאוד. תמיד יהיו כאלה שלא יחזירו, זה חלק מהחיים. אבל אני לא חושב שזה יהיה בהיקפים של היום. אחרי כל בעלי השליטה שנפלו וריסקו לעצמם את עמוד השדרה הכלכלי יזהרו כאן מעכשיו, כי כולם מבינים שזאת חרב פיפיות וכשזה הולך נגדך - זה אכזרי. העתיד יוכיח שטיב איגרות החוב שמנפיקים בשנים האחרונות עלה. הקונים יותר חכמים וגם המוכרים הבינו שבשוק ההון אין חנינה".

שילוני: "אני מקווה שכשגל הסדרי החוב הנוכחי יסתיים, נגלה שיש לנו שוק הון עם נרטיב אחר, הרבה יותר סולידי ועם סיכויי הסתבכות הרבה יותר נמוכים".

לב: "סביר שכמות ההסתבכויות של בעלי שליטה תהיה יותר קטנה מהעבר, גם בגלל הביטחונות וגם תשומת הלב של הרוכשים. אני מאמין שהעתיד יוכיח שטיב איגרות החוב שמנפיקים בשנים האחרונות עלה".

- מה לגבי הגופים המוסדיים? הם למדו משהו?

שנידובסקי: "ללא ספק. כל הסטנדרטים בתחום הממשל התאגידי הם ברמה הרבה יותר גבוהה בהשוואה לשנים קודמות. ההסתכלות על התנהלות בעלי חוב הרבה יותר קפדנית ונחרצת, והגופים הקימו מנגנונים פנימיים לטיפול בהסדרי חוב. אני יכול להגיד שאנחנו משקיעים בנושא לא מעט משאבים, ההתנהלות שלנו פחות יח"צנית. כשבוחנים את ההצבעות שלנו רואים שהיינו מאוד אקטיביים. ההתנהלות הזאת נכונה גם לאישור שכר ועסקאות בעלי עניין".

שילוני: "אני מסכים. יש גופים שלוקחים חלק אקטיבי בהסדרי חוב בגלל התדמית".

רוקח: "אקטיביזם מוסדי נשען בעיקר על איך הגוף מצביע באסיפות הכלליות".

לב: "בגלל שאנחנו לא תלויים באף אחד יש לנו חופש בניהול השקעות. זאת פריבילגיה שאין לגופים שתלויים באחרים. איבדנו לא מעט לקוחות כשהצבענו נגדם באסיפות, כי זה לא מצא חן בעיניהם. אין מה לעשות, כשלבעל שליטה יש חוב צורת ההסתכלות שלו היא אחרת".

רוקח: "התנגדנו גם בלא מעט הצבעות שכר במסגרת תיקון 20 כי למרות התיקון לדעתנו עדיין יש לא מעט מקומות בחברות הציבוריות שהשכר עובר את גבול הטעם הטוב".

שנידובסקי: "אנחנו לא בטוחים שתיקון 20 באמת הוריד את השכר. יכול להיות שבחלק מהמקרים הוא אפילו העלה אותו".

רוקח: "בחסות השיטה אפשר עדיין להעביר הצעות שהתוצאה שלהן היא גבוהה מדי לטעמנו. בכל אופן, ההצבעות שלו נטולות פניות".

- גם כאשר אתם מתבקשים לאשר את שכרם של המתחרים?

שנידובסקי: "זה נכון לגבי כל אסיפה כללית, לא רק בנושא השכר".

לב: "המחוקק היה צריך לקבוע כמה כללים, כי כשמוסדי מצביע זה לא כמו שנייר חדרה או איתוראן מצביעים. יש גם בעיה של נראות, אני לא בטוח שזה באמת 'שמור לי ואשמור לך', אבל זה בהחלט נראה ככה, וזה מספיק בשביל לגרום נזק".

שנידובסקי: "צריך לחשוב על מנגנון שמנטרל הצבעה של גופים מתחרים. יש כאן בעייתיות במספר היבטים".

*** הכתבה המלאה - במהדורה המודפסת

התוצאות הכספיות
 התוצאות הכספיות