הרשקוביץ: אפשר להתמודד עם "צוק איתן" בלי להעלות מסים

ניתן להתמודד עם העלויות הישירות והפיצויים לעסקים בהיקף חד פעמי של 4-5 מיליארד שקל במסגרת תקציב 2014 וקרן הפיצויים

גל הרשקוביץ / צלם: יחצ
גל הרשקוביץ / צלם: יחצ

בהנחה כי הלחימה אכן הסתיימה, אפשר להעריך כי העלויות הישירות למשק, שרובן חד-פעמיות (בהן תחמושת מיירטי כיפת-ברזל, שעות טיסה ומנוע, ימי מילואים ונזקי רכוש) והפיצויים לעסקים בגין נזקים עקיפים, יעמדו על 4-5 מיליארד שקל. היקף זה, יאפשר התמודדות במסגרת התקציב הקיים לשנת 2014 והקרן הייעודית לפיצויים.

הנזקים העקיפים הנוספים כוללים גם את הפגיעה בתוצר הלאומי כתוצאה מהפגיעה בתיירות, הקיטון בייצור, בשעות העבודה, ירידה בצריכה הפרטית, ביצוא ובהשקעות, וכן הם כוללים את המישור הפיננסי לרבות פרמיית הסיכון של ישראל, שמשפיעה על גובה הריבית שמשלמת הממשלה בגיוסי החוב בשוק ההון.

חלק מהקיטון בביקושים, כגון צריכה פרטית, השקעות ויצוא; וצמצום ההיצע, כגון בשל אובדן ימי עבודה - הם זמניים וחד-פעמיים. בכל האירועים המלחמתיים בעבר, ההתאוששות הייתה מהירה (למעט בענף התיירות שהיקף הכניסות צנח בכ-50%, וההתאוששות נמשכה כשנה), קצב הצמיחה חזר לאחר רבעון אחד, ואמון השווקים הפיננסיים וריביות גיוסי הממשלה נשמרו. ההערכה היא, כי אובדן התוצר במשך כ-29 ימי הלחימה יעמוד על כ-0.4% תוצר (4.5 מיליארד שקל), בדומה למבצע "עופרת יצוקה" בינואר 2009. לאור זאת, נראה כי לא צפויות השלכות משמעותיות על המשק לשנת 2015 ואילך, כתוצאה ממבצע "צוק איתן".

בהנחה כי העלויות החד-פעמיות של המבצע, שעיקרן חידוש מלאים הדרגתי ותשלומי פיצויים לעסקים, ימומנו בשנת 2014 במסגרת התקציב הקיים וקרן הפיצויים, והתאוששות המשק תהיה דומה לתרחישי העבר, לא אמור להיות שינוי מהותי ביחס לתכנון המקורי של תקציב 2015. אמנם דרישת מערכת הביטחון להגדלת התקציב תגבר, אך הממשלה תצטרך לקבוע את סדרי העדיפויות בהתאם למטרות של הגברת הצמיחה וצמצום פערים, תוך ניהול סיכונים בכלל המערכות האזרחיות והחברתיות, ובהן מערכת הביטחון.

לגבי יעד הגירעון, אין מתכון קבוע ואוטומטי לטיפול בגירעון. הגירעון אינו פרמטר שעומד בפני עצמו ומנותק מפרמטרים כלכליים של צמיחה, תעסוקה, מחזורי עסקים, משבר כלכלי עולמי, וכדומה. אירועי מלחמת לבנון השנייה, "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן", שונים מהאירוע הנוכחי בהתחשב בנקודת-המוצא של הסביבה הכלכלית החיצונית.

