לפיד: "אם מע"מ 0% לא יעבור, הממשלה תתפורר מעצמה"

(עדכון) - לפיד מציג את תקציב 2015: "תקציב בשורה חברתית, תקווה והבטחה" ■ "ב-1 בינואר 2015 נוזיל את החשמל בשיעור דו-ספרתי" ■ "האינטרסנטים עיכבו מסיבות פוליטיות - אף שידעו שתוכנית מע"מ 0% תוריד את מחירי הדירות"

יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי
יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי

"תקציב 2015 הוא תקציב בשורה חברתית. אם התקציב הקודם היה תקציב של משבר, התקציב הנוכחי הוא תקציב של תקווה והבטחה", כך אמר היום שר האוצר יאיר לפיד במסיבת עיתונאים במשרד האוצר שבה הציג את עיקרי הצעת תקציב המדינה לשנת 2015.

לפיד הבטיח להעביר את תוכנית מע"מ אפס "עוד לפני התקציב ובתחילת המושב הקרוב של הכנסת" והתייחס לביקורת הרבה שנשמעה על התוכנית מצד כלכלנים ופוליטיקאים. "חבל שגורמים אינטרסנטים גרמו לעיכוב התוכנית מסיבות פוליטיות צרות, אף שהם יודעים שהתוכנית תשנה את שוק הדיור ותוריד מחירים". בתשובה לשאלה אם