אלה הקווים האדומים של יעל גרמן במשבר הדסה

גרמן ל"גלובס": "נעמוד על חשב מלווה, שלא יהיה שר"פ בבוקר ובטח שלא במיון" ■ על השאלה איך אפשר להגדיר "עודף כ"א" כשההשוואה נעשתה מול בתי חולים במצוקת כ"א, אומרת שרת הבריאות: "עובדה שבתי החולים האחרים מסתדרים"

"מלכתחילה לא חשבנו שיהיה זה נכון להוציא מידי נשות הדסה את הבעלות על בית החולים", כך הצהירה בסוף השבוע שרת הבריאות יעל גרמן בשיחה עם "גלובס", בעקבות ההסדר המתגבש להבראת המרכז הרפואי. "זה נכון שוועדת גבאי (ועדה שגרמן עצמה מינתה - ש.נ) המליצה לעשות זאת, אבל אנחנו בממשלה סברנו שלנשות הדסה יש זכויות רבות לאור המיליארדים שהשקיעו בעבר ולאור העובדה שהן ממשיכות להשקיע. לא רצינו לעשות דבר כזה ללא הסכמתן ולזעזע בצורה כזו. אבל לצד ההכרה בזכויות הרבות שלהן יצרנו את הפתרונות המתבקשים כמו שינוי המבנה התאגידי על ידי דירקטוריון שמחציתו ייבחר על ידי ועדה ציבורית, וסוף-סוף רובו הגדול (7 מתוך 9 חברים) יהיה ישראלי וידבר עברית.

"לא עוד ישיבות בחו"ל ונסיעות והטבות לדירקטורים, אלא ישיבות חודשיות כאן בישראל תוך מתן זכות וטו למדינה על זהות היו"ר והמנכ"ל. המדינה תקבע אפילו אם להאריך את הקדנציה שלהם אחרי 4 שנים, לרבות את זאת של מנהל הכספים, וכל זה יחד עם הכפפת בית החולים לממונה על השכר במשרד האוצר. זה שינוי משמעותי", היא אומרת.

- ישנה עדיין מחלוקת על מינוי חשב מלווה מטעם המדינה. תתעקשו על זה?

"המדינה הולכת להשקיע בהדסה סכום גבוה מאוד - כ-1.5 מיליארד שקל על פני 7 שנים, כאשר כמעט מחצית מהסכום יינתן כבר בשנה הראשונה, ולכן לצד האחריות שהממשלה נטלה על עצמה חייבת להיות גם קבלת סמכות. המדינה תעמוד על כך שיתקבלו כל הסמכויות הדרושות לשם פיקוח על הכספים וכדי למנוע עוד משבר כזה בעתיד. אכן יש לנו ויכוח על מינוי חשב מלווה מטעם המדינה לתקופת תוכנית ההבראה (עד שנת 2020 - ש.נ), וישנה מחלוקת נוספת בשאלה סביב אילו מקרים רשאית המדינה להתערב בניהול של בית החולים. אנו חלוקים גם על התוכנית שהגישו נאמני הדסה שכוללת סגירה של יחידות שונות ושל מיטות פסיכיאטריות. אנו עומדים על כך שנושאים כאלה יהיו רק בהיתר של משרד הבריאות".

ההסדר המתגבש כולל פיטורים של מעל 500 עובדי מנהל ומשק בצד 30 רופאים כי המדינה טענה שבהדסה קיים עודף כוח אדם ביחס לבתי חולים אחרים. זה לא פרדוקס לעשות השוואה לבתי חולים שלפי נתונים בינלאומיים מצויים במחסור של כוח אדם ועם הצפיפות הגבוהה ביותר מקרב המדינות המפותחות?

"הבדיקה ההשוואתית שערכנו כללה את בתי החולים איכילוב, רמב"ם ושערי צדק, וגילינו שבהדסה יש עודף כוח אדם ביחס אליהם. אם בתי חולים אחרים מסתדרים, אז גם בהדסה יכולים להסתדר".

- מי אמר שבתי חולים אחרים מסתדרים? הם זועקים מרוב מצוקה.

"עובדה שהם מסתדרים".

ההצעה של נאמני הדסה קובעת שניתן יהיה לבצע ניתוחים פרטיים (שר"פ) גם בשעות הבוקר כל זמן שהדבר יאושר מראש ובכתב על ידי המנכ"ל. זו לא פרצה בעיקרון שלא יהיה שר"פ בבוקר? מה ימנע מהמנכ"ל לאשר ניתוחים כאלה באופן סיטוני?

"המדינה חלוקה על נאמני הדסה בעניין השר"פ. אנו עומדים על כך שהשר"פ יתנהל אך ורק אחר הצהריים, ובטח מתנגדים לכך שניתן יהיה (כפי שניתן עד היום) להפעיל שר"פ בקרב מטופלים שהגיעו לבית החולים מהמיון".

במסגרת ההסדר, המדינה מסכימה לשנות את נוסחת ההתחשבנות בין הדסה לקופות החולים כך שלקופת הדסה יתווספו עשרות מיליוני שקלים בשנה. האם אין בכך הודאה של המדינה בטענה הוותיקה ביותר של הנהלת הדסה ולפיה המדינה הפלתה אותה עד היום?

"זו לא הודאה של המדינה ואני ממש לא חושבת שצריך לחפש אשמים. גם בנושא הזה, כמו בנושאים אחרים, המדינה הולכת לקראת הדסה. זו לא הודאה וגם הנאמנים כתבו שהם לא מביעים עמדה בשאלת האשמה. בכל מקרה, שינוי ההתחשבנות לא יבוא על חשבון קופות החולים או על חשבון בתי החולים האחרים".

- הרופאים פוצצו את המו"מ להסדר מוסכם והם מאיימים להפסיק את העבודה לחלוטין. את מאמינה שבכל זאת עד אסיפת הנושים השבוע תגיעו להסכמות?

"הרופאים ללא ספק נדרשים לוויתורים, אבל כולם עושים ויתורים. אף אחד לא קיבל את מה שרצה והצד שנתן, קרי הממשלה ונשות הדסה, נתנו יותר ממה שהתכוונו לתת. אם רוצים לחזק את הדסה ולהביא להמשך המצוינות שם, צריך לקבל את ההסכם המתגבש שהוא ראוי. אני כמעט משוכנעת שהרופאים מבינים שבסופו של דבר הם מקבלים מעל ומעבר. הם קיבלו למשל עתודה אדירה שמבטיחה להם שקט מבחינת תביעות רשלנות רפואית, וזה הישג בלתי רגיל שהם בעצמם לא ציפו לו. להערכתי, אנו קרובים לסיום המשבר. יש עדיין כאמור חילוקי דעות, אבל אני מאמינה שכולם יבינו שאם באמת רוצים לשקם את הדסה אז צריך להירתם לטובת ההסכם הזה".

ההסדר המתגבש
 ההסדר המתגבש

צרו איתנו קשר *5988