הציבור יממן את הכישלון של בית החולים הדסה?

האם בתי החולים הדסה עומדים בפני הלאמה או מכירה, מלאה או חלקית, לאחת מקופות החולים שיש להן יכולת מוכחת לנהל בית חולים? האפשרויות הללו מרחפות מעל שולחנות הדיונים בין משרדי הבריאות והאוצר להנהלת בית החולים וארגון נשות הדסה, והשאלה היא רק מי ימצמץ ראשון - המדינה או ארגון נשות הדסה, הבעלים של בתי החולים בהר הצופים ובעין כרם, שצברו גירעונות המתקרבים במהירות ל-1.5 מיליארד שקל.

הדרישות של נשות הדסה

הנהלת בית החולים דורשת מהמדינה מענק של 300 מיליון שקל עבור יישום ומימון תוכנית ההבראה של המנכ"ל אביגדור קפלן, אבל המדינה מוכנה להעביר 250 מיליון שקל כהלוואת גישור בלבד, אם כי בריבית מסובסדת, וגם זאת בתנאי שארגון נשות הדסה ייתן את חלקו המקביל. הארגון, מצדו, מסרב להתחייב למימון תוכנית ההבראה של בתי החולים.

בשנים האחרונות ארגון נשות הדסה מממן באמצעות תרומות כ-10% בלבד מהתקציב השוטף של בית החולים ומזרים היום לבית החולים בסך הכול 19 מיליון דולר (היו שנים שבהן הארגון מימן 40% מהתקציב השוטף). כעת ארגון הנשים האמריקאי הוותיק לא מוכן אף להתחייב על תרומות שנתיות שוטפות בהיקף הנוכחי במשך שלוש השנים של תוכנית ההבראה.

כמו כן, הוא מסרב לתת את חלקו, כבעל שליטה, במימון תוכנית ההבראה, שתהיה מלווה בפיטורי עובדים ושינויים כבדים. הוא מוכן רק לתת תוספת חד פעמית של 25 מיליון דולר, וגם זאת בתנאי שהמדינה תיתן את הסיוע כמענק ולא כהלוואה, ובתנאי שבית החולים ימשיך לפעול בשליטתו המלאה ובהתאם לכמה מהנהלים שהארגון אפשר ואף הוביל בעבר. יש יאמרו שהכללים הללו הם שתרמו למצבו הגירעוני הנוכחי של בית החולים.

משרד האוצר מתנגד היום להלאמת בית החולים, בעיקר מחשש שכל מימון הגירעונות והסדר ההבראה יוטל עליו, וגם אינו מדבר בינתיים בגלוי על מכירה כוללת או חלקית לקופת חולים. הרי למשרדי האוצר והבריאות ברור שברגע שיוזרמו להדסה מענקים כבדים מקופת הציבור, ללא תרומה מקבילה של הבעלים, ייפתח פתח לדרישות מופלגות מצד בתי חולים אחרים - פרטיים, של הממשלה ושל קופות החולים. ועם זאת, האופציות הללו עלו ונרמזו בכמה מהדיונים - בין אם כאפשרות מעשית ובין אם במטרה ליצור "מאזן אימה" עם בעלי השליטה.

נציין שבעבר כבר הציעה קופת חולים מאוחדת לרכוש את בית החולים הדסה הר הצופים, המהווה כשליש מסך הפעילות הכוללת של בתי חולים הדסה.

קופ"ח מאוחדת, שכ-40% מחבריה מתגוררים בירושלים וסביבתה, הציעה לרכוש את בית החולים כמו שהוא, להיכנס לנעלי ארגון הדסה ולהפוך אותו לבית חולים קהילתי. המו"מ, שכנראה החל, נפסק משום שארגון נשות הדסה לא המשיך בו.

לצורך הדיונים עם הדסה, שנמשכים תקופה ארוכה, גיבש משרד הבריאות מודל למדידת תפוקות בבתי חולים והשווה בין היתר בין הדסה לבית חולים ממשלתי דומה לו, בית החולים על שם רבין (בילינסון) בפתח תקווה.

הוויכוח על השר"פ

על פי הממצאים, יש בהדסה עודף של כ-10% מכוח האדם הרפואי, בעיקר רופאים, ועודף בולט של כוח אדם במגזר המינהלי הלא רפואי וכוחות העזר. עוד נמצא כי פעילות השר"פ, השירות הרפואי הפרטי בהדסה, מביאה להפסדים מתמשכים לבית החולים.

התברר שבית החולים מקבל מעט יחסית מתמורות השר"פ: 15% בממוצע מקבל בית החולים והיתרה, 85%, מתחלקת בין הרופאים. משרדי האוצר והבריאות דורשים היום שלפחות 35% מתמורות השר"פ יעברו לבית החולים. בית החולים מתנגד. עוד נמצא שפעילות השר"פ הפכה למעוותת במיוחד: מעבר לטיפולים שפעם נעשו בחדר המיון וזלגו לרפואה הפרטית, רופאי בית החולים שהיו אמורים להתחיל בפעילות הפרטית רק בשעות אחר הצהריים, כפי שנקבע בעבר, כבר די הרבה שנים מתחילים בה משעות הבוקר המוקדמות. זה אומר שרופאים בכירים אינם נמצאים מספיק במחלקות האשפוז ובמרפאות בית החולים.

כמו כן, התגלו ממצאים ולפיהם חולים שבאו לחדרי מיון או למרפאות בית החולים הגיעו לבסוף לפרקטיקה הפרטית של רופאים. כך קרה שהשר"פ, שפעם, בימים שהיה תוספת ייחודית אבל לא מרכזית לפעילות בית החולים, מיצב את הדסה בראש רשימת הרפואה הטובה, הפך עם הזמן לבעיה המרכזית שלה. וזאת בלי להביא בחשבון את הוצאות הכספיות הגדולות בגין תשלומי שכר לרופאים מקורבים המגיעים גם ל 300 ו-400 אלף שקל בחודש.

בהסדר ההבראה, המדינה מתנה את הסיוע שלה בכך שעבודה פרטית תחל רק בשעות אחר הצהריים ובמינוי חשב מלווה לבית החולים וגוף ניהולי מטעם המדינה שיהיה שותף-מפקח לניהול השוטף שלו. גם לזה מתנגד ארגון הדסה בתוקף.

ויכוח נוסף בין המדינה לבית החולים וקשור אף הוא בשר"פ מתנהל על מה שמכונה "ניתוחים ארוכים". רופאי הדסה טוענים שניתוחים ארוכים, האורכים כמה שעות, חייבים להתבצע משעות הבוקר.

המדינה דורשת שלניתוחים כאלה יידרש היתר מיוחד מהנהלת בית החולים, ומספר ההיתרים יוגבל לתקרה מסוימת. כמו כן דורשת המדינה שבמקרה שרופא מבצע ניתוח ארוך משעות הבוקר ייגרעו שעות העבודה הפרטית משכרו הרשמי כרופא בית החולים. גם לכך מתנגדים בהדסה.

 הדסה