הערכות ברשות המסים: "במסגרת 'הגילוי מרצון' ייגבו מסים בהיקף של מאות רבות של מיליוני שקלים"

בחודשים החולפים שיגר מנהל רשות המסים, משה אשר, אזהרות רבות לישראלים המחזיקים הון לא-מדווח בחו"ל. בין היתר הזהיר אשר כי הרשות עושה "שינוי דיסקט" בשיטות העבודה במלחמה בהון השחור, ומחליפה רשימות עם בנקים ורשויות מס בחו"ל, כדי לחשוף את מעלימי המס הישראלים בכל העולם. אשר הצהיר כי הרשות כבר קיבלה רשימות עם שמות של אלפים רבים של ישראלים שיש להם חשבונות בנקים עם סכומים משמעותיים, בעיקר באירופה, ותטפל בהם בקרוב. כל זאת, על רקע הערכת הרשות, כי "בחו"ל שוכב הון שחור ענק של עשרות מיליארדי דולרים של ישראלים".

ל"גלובס" נודע כי רשות המסים חוקרת בימים אלה פרשה גדולה של העלמת מס בחו"ל, שפרטיה אסורים לפרסום באופן גורף. ואולם, ניתן לומר כי לו היו מנצלים הנישומים שנחקרים במסגרת פרשה זו, את "נוהל גילוי מרצון" הקודם, שפירסמה הרשות ב-2012 (ראו מסגרת) וחושפים את הונם, הם לא היו מצויים כעת בעיצומו של הליך פלילי, חקירה ומעצרים נגדם.

כעת, רגע לפני שהרשות חושפת עוד נישום שהסתיר כספים ונכסים בחו"ל והעלים מס, ומכניסה אותו למסלול הקשה ומפרך בעליל של ההליך הפלילי, היא נותנת לישראלים הזדמנות נוספות לגלות לה ביוזמתם את ההון הסמוי שלהם, ולהימנע מהליכים פליליים נגדם. הבוקר (א'), על רקע הגברת המאבק בהון השחור ומאמצי הרשות לחשוף את ההון הלא-מדווח של ישראלים בארץ ובחו"ל, מפרסמת הרשות "נוהל גילוי מרצון" חדש, המחליף את הנוהל הקיים. מטרתו של הנוהל החדש (בדומה לישן) לעודד ישראלים שעברו על החוק ולא דיווחו כנדרש על הכנסותיהם והונם לבצע הליך של "גילוי מרצון", לשלם את המסים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים. הרשות קוראת היום לנישומים לנצל את "חלון ההזדמנויות" שנתנה, שוב, ולדווח לה כחוק, עוד בטרם החלה בדיקה או חקירה.

אשר מעריך כי "במסגרת הנוהל החדש ייחשף הון שחור של מיליארדי שקלים רבים, שייכנסו לרשת המס. לגבי המס הנגזר מכך, אנו מעריכים שנגבה מאות רבות של מיליוני שקלים ואף למעלה מכך.

"הנוהל יתפרס על פני מספר שנים ומתייחס לאותם עשרות המיליארדים ש'יש להם אבא ואמא' ישראליים - אך הם מסתובבים בחו"ל מתחת לרדאר. להערכתנו, לפחות 50 מיליארד דולר עוד מסתובבים בחוץ, והנוהל הזה יביא בסופו של יום כמות הרבה יותר גדולה מהבקשות של המבצע האחרון (נוהל גילוי מרצון שנערך ב-2012 - א' ל"ו), שחשף כ-12 מיליארד שקל.

חלק מהישראלים שלא ניצלו את נוהל הגילוי מרצון הקודם כבר "נתפסו" על ידי רשות המסים, במסגרת חקירות בינלאומיות שניהלה לאחרונה, ופרטיהן עדיין אסורים לפרסום.

מס מלא

לפי הוראות הנוהל החדש, נישום יוכל לגלות את נכסיו ולהצהיר על הכנסותיו שלא דווחו ולשלם את המס הנגזר מהן, אם יעמוד בתנאים המפורטים בנוהל. במסגרת הנוהל, הנישום ישלם מס כדין כמתחייב מהגילוי, ולא יקבל הקלה, כאשר תשלום המס יכלול את הקרן, הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים. מנגד, רשות המסים מתחייבת, באישור פרקליטות המדינה, שלא יינקטו הליכים פליליים נגד אותם נישומים.

לפי הנוהל, הבקשה לגילוי מרצון תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים בלבד, ורק הוא יהיה מוסמך לאשרה. התנאים להליך גילוי מרצון, כוללים, בין היתר, את הדרישה כי הגילוי מרצון יהיה כן ומלא וייעשה בתום לב; כי לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין המבקש על ידי רשות המסים ואין בידי הרשות מידע הקשור לגילוי מרצון, לרבות ביחס לבת/בן הזוג של המבקש, חברות שבשליטתם ותיקי שותף; ולא נערכה בדיקה או חקירה עליהם על ידי המשטרה בעניין הקשור לגילוי מרצון, לרבות פעילותם העסקית, או כל פעילות אחרת המניבה הכנסות.