מבחינה כלכלית, נקודת-הפתיחה של המשק במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, הייתה טובה בהרבה מנקודת-הפתיחה הנוכחית. המשק צמח בקצב שנתי של 6.9% ונרשם עודף תקציבי. מבצע עופרת יצוקה, בתחילת 2009, התרחש במהלך משבר כלכלי עולמי חריף. לכן, ניתן ונכון היה לאפשר את הרחבת הגירעון לשנת 2009 עד ל-5.4%. התאוששות הכלכלה העולמית והתאוששות מהירה של המשק מהשלכות המבצע, אפשרו יציאה מהירה מהמשבר לקצבי צמיחה גבוהים ולהקטנת הגירעון בשנת 2010.

לעומת זאת, נקודת-הפתיחה של המשק כיום שונה מהותית. ההאטה בצמיחה כיום לרמה נמוכה של כ-2.9% אינה נובעת ממשבר עולמי חיצוני או ממחזור עסקים שלילי, אלא משינויים פנימיים במשק שנובעים משינויים דמוגרפיים, בהם ירידה דרמטית באחוז הגידול של קבוצת האוכלוסייה בגילאי העבודה (1.1% בלבד לשנים 2015-2019 לעומת 2% בממוצע בעשור האחרון), שינויים בהרכבה, ובעיות-יסוד פנימיות של המשק, כגון: פריון נמוך כתוצאה מריכוזיות גבוהה ברוב ענפי המשק, סקטור ציבורי לא אפקטיבי, אי-שוויון בחלוקת ההכנסות, פערים חברתיים, פטורי-מס מעוותים, כפילויות במטות יחידות ובמערכי גבייה, רגולציה מכבידה ולא אפקטיבית ונטל ביורוקרטי כבד.

התקציב לשנים 2013 ו-2014 כלל שורה ארוכה של שינויים והתאמות משמעותיות במסגרת ההוצאות, ההרכב וצעדי מיסוי, בסך כולל של 32 מיליארד שקל, אשר הבטיחו את שמירת היציבות הפיסקלית, הפחתת הגירעון והחוב הממשלתי, שמירה על האמינות הממשלתית ועל היציבות בשווקים הפיננסיים. הביצוע תואם לתכנון, בסטיות חיוביות אך לא מהותיות וחד-פעמיות של כ-2% בצד ההכנסות וביצוע נמוך בכ-2% בצד ההוצאות. האמירות על סטיות חיוביות קבועות ומהותיות, התבררו כשגויות. בפועל, לא חל שינוי מהותי ביחס לסביבה הכלכלית החזויה, שעל בסיסה תוכנן ואושר יעד גירעון של 2.5% לשנת 2015.

לכן, בהתחשב בסביבה הכלכלית הקיימת והצפי, בשלב זה, להשלכות שאינן משמעותיות לשנת 2015 ואילך כתוצאה מהמבצע, חשוב לשמור על גירעון נמוך. זאת, בין היתר, כדי לשמור על אמינות הממשלה בשווקים הפיננסיים, להקטין את נטל הריבית בתקציב, לא לדחוק ולייקר את מקורות האשראי של הסקטור העסקי, ולשמור על גמישות להרחבתו במצב של משבר חיצוני חריף, כגון אירוע מלחמתי משמעותי, או משבר כלכלי עולמי נוסף, כפי שהתרחש בשנים 2008 ומשבר החוב הנוסף באירופה בשנת 2011.

הדרך הנכונה להגברת הצמיחה ולצמצום הפערים היא השקעות דיפרנציאליות, כמו השקעות בחינוך לצמצום פערי השכלה, השקעות בתשתיות פיסיות, תחבורתיות ותעסוקתיות, לצד ייזום ויישום של רפורמות נדרשות לטיפול בבעיות היסוד של המשק. בנושאים אלו קיימות תוכניות רבות שחלקן אף אושרו, והמבחן יהיה בביצוע. גם אם הבשלת חלק מהרפורמות תתרחש בהדרגתיות, ההשלכה על פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של המשק, על הגירעון והאמינות התקציבית של הממשלה, תהיה מיידית.

* הכותב כיהן כממונה על התקציבים באוצר

צרו איתנו קשר *5988