ביקורת בארה"ב על "התור לנשק את המגפיים של אדלסון"

ניו יורק טיימס: "קשה להעלות על הדעת ספקטאקל מגעיל יותר" ■ פרשן ב-ABC: "מגוחך שכל המועמדים האלה לנשיאות נוהרים ללאס-וגאס כדי לנשק לביליונר בעל הקזינו את ..."

כמה כלי תקשורת גדולים בארה"ב מתחו ביקורת קשה, ויש אומרים בעלת גוון אנטישמי, על מה שכונה במדיה "ה'פריימרי' של שלדון אדלסון", כנס של "הקואליציה הרפובליקאית היהודית", שנערך בסוף השבוע בלאס-וגאס, בהשתתפות כמה פוליטיקאים רפובליקאים עם שאיפות נשיאותיות, שבאו לשחר את פניו של אדלסון במאמץ לגייס תמיכה כספית בקמפיינים פוטנציאליים לבית הלבן.

"הקואליציה הרפובליקאית היהודית" היא קבוצה של כמה מאות מיליונרים יהודיים שדוחפים אג'נדה של תמיכה אמריקאית שרירנית, ללא סייגים, בישראל. אדלסון הוא אחד מהחברים המרכזים בקבוצה ותורם לה סכומים ניכרים. הפוליטיקאים הרפובליקאים, מועמדים לנשיאות בעיני עצמם, שבאו לכנס הם ג'ון קסיץ', מושל מדינת אוהיו; ג'ב בוש, מושל פלורידה לשעבר ואחיו של הנשיא הקודם; כריס כריסטי, מושל ניו-ג'רזי; וסקוט ווקר, מושל מדינת וויסקונסין.

הנוכחים תגמלו בתשואות סוערות כל התבטאות של הערצה לישראל או התרפקות עליה שהשמיעו הארבעה, אבל הנואמים, כל אחד נשיא ארה"ב בפוטנציה, דיברו בעיקר אל אדלסון, שמסוגל, אם רק ירצה, להניף מועמד בעיני עצמו אל השורה הראשונה של מתמודדים על הנשיאות. הוא הפגין את נכונותו ויכולתו לעשות זאת בסבב הבחירות הקודם, ב-2012 כאשר תמך במועמדויות הכושלות של ניוט גינגריץ ולאחר מכן של מיט רומני.

הביקורת הקשה ביותר פורסמה אמש (א') בבלוג עמודי הדעות ומאמרי המערכת של "ניו יורק טיימס". תחת הכותרת "התור לנשק את המגפיים של אדלסון", כתב דייוויד פיירסטון, מחבר מאמרי מערכת בנושאי חוץ: "קשה לדמיין ספקטאקל פוליטי מגעיל יותר מאשר מצעד של מועמדים רפובליקאים לנשיאות שבזבזו כמה ימים כשהם מחווים קידות ומשתחווים לפני חשבון הבנק אדיר הממדים של איל ההימורים שלדון אדלסון. בזה אחר זה הם ניצבו לפני מול המיקרופון במלון 'ונישן' בלאס-וגאס, בבעלותו של אדלסון, ודיברו לפני 'הקואליציה הרפובליקאית היהודית', בתקווה שהם יישמעו מספיק פרו-ישראלים, מספיק תומכים במדיניות חוץ שרירנית של ארה"ב ומספיק אוהבי יהודים כדי לזכות בנתח מהמיליארדים של אדלסון למימון הקמפיינים שלהם".

המחבר הזכיר התבטאויות של מושל אוהיו ("תשמע, שלדון, תודה שהזמנת אותי.. שאלוהים יברך אותך על מה שאתה עושה"); ושל מושל ויסקונסין ("אני מדליק נר של חנוכה ליד עץ האשוח בחג המולד"). הוא מתאר כיצד מושל ניו-ג'רזי עשה משהו ש"הדעת לא תופסת": הוא הזכיר את המונח "שטחים כבושים".

"גל של לחישות נדהמות חלף בקהל", נכתב בבלוג של ה"טיימס". "איך העז מר כריסטי לקבוע במרומז שנוכחות ישראל בגדה המערבית עשויה להיות משהו אחר מאשר פעולה שהפלסטינים מקדמים בברכה?... כמובן, כעבור כמה שעות התנצל כריסטי במישרין באזני אדלסון על ההתקף הקצר של אמירת אמת".

בעל הבלוג מציין, שדבר אחד הוא כאשר מועמדים מנסים לרכוש לבבות בקהלים אתניים בפלורידה או ניו-יורק (רמז לבוחרים יהודיים, ר.ד.). "אבל האנשים שנאספו בלאס-וגאס לא באו כבוחרים אלא כתורמים ובראשם הגדול מכולם, מר אדלסון, שהוציא כמעט 100 מיליון דולר על מועמדיו המועדפים ב-2012.

"היכולת של אדם אחד וכספו לחולל כמות גדולה כל כך של ליקוק מגפיים בקרב מועמדים רציניים, תופעה שאמורה להיות מפחידה, נהפכה עתה לדבר שגרתי", נאמר בבלוג של ה"טיימס". "למה לדבר ישירות אל הבוחרים כאשר אתה יכול להניע מיליארדר לסייע לך להניע אותם באמצעות תשדירי בחירות כוזבים, כפי שעושים האחים קוק (מיליארדרים אחרים שתורמים ביד רחבה לפוליטיקאים רפובליקאיים, ר.ד.)"

"זה חישוב ציני שגורם לאנשים להפנות עורף למעורבות פוליטית", מוסיף הכותב. הוא מצטט דיווח באתר של "פוליטיקו", שלפיו, במסיבה בכנס, במוצ"ש, אמר אדלסון שהוא לא יוכל לתת ל"קואליציה הרפובליקאית היהודית" תרומה בסך 50 מיליון דולר מפני שלמנהל הארגון אין עודף ממיליארד דולר. "האירוע היה סגור לעיתונות, אבל לא היה קשה לשמוע את התשואות והצחוק המתרפס שיצאו משם", נאמר בבלוג.

בתכנית הראיונות והוויכוחים הפוליטיים של יום א' "השבוע", ברשת ABC, אמר אחד מהמשתתפים, מתיו דאוד, יועץ פוליטי רפובליקאי והאסטרטג הראשי בקמפיין לנשיאות של בוש וצ'ייני ב-2007: "אני חושב שזה פשוט מגוחך שהמועמדים האלה לנשיאות באים ללאס-וגאס כדי לנשק את הטבעת של בעל קזינו מיליארדר שלדעתם הוא יכול לעזור להם, איכשהו, להיבחר לנשיא". ("לנשק את הטבעת" הוא ביטוי של מתן כבוד לבעל שררה, אבל בסלנג המשמעות היא ללקק למישהו את ה...)

ובעיתון "וושינגטון פוסט" כתב הפרשן הפוליטי דן בולז: "אדלסון נהפך לסמל של שיטת מימון חדשה לבחירות לנשיאות. הוא ואחרים פועלים לפי כללי המשחק במסגרת החוק. אבל למערכת הפיננסית החדשה הזו יש השפעה חורכת על אמון הציבור בממשלה ובפוליטיקאים. זו הסיבה לכך שאמריקאים רבים חשים שהתהליך הפוליטי נעול בפניהם".

בתגובה על ההתבטאות של מתיו דאוד ב-ABC, כתבה אתמול ג'ניפר רובין, בלוגרית פרו-ישראלית ב"וושינגטון פוסט": "שום פוליטיקאי רפובליקאי לא יזכה במועמדות המפלגה לנשיאות אם הוא לא יהיה תומך כן וידען ביחסי ארה"ב - ישראל. לא בגלל שלדון אדלסון ו'היהודים' אלא בגלל המספר המכריע של שמרנים, ובמיוחד נוצרים דתיים שנוטלים חלק חשוב בתהליך הבחירות המוקדמות במפלגה הרפובליקאית. הם לא יסבלו שידור חוזר של נשיאות אובמה. הבוחרים האלה מבינים את הערכים המשותפים לישראל ולארה"ב ואת האויבים המשותפים שלהן. המסירות שלם לרווחתה של המדינה היהודית היא חלק מהאמונה הנוצרית שלהם".