עם זאת, לפי הנוהל, במקרים חריגים, בהם קיימות נסיבות אישיות יוצאות דופן (כגון מחלה קשה), רשאית הרשות לאשר בקשה לגילוי מרצון, גם אם קיים מידע קודם על הנישום או שנערכה בדיקה או חקירה לגביו.

ומי אינו זכאי ליהנות מהפריווילגיה של הגילוי מרצון ומהחסינות הפלילית שהיא מציעה? לפי הנוהל החדש, אדם זכאי ליהנות מהליך גילוי מרצון פעם אחת בלבד; הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא-חוקית; לא יחול כאשר הוא אינו מניב תשלום מס משמעותי בפועל (למעט כאשר מדובר בכספי ירושה בנסיבות מסוימות).

לפי הנוהל, החסינות הפלילית תחול רק על עבירות לפי חוקי המס, אך לא כולל עבירות המוגדרות כעבירות מינהליות. עוד נקבע, כי אם הגילוי לא ניתן בתום לב, לא היה מלא או שהנישום לא שיתף פעולה עם הרשות - לא תינתן למבקש חסינות מההליך הפלילי, ורשות המסים תוכל להשתמש בנתונים שמסר המבקש, כראיה בכל הליך פלילי ואזרחי.

אופציה לבקשה אנונימית

במסגרת הוראות הנוהל החדש נכללו שתי הוראות שעה לתקופה של שנה אחת, שנועדו להקל על הגשת הבקשות לגילוי מרצון. אחת הינה האפשרות להגשת בקשות אנונימיות. במסלול זה ניתן להגיש בשלב הראשוני בקשות ללא ציון פרטי הנישום כדי לברר את חבות המס הנובעת מהבקשה. עם בירור חבות המס הצפויה, יידרש הפונה לציין את שמו של הנישום ופרטיו המלאים.

כיצד זה יעבוד? לפי הנוהל, הבקשה האנונימית תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים בלבד ורק הוא יהיה מוסמך לאשרה. הבקשה תכלול את כל המידע הרלבנטי - לרבות שנות המס הרלבנטיות, מקור ההכנסה, מקור ההון, פירוט סכום ההכנסה שהושמטה ואומדן המס לתשלום, ויצורפו לה כל המסמכים הרלבנטיים. בהמשך, יפנה הסמנכ"ל החקירות את הבקשה האנונימית לגורם האזרחי הרלבנטי (פקיד השומה, ממונה תחנת מע"מ, מנהל מיסוי מקרקעין, גובה מכס וכד') - כדי לברר את חבות המס הנובעת ממנה; ובתוך 90 ימים ממועד העברת הבקשה, על הנישום להגיש לסמנכ"ל החקירות מסמך בו יפורט שמו, להמשך הבדיקה והטיפול בבקשה באופן גלוי. אם לא יימסר שמו של המבקש במועד שנקבע, תידחה הבקשה, והרשות תהיה רשאית לאתר אותו ולפתוח נגדו בהליך פלילי.

המסלול השני הנכלל במסגרת הוראת השעה, הינו מסלול מקוצר, החוסך לנישום המדווח ביורוקרטיה וטפסים. כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מיליון שקל וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון שקל, ניתן להגיש את הבקשה במסלול המקוצר בצירוף דוחות המס המתקנים הרלוונטיים. עם אישור הבקשה, יונפק לפונה שובר תשלום, ולאחר התשלום תימסר לפונה הודעה שלא תיפתח נגדו חקירה פלילית.

עוד עולה מנוהל הגילוי החדש, כי ניתן יהיה, במסגרת הוראת השעה, לקזז הפסדים שנובעים מהגילוי מרצון רק נגד הכנסות פירותיות או רווחי הון, המדווחים בגילוי מרצון, ורק בשנות השומה אליהן מתייחס הגילוי מרצון. הפסדים שלא קוזזו בשנות השומה עליהן דווח בגילוי מרצון, לא יותרו בקיזוז בשנים שלאחר מכן. בנוסף, לא יתאפשר לקזז הפסדים עליהם הוצהר כבר בדוחות שהוגשו קודם לבקשה לגילוי מרצון נגד רווחים או הכנסות שעליהם הוצהר בגילוי מרצון.

עו*ד טל עצמון מסביר את הנוהל החדש. *ראשית, ניתן לבצע את הנוהל לגבי כל חשבון, בין אם התקבל בירושה לפני שנים רבות, ובין אם הנישום עצמו העביר אליו כספים לא מדווחים בשנים האחרונות, וזאת בניגוד לנוהל הקודם מ-2012 שחל רק על חשבונות 'פסיביים' - כלומר כאלה שהכסף בחשבון הגיע בירושה או במתנה ואי-תשלום המס היה רק בגין הרווח שנצבר בעשר השנים האחרונות.

"שנית, ה'מסלול המקוצר' הקיים בנוהל זה, מאפשר למחזיקי חשבונות של עד 2 מיליון שקל, להגיע להסדר עם רשות המסים, בפרק זמן קצר וללא מו"מ. הדבר מקצר את מסלול הדברים עבור מחזיקי חשבונות קטנים יחסית, ומאפשר להם ליהנות מחסינות מהליכים פליליים, בדומה למחזיקי החשבונות הגדולים".

הרעה בתנאים הגלובליים

בהליך הגילוי מרצון בשנת 2012 נחשף הון שחור בהיקף של 12 מיליארד שקל, אבל כמות המסים שנגבתה ממנו הייתה יחסית נמוכה, עקב הקלות שונות שניתנו (כגון בחיוב בהפרשי הצמדה וריבית), ונישומים שלא נכנסו למעגל המס או נהנו מפטורים. בהוראת השעה שפורסמה בנובמבר 2011 נקבע כי במהלך חצי שנה (עד יוני 2012) יינתנו הקלות מס משמעותיות למי שידווח על הכנסות מנכסים שבבעלותו מחוץ לישראל. בהמשך, הוארך נוהל "הגילוי", תוך מתן אפשרות להגיש את הבקשה באופן אנונימי.

הנוהל החדש, כאמור, לא כולל הקלות. כמה כסף ייכנס לקופת המדינה הודות לנוהל החדש? לאור הלך הרוח הבינלאומי, שיתופי הפעולה בין המדינות ומגמת השקיפות והגילוי בעולם, מבהירים מומחי מס כי רצוי להיענות לקריאת רשות המסים, ולגלות את ההון החבוי בטרם הרשות תגלה אותו בעצמה.

עו"ד-ד*ר אבי נוב, מומחה למיסוי בינלאומי, מעריך כי "בעקבות הנוהל החדש יגיעו מיליארדי שקלים למדינה, לא מפני שהתנאים של התוכנית אטרקטיביים אלא מהטעם שאזרחי ישראל הפנימו כי התנאים הגלובליים השתנו לרעה וכי הם כעת חשופים יותר מבעבר להליכים פליליים עקב אי-דיווח על חשבונות הבנק הסודיים בחו*ל. לדבריו, "לאור השינויים הבינלאומיים בכל הנוגע להעברת מידע בין מדינות, הסדקים בסודיות הבנקאית והמעורבות הגוברת של רשות המסים בחשיפת חשבונות בנק בלתי מדווחים בחו*ל, ניתן לצפות כי יהיה ביקוש רב לתוכנית החדשה לגילוי מרצון. כל אלה יגרמו לישראלים רבים לפנות לרשות המסים במסגרת התוכנית".

עו"ד יועד פרנקל, ראש מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ושות' ולשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינ"ל ברשות המסים, מעריך כי מעריך כי "ההון הצפוי להיכנס מהנוהל הקבוע החדש לגילוי מרצון אמור לעלות על ההון שדווח במסגרת הנוהל ב-2012. הסיבות לכך, מגוונות, וביניהן ניתן למנות את המגמה ההולכת וגוברת של הסכמי חילופי מידע בין מדינות ה-OECD למקלטי מס, והאמנה המולטילטרלית לחילופי מידע שהצטרפו אליה כבר חברות ה-OECD ומדינות אחרות רבות בעולם (מגמה שישראל אמורה להצטרף אליה עם השלמת חקיקת תיקון מספר 200 לפקודת מס הכנסה, שיאפשר לשר האוצר לאשר הסכמי חילופי מידע), הסכם ה-FATCA בין ישראל לארה"ב, דרישות בנקים בשווייץ לחתום על הצהרה, לפיה בעל החשבון מדווח לרשות המסים של מדינת התושבות שלו ועוד.

עו"ד פרנק מבהיר כי לאור התפתחויות אלו יש להיענות לקריאת הרשות לגילוי מרצון. "הבנקים בעולם בכלל, ובשווייץ בפרט, כלקח מהקנסות העצומים שהוטלו עליהם בעקבות סיוע לאי-דיווח על חשבונות בנק, אינם מעוניינים להחזיק עוד בלקוחות שאינם מדווחים על חשבונות הבנק שלהם לרשות המסים במדינת התושבות שלהם. עם השלמת תיקון 200 לפקודה ישראל צפויה לחתום על האמנה המולטילטרלית ולהגביר באופן ניכר את חילופי המידע האוטומטים שיאפשרו לרשות המסים בישראל 'בלחיצת כפתור' לקבל מידע על הכנסות חו"ל של תושבי ישראל בסכומים של מיליארדי שקלים. ולא ברור האם בעתיד תנקוט הרשות במבצעי גילוי מרצון דומים".