"שלפיד יירד ממע"מ 0% ופלוג מההתנגדות להגדלת הגירעון"

ההשלכות הכלכליות של "צוק איתן": פרופ' אליס ברזיס קוראת לנצל את הריבית הנמוכה בעולם לגיוס חוב שינותב להשקעה מואצת בתשתיות ■ ברזיס: "הגדלת ההשקעות בתשתיות תאפשר לרפא את שוק הדיור"

אליס ברזיס  / צילום: יחצ
אליס ברזיס / צילום: יחצ

הבעיות הכלכליות של ישראל החלו לצוץ כבר לפני המלחמה. אמנם כלכלת ישראל נראתה חזקה ויציבה יחסית לנעשה בכמה מדינות באירופה, אך השנה החלה להסתמן בה האטה ניכרת. ברבעון השני של 2014 חלו ירידות ביצוא ובביקוש המקומי במשק למוצרי צריכה. בנוסף, שתי הבעיות המבניות של המשק הישראלי לא נפתרו: עודף הביקוש בשוק הדיור הגורם לעלייה מתמדת במחירי הדיור; ורמה נמוכה בפריון, שהיא הבעיה האקוטית של ישראל.

בזמן שהתותחים רעמו, קברניטי המשק שתקו, ונתנו לעם לשכוח לרגע מהבעיות הכלכליות ולהתמקד בלחימה. אמנם דיברו על הירידה בביקושים ועל מצוקת העסקים, וגם הזכירו את תקציבי הביטחון, אך הכול חיכה לשש אחרי המלחמה. שעה זו הגיעה, וכעת עלינו לחזור ולהתמודד עם השאלות הרלבנטיות למשק הישראלי, ולמצוא להן פתרונות.

לפני שאציע פתרונות, ברצוני להוקיר עם כל ישראל את חיילינו ובמיוחד את סגן איתן, שבתעוזתו וביוזמתו, תוך הפרת חוקים וחשיבה אחרת, מנע טרגדיה וטראומה לאומית של חטיפת חייל. ללא תושייתו, היינו נוטים להאמין שהחמאס חטף את סגן הדר גולדין, ז"ל, וכל המבצע היה מתהפך לרעתנו.

ציינתי זאת, כדי לתת דוגמה לאחרים. על שר האוצר יאיר לפיד ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג לקחת דוגמה מחיילינו, ולהפגין תעוזה לגבי כלכלת המשק. שניהם צריכים להחליף דיסקט בנושאים ששוררת מחלוקת ביניהם.

הנושא הראשון הוא "מע"מ אפס" בשוק הדיור. מחקרים מראים כי מע"מ דיפרנציאלי יכול להביא את המשק לנקודה יעילה יותר, ולכן לא אתווכח על עצם הרעיון. נניח שלפיד צודק ו"מע"מ אפס" הוא דבר טוב לשווקים מסוימים. אך האם זה אומר, שמשק שחי כבר שנים עם מע"מ אחיד ירוויח מהמעבר לשיווי-משקל, שייתכן שהוא טוב יותר? ובכן, המודלים הכלכליים מראים שאין זה כך. אתן דוגמה מהעולם הטכנולוגי שמובא רבות כדוגמה לפרדיגמה זו.

בתחום הטכנולוגי הוכח שהמקלדת שכולנו משתמשים בה, הנקראת QWERTY (לפי האותיות בשורה העליונה מצד שמאל לימין), היא מקלדת שאינה יעילה. מחקרים הראו, שאנו מבזבזים עליה זמן יקר, ומקלדת שמסודרת אחרת, הייתה מגדילה בהרבה את תפוקת כולנו בכתיבה. לכן, הועלתה הצעה שכדי לשפר את התוצר, נדרש מעבר ממקלדת זו למקלדת שהוכחה כיעילה יותר. הבעיה היא, שלדור שלנו אשר כל-כך התרגל ל-QWERTY, המעבר יהיה קשה ויגרום דווקא לירידה בתפוקה למשך שנים. לכן, ההצעה לא התקבלה.

ייתכן שהשר לפיד צודק, ואימוץ של "מע"מ דיפרנציאלי" בעבר היה מביא היום לשיווי-משקל טוב יותר. אך הדור שיעבור שינוי כזה אחרי שהתרגל עשרות שנים למצב אחר, יהיה נתון לזעזועים רבים, כך שהשווקים לא יחזרו לשיווי-משקל לתקופה ארוכה; במיוחד ששוק הדיור אינו נוטה להגיע לשיווי-משקל בצורה מהירה.

הנושא השני העומד על הפרק הוא תקציב המדינה. ובכן, גם כאן ישנן אי-הבנות רבות על עצם החוקים הכלכליים הקשורים לשמירה מדוקדקת על מסגרת התקציב.

הפתרון לרוב הבעיות שהזכרתי בהתחלת המאמר הוא להגדיל באופן משמעותי את ההשקעות בתשתיות על-ידי הגדלת הגירעון (ללא עלייה בשיעורי המס). ישנן ארבע סיבות עיקריות לכך שטוב יעשה האוצר אם יאמץ את המדיניות הזאת:

הסיבה הראשונה היא, שהרמה של ההון התשתיתי נמוכה מאוד בישראל לעומת מדינות מפותחות, וזה הגורם העיקרי לרמה הנמוכה של הפריון בישראל. בצרפת ובבלגיה לדוגמה, אפשר לגור בפריפריה הרחוקה, ולהגיע לעבודה במרכז בתחבורה ציבורית בזמן סביר; אין זה כך בישראל.

הסיבה השנייה שכדאי להגדיל את ההשקעה בתשתיות על-חשבון הגירעון, היא שהצמיחה לזמן ארוך של המשק הולכת ופוחתת, ובמקביל מרכיב היצוא הולך וקטן. הסיבות לכך הן התחזקות השקל וכן גם הירידה היחסית בפריון לעומת מדינות אחרות. אם החברות היו מתייעלות דרך גידול בתשתיות, ירידה בשער-החליפין הנומינלי הייתה מלווה בעלייה בשער-החליפין הריאלי, ללא פגיעה ביצוא, כפי שזה קורה במדינות רבות בעולם.

הסיבה השלישית להשקעה מואצת בתשתיות היא שחוסר בתחבורה ציבורית יעילה, כמו רכבות, גורם לכך ששוק הדיור אינו בשיווי-משקל. הגדלת ההשקעות בתשתיות תאפשר לרפא את שוק הדיור.

הסיבה הרביעית היא, שהריבית בעולם ובישראל נמוכה מאוד. לכן, זה זמן שכדאי לנצל אותו ללוות כספים לזמן ארוך, ולהשקיע בתשתיות שבהן התשואה לחברה עולה בהרבה על הריבית. נכון, שגם היום ישראל מחזירה חובות מהעבר, אך אם נגדיל עתה את החוב על-ידי הנפקות אג"ח לזמן ארוך בריבית נמוכה, התשואה שנקבל על ההלוואה הזו תהיה גדולה יותר מהמחיר שנשלם. לכן, זו החלטה כלכלית נבונה ונכונה.

לאור הדברים האלה, אני מקווה שקברניטי המשק יחשבו בתקופה זו מחוץ לקופסה, כפי שחיילינו העזו לעשות. שהשר לפיד יוותר על "מע"מ אפס", והנגידה פלוג תוותר על המנטרה של "העלאת מסים ואי-הגדלת הגירעון". זה הזמן להשקיע בתשתיות על-ידי הנפקת אג"ח לזמן ארוך בריבית קבועה (לפני שהריבית בעולם תעלה). כך נוכל להגדיל את הביקושים תוך גידול, בצד ההיצע, של הפריון והתוצר.

* הכותבת היא מנהלת מרכז אהרון מאיר, במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן

צרו איתנו קשר *5988