על-פי הבקשה שהוגשה לבית-המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עו"ד שלום גולדבלט ממשרד עו"ד גולדבלט גינדס יריב, "בתקופה האחרונה החריפה המצוקה התזרימית של החברות, והן אינן מסוגלות לקיים את התחייבויותיהן השוטפות במועדן. המצוקה התזרימית מעמידה את החברות בסכנה שינקטו נגדן הליכים בבתי-המשפט ובהוצאה לפועל". חובות "מעריב" עומדים היום על 50 מיליון שקל. בבקשתו מגדיר אותם בן צבי "חובות בלתי צפויים".
שתי החברות, "מקור ראשון" ו"ביזנס", הן חברות בבעלות משותפת של החברה לקידום מדיה יהודית בע"מ שהיא אמת מחברות קבוצת הירש מדיה, שבן צבי הוא מנהלה.
על-פי הבקשה, "נכון להיום לחברות אין מקורות תזרימיים מספיקים לצורך תשלומים שוטפים לספקים ולעובדים. בנסיבות אלו גיבוש הסדר נושים הינו הכרח המציאות. צו הקפאת הליכים הינו חיוני לחברות לשם השגת 'שקט תעשייתי' לצורך ביצוע הליכי ההתייעלות המחויבים". הנאמן שאותו מבקש בן צבי הוא רו"ח חן ברדיצ'ב, והוא מבקש לאפשר לו סמכות לנהל את עסקי החברות שתחת בן צבי, לפי שיקול דעתו המלא.
על-פי הנהלת "מעריב", בן צבי לא מתכוון לוותר על האחריות על העיתון ובדעתו להוביל תוכנית הבראה יחד עם הנאמן שימונה. במסגרת זו, מבקש בן צבי, לראשונה מאז הקמת העיתון, להפסיק להפיץ את "מעריב" בבקרים ולהפוך אותו לעיתון ערב יומי חינמי בהפצה רוויה מוגדלת. בכל הקשור למהדורת יום השישי של "מעריב", מבקש בן צבי למזג את מוספי העיתון עם "מקור ראשון", ולהביא ל"שיתוף בין המערכות ולהגדלה משמעותית של החשיפה וההפצה, ומוספי העיתון יאוחדו עם מוספי 'מקור ראשון' תוך צמצום עלויות המערכות המשותפות". לפנים משורת הדין, מבקש בן צבי לנתק את "מקור ראשון" מהחברה, ולהמשיך להובילה בנפרד מ"מעריב" במסגרת חברה אחרת שלו, "תכלת".
השקיע לדבריו
90 מיליון שקל
ההערכה היא, כי לצד הקשיים הכספיים המעמיקים במקביל למצב הכללי בשוק, מבין בן צבי כי לא יצליח לבצע את הרפורמות המתוכננות ובהן גם גל קיצוץ נוסף בכוח האדם בעצמו.
בבקשה נכתב, כי "מאז רכישת פעילות העיתון 'מעריב' ובמהלך השנה האחרונה, השקיע בעל השליטה בחברות כ-90 מיליון שקל, על מנת להעלותן על דרך המלך, לשמר את המותגים ולהמשיך לדאוג לפרנסתן של מאות משפחות בישראל. על אף האמור, ומהסיבות המפורטות להלן בבקשה דנן, הגיעו החברות למצב שבו ללא ביצוע הליכים דרסטיים, לא ניתן להמשיך ולקיים את החברות כ'עסק חי' והעיתונים לא יוכלו להמשיך לצאת לאור אף לא יום נוסף אחד'".
גל התייעלות מסיבי
בהמשך הבקשה מפורטים המספרים של עסקת רכישת "מעריב" בידי בן צבי. באוקטובר 2012 רכש בן צבי מידי נאמני העיתון את "מעריב". "לעיתון 25 אלף מנויים והוא מעסיק כ-480 עובדים. במסגרת הסכם הרכישה חתמה מקור ראשון עם עובדי עיתון 'מעריב' על הסכם קיבוצי", נכתב, "בסוף שנת 2012 נרכשה פעילות העיתון. תמורת הרכישה הסתכמה בסך של 32.7 מיליון שקל. בנוסף סוכם עם הנאמנים של קבוצת 'מעריב', כי במידה שיושג הסדר נושים לנושי קבוצת מעריב, תשלם הרוכשת סכום נוסף של 3 מיליון שקל וזאת בגין רכישת מנית של חברת מעריב הוצאת מודיעין, שהייתה חלק מקבוצת מעריב. טרם הועברו המניות".
ביולי 2013, נחתם הסכם מחודש בין הנאמנים לבן צבי, לפיו עודכן סכום הרכישה ל-21 מיליון שקל, בתוספת 3 מיליון שקל בגין אותן מניות. עד לרכישת פעילות "מעריב", הציגה קבוצת מעריב ברבעון השלישי של 2012 ממוצע הפסדים חודשיים של 15.2 מיליון שקל לחודש.
בן צבי החל אז בגל התייעלות מסיבי, שכלל שיתוף פעולה בין שני העיתונים שבבעלותו, סגירה ומכירה של בית הדפוס של "מעריב", סגירת חברת ההפצה הפנימית ולצד זה הקטין את התפוצה והעלה את דמי המנוי. הוא ביקש להשאיר את מצבת כוח האדם על 200 עובדים בלבד, ואולם לדבריו, לאחר "לחצים" מצד ההסתדרות, נקלטו 350 עובדים. בינואר 2013, הפסדי "מעריב" עמדו על 6.4 מיליון שקל.
ביולי 2013 נחתם הסכם נוסף מול העובדים ו-150 עובדים נוספים פרשו. באוגוסט האחרון, קטנו הפסדיה התפעוליים של החברה ל-2 מיליון שקל ובנובמבר 2013 הציגה החברה הפסד של כ-600 אלף שקל, חודש אחר-כך, החברה הציגה הפסד תפעולי חודשי של כ-300 אלף שקל בלבד. אז יושמה תוכנית הרכישה במלואה.
בן צבי לעובדים: "אינני רוצה ומסוגל להגיע להיקפי ההפסדים ב'מעריב' כפי שהיו בעבר"
"מעריב" נקלע לקשיים תזרימיים בחודשים האחרונים והוא נתקל בקשיים לשלם משכורות. ההערכה היא גם משכורות חודש פברואר לא ישולמו לעובדים במועדן. בפגישה שקיים עם העובדים אמר בן צבי כי העיתון ייצא לתוכנית התייעלות - כלומר גל פיטורים נוסף שאמור לחסוך כ-1.9 מיליון שקל לחברה. כמו כן, משכורות חודש פברואר יחולקו לשניים - החלק הראשון בתוך שבוע והיתר בהמשך החודש. בן צבי עדכן את העובדים כי בכוונתו למכור את nrg - או להביא לסגירתו.
במייל ששלח לעובדים הבוקר נכתב: "עובדים יקרים, אינני רוצה ומסוגל להגיע להיקפי ההפסדים ב'מעריב' כפי שהיו בעבר ועל כן החלטתי כבר כעת לפנות, להליך ההבראה המיידי. אני וחבריי להנהלה מאמינים, כי יחד אתכם נוכל ליישם את תוכנית ההבראה ולהמשיך לפעול כחברה עסקית בת-קיום, משמעותית ומובילה בתחומה. במהלך הימים הקרובים הדברים יתבהרו גם לנו ואנו נקפיד לעדכנכם באופן שוטף. אני מודה לכם על התמיכה וההשקעה עד כה, וכמובן בהצלחה לכולנו באתגרים הצפויים בקרוב".
באחרונה פרש מהעיתון המנכ"ל ישראל גולדשטיין ומשכורות חודש ינואר של עובדי הפרילנס של העיתון לא שולמו. בעקבות הדברים החל בן צבי במגעים עם חמיו, קונרד מוריס, בבקשה כי זה יזרים הון נוסף לעיתון, ועל-פי בקשת ההקפאה, נאותה משפחתו של בן צבי להזרים 2 מיליון שקל נוספים במזומן לצורך מימון הקבוצה בתקופת הקפאת ההליכים.
המהלכים של בן צבי
מארס 2014
הקפאת הליכים
בן צבי מגיש לבית המשפט בקשה להקפאת הליכים לעיתון "מעריב"
פברואר 2014
מחפשים הזרמת כספים לעיתון
בן צבי מחפש משקיע. בינתיים, משכורות עובדי הפרילנס מעוכבות וכן הוקפאו פרויקטים מתוכננים
אוקטובר 2013
עוברים לירושלים
"מעריב" עוזב את הבנין ברחוב קרליבך ומעביר את מרבית המחלקות לגן הטכנולוגי במלחה, ירושלים
מאי 2013
המקומונים נסגרים
קבוצת "מעריב" סוגרת את המקומונים עקב "חוסר כדאיות כלכלית"
מאי 2013
נפרד מחברת ההפצה
"מעריב" נפרד מחברת ההפצה: 325 העובדים פוטרו. ההפצה עברה לחברת בר הפצה
נובמבר 2012
רה-ארגון
100 עובדים מפוטרים מ"מעריב". בן צבי מתחיל ברה-ארגון של מחלקות העיתון
ספטמבר 2012
בן צבי רוכש את "מעריב"
שלמה בן צבי חותם על העסקה לרכישת "מעריב" מידי נוחי דנקנר תמורת 45 מיליון שקל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.