אורי יוגב: "נמלים בסופו של יום צריכים להיות פרטיים"

אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות, הופיע הבוקר (ד') בפאנל בנושא "מדיניות וניהול חברות ממשלתיות" בכנס לשכת רואי החשבון באילת, והתייחס לבעיות הקיימות בחברות הממשלתיות בישראל. "יש תמימות-דעים בנוגע לכך שיש הרבה לעשות בחברות הממשלתיות. כדי להבריא את החברות צריך לטפל גם במדינה וגופיה, גם באורגניות החברה, שם זו תמיד השיטה ולא פרט אחד. וגם להתמודד, חברה-חברה, ועד-ועד, בעיה-בעיה. ולנסות להגיע לתוצאות".

יוגב התייחס גם להליך הרכבת "נבחרת הדירקטורים" ואמר "אנחנו בעיצומו של מהלך ובשבועות הקרובים ייחתמו מינויים נוספים".

מדובר באחד מפרויקטי הדגל של לפיד ובעיקר של יוגב, שהבטיחו להקים "נבחרת כוכבים" שיגרמו לאותן חברות "להרוויח בין 6 ל-7 מיליארד שקל לשנה, ולא להפסיד 1 מיליארד שקל", כפי שתיאר זאת יוגב בראיון ל"גלובס". על כך אמר: "אנחנו רוצים לייצר מצב שבו הדירקטוריון יהיו מקצועיים ובלתי תלויים. תפקיד דירקטור בחברה ממשלתית הוא מורכב, חשוב שהוא יהיה עצמאי ולעיתים גם השרים מתבלבלים בין תפקידם כבעלים של החברות הממשלתיות לבין תפקידם כרגולטורים".

לדבריו, "האיושים של הדירקטורים מאד קשים. המחלוקות עם חלק מהשרים החריפו את הקושי. בחברות של משרד האוצר, השיכון והחינוך יש איוש מלא, כי הם חתמו על נציגי הנבחרת. אני בטוח שעד שנה הבאה כל הפרשיות יגמרו. ננסה לשנות החוק, גם בתחום יו"ר הדירקטורים. להפוך אותם לגוף שגם סטטוטורית וגם פנימית יהיה מסוגל לעמוד בהתחייבויות שלו להפוך את הגופים ליותר עסקיים ויעילים. צריך להביא להתמעטות מדיניות בעלים בחברות הממשלתיות".

עם זאת, הוסיף יוגב, כי "צריך לשנות את חוק החברות, לא רק בהקשר זה של הדירקטורים. החקיקה לא נותנת דגש מספיק ליעילות, רמת שירות, ויש לא מעט דברים שצריך לשנות".

יוגב התייחס גם להפסדים של החברות הממשלתיות. " בתוך מערכת של 87 חברות ממשלתיות, יש 4-5 מוקדי הפסד שיש לטפל בהם בצורה ממוקדת: קידום הרפורמה בחברת החשמל, הפרטת תע"ש, תהליך ההבראה של דואר ישראל והנפקת אג"ח סחיר של חברת רכבת ישראל". לדבריו, "אין היום הליך סדור שהמדינה אומרת זו המדיניות, ברמת תחומי הפעליות והסטנדרטים. צריך לחייב את הממשלה לעשות תהליכים שהיום היא לא עושה. שיהיה תהליך לפיו אחת ל-3 שנים צריך לקבל החלטות על מתווה. זה ייתן בהירות".

בנושא הטיפול וההתמודדות מול הוועדים החזקים, בהם וועד חב' החשמל ונמל אשדוד, אמר יוגב: "אני מקווה שיהיה לנו את הנחישות והאומץ ותתאפשר עסקה עם הוועדים בחברה, ויכולת פוליטית של השרים הרלוונטיים. הכי קל לא לעשות, אבל כשעושים מקבלים ביקורת". עוד הוסיף יוגב, כי ההפרטות והנפקת החברות הממשלתיות לציבור הוא צעד הכרחי.

לדבריו, "במסגרת דיוני התקציב בכוונתנו להביא לממשלה תכנית גדולה שמתעסקת בעולמות של הפרטות. הנושא המרכזי החדש הוא שמדובר בתוכנית כוללת, 10 חברות, ובניית קונספט חדש של חברה ממשלתית ציבורית, כמו חברת חשמל ותע"ש - שהמדינה רוצה לשלוט בהן אך שיונפקו בבורסה. נעשה שינויים בחוק שיאפשרו לכלי לפעול. לי אין ספק, שאם חברות ממשלתיות גדולות, גם אלה שלא מיועדות להפרטה יונפקו לציבור, הן יפעלו יותר טוב. זה גם יביא כסף, גם יביא ליותר שקיפות וליעילות ניהולית גבוהה יותר".

עוד הוסיף, כי "נמלים בסופו של יום צריכים להיות פרטיים. זו החלטת הממשלה, זה ההסכם עם הוועדים, וזו המציאות בעולם מלבד כמה חריגים. החידוש הוא שננסה לעשות זאת בשנים הקרובות. אנחנו נהיה במקום, של שקיפות ויעילות, ונהיה מחסום הכי אמיתי להגן על הנהלות, דירקטוריונים, התנהלות עסקית עד הקצה. למשל בחברה עם 75% מניות מקרב הציבור, לא היה קורה מה שקרה עם הפלסטינאים וחברת החשמל".

באשר לשכרם של הבכירים בחברות הממשלתיות אמר יוגב, כי "אני חושב שגם דירקטורים וגם מנכ"לים צריכים להרוויח פחות בחברות ממשלתיות ציבוריות. אחד התמריצים שניתן למנהלים הוא שהתנאים בחברות ממשלתיות שיהפכו ציבוריות, הוא שהתנאים שם יהיו יותר טובים".

לדבריו, "אין התנגדות לעבודה מאורגנת, אבל חייבים לפרק בהדרגה את כוח המונופולים. יש אלפי עובדים מיותרים בחברת חשמל, ובמונופולים הגדולים מרוויחים הרבה. השכר די דומה, לפחות בתנאי פנסיה, וגם איתם צריך להתמודד אחד אחד. בסופו של דבר, בלי שהממשלה תגיע להסדרים של הגבלות שליטה בשירותים חיוניים, בוררות חובה ועוד, זה לא יקרה. אני אופטימי שכן בשנים האחרונות הציבור לא מאפשר לתת הטבות לוועדים הגדולים - זו התקדמות חדשנית, ואני מקווה שנראה לאורך שינוי".

"שכר המנכ"לים צריך לעלות"

לילי אילון, סגנית בכירה למנהל רשות החברות הממשלתיות, הופיעה אף היא בפאנל וציינה כי "צריך לשפר את עבודת החברות הממשלתיות שממלאות תפקידים בעלי אינטרס ציבורי, אבל צריך להבין שהחברות הממשלתיות פועלות במקומות שהמדינה חושבת שיש כשל שוק. אף אחד לא ידאג לדיור למיעוטי יכולת, מלבד חברה ממשלתית. אני מודה שצריך לשפר את שעמידר עושה, אך משפחות רבות היו מוצאות עצמן ברחוב לולא עמידר. ואם היינו צריכים לשלם לספק פרטי על חשמל, חלקנו לא היה מאיר את הבית או משתמש ברדיאטור. זה לתפיסתנו מוצר חיוני. כנראה שבכל מקרה בגודל כמו שלנו יש מונופול טבעי להולכת החשמל. אלמלא הרגולטור כמו רשות החשמל שדואג לאינטרס הריבוני של מדינת ישראל אז הצרכן היה מקבל מחירים יותר גבוהים".

לדברי אלון, "חברה פרטית לא תסכים לעשות את מה שחברת חשמל נדרשה לעשות ב-2011, כאשר מחיר הדלקים עלו ב-30% אך היא יכלה להעלות התעריפים שלה ב-10% בגלל הגבלת הרגולטור. נוצר לה פער תזרימי גדול. אנחנו צריכים כל הזמן להבין שהמדינה אומרת לתעשיות הבטחוניות להשקיע במו"פ, כשחברה פרטית הייתה מבקשת מהמדינה מחיר הרבה יותר גבוה משום שהיא יודעת שהיא לא יכולה למכור את התוצרים".

בנושא שכר הבכירים בחברות הממשלתיות אמרה אלון, כי "זה נכון שהבכירים משתכרים מעט. השוונו את השכר שמקבל מנכ"ל בחברה ממשלתית, שהוא כ-60 אלף לחודש, לשכר מנכלים במשק והוא מקביל למנכ"ל של חברה פצפונית. לכן, אנחנו מסכימים ששכר המנכ"לים צריך לעלות. אך זה לא נכון שהשכר בחברות הממשלתיות באופן כללי הוא נמוך. זה לא מחזיק מים".

בעניין זה הציגה אילון נתונים, בהם בין היתר, את שכרו של עובד בנמל אשדוד, שעומד על 443 אלף שקל, בדומה לעובד נמל חיפה; עובדים בחברת נמלי ישראל, עם סך של 415.8 אלף שקל; עובד ברפאל עם שכר של 395.8 אלף שקל; עובד בחברת חשמל שמשתכר 375 אלף שקל; ועובדים נוספים בחברות ממשלתיות שמתשכרים 311 אלף שקל - וזאת לעומת שכיר במשק הפרטי המשתכר 131 אלף שקל.