רפורמת השוק הסיטונאי יוצאת לדרך: חברות התקשורת ישלמו לבזק 50-70 ש' לקו

המתווה שהציג משרד התקשורת מגלה מאמץ להוריד את המחירים בשוק עם זאת, לא ברור עם המתווה יאפשר רווחיות לחברות התקשורת

המחירים בשוק הסיטונאי ינועו בין 50-70 שקל לקו אינטרנט בהתאם למהירות שירצו מתחרותיה של בזק לספק ובהתאם לאיכות השירות - כך פירסם אתמול משרד התקשורת, כפי שנחשף ב"גלובס".

מהשימוע המלא בנושא השוק הסיטונאי, שהגיע לידי "גלובס", עולה, כי המחירים הסופיים לא ידועים באופן מוחלט, מפני שהמשרד חילק את המחירים לשתי רמות שירות שהמתחרים יוכלו לבחור ביניהן, וכמו כן יוכלו לבחור האם הם רוצים לספק שירות טלפוניה על גבי הרשת של בזק, או להפעילם בעצמם. מדובר ברמת שירות אחת שנקראת P1, ורמת שירות גבוהה יותר שנקראת P5. כמו כן, המשרד יצר מדרג לאורך השנים של השירותים, כך שמחירי השימוש ילכו ויירדו.

במקביל, חילק המשרד את השירות הסיטונאי למספר מרכיבים: ראשית, הוא קבע תשלום קבוע לנגישות לקו שיעמוד על 28.4 שקל לקו. על מחיר הנגישות קבע המשרד מחירים לפי רמות השירות שיעמדו על 57.1 שקל למגה ולרמת השירות הגבוהה יותר מחיר של 64.8 שקל לקו (במחירי 2012 - המחירים יורדים כל שנה). כמו כן, קבע כי מחיר של סיב אפל (פסיבי) יעמוד על 18 שקל לחודש לק"מ, ומחיר של 695 שקל לחודש לק"מ עבור גישה לקנים של החברה, ו-116 שקלים לתת-קנים.

השאלה הגדולה ביותר שנותרת פתוחה לגבי השימוע היא האם ברמות המחירים האלו, יוכלו חברות להתחרות ולהציע טלוויזיה במסגרת החבילה שלהם. לכאורה, הרושם הראשוני הוא שהמשרד עשה מאמץ גדול מאוד להוריד את מחירי התשתיות של בזק ולאפשר מרווח מספיק רחב לרווחיות, ואולם השאלה הזאת מוגבלת לעולם האינטרנט והטלפוניה, ששם ככל הנראה יש הוזלה משמעותית במחיר. אולם מאידך, אם רוצים להכניס טלוויזיה לסל השירותים, אז השאלה הופכת להרבה יותר מורכבת. צפייה בטלוויזיה על גבי האינטרנט, כמו שרוצות לעשות פרטנר, סלקום וגורמים נוספים, מחייבת צריכה מוגברת של קיבולת אינטרנט, ולכן, למרות הנגישות הזולה יחסית לקו, העלות של הקיבולת היא הקובעת וכאן המחיר ללא ספק יהיה גבוה יותר.

סיכוי טוב לתחרות - רק ב-2015

הצפי להתפתחות תחרות בשוק הישראלי עדיין לא ברור. אם התחרות תתפתח על בסיס של חבילות הכוללות טלוויזיה על ידי פרטנר וסלקום, כך שיציעו את המשולש אינטרנט-טלוויזיה-טלפוניה, אז המודל שמציע המשרד הוא סביר והוגן, אבל לא בטוח שהוא יאפשר להן מספיק רווחיות, בגלל התשלום עבור הקיבולת. אם רוצים להשיג תחרות רק באינטרנט ובטלפוניה, אז קיים סיכוי טוב שהמשרד יביא לשינוי ולתחרות על מחיר. עם זאת, מודלים שמתפתחים בעולם בתחום הטלוויזיה, כגון כרומקאסט, הולו, אפל טי וי וכדומה, מייתרים את הצורך בטלוויזיה בתוך החבילה, ואז יש סיכוי טוב להצלחת המודל השני.

כך או כך, המודל שהציג המשרד הוא מודל שאין אתו ניסיון בעולם, ומבחינה זו ניכר שדווקא הופקו לקחים רבים שהצטברו לאורך השנים. עם זאת, עבר זמן קצר מאז פרסום המחירים ואף אחת מהמפעילות לא הספיקה לנתח עד הסוף את משמעויותיו.

לכל זאת יש להוסיף הרבה מאוד מורכבויות, כגון שקיפות הניתוק מבזק, ומה יקרה עם המודמים שלה, האם הם יוותרו בידי הלקוח, או שהספק החדש יצטרך לספק מודם חלופי, ולכן השימוע שפורסם רחוק מלהיות סופי, ואת פירות התחרות נראה, אולי, רק ב-2015.

הבעיה הגדולה של השוק הסיטונאי היא שהוא ייפגע קשות במיזם הסיבים האופטיים של חברת חשמל, ה-IBC. על פי כל ההערכות, מחירי השימוש בתשתיות יהיו זולים בהרבה ממה ש-IBC יוכל להציע, ולכן יש להעריך שיהיה לו קשה מאוד להתחרות ברמות המחירים הללו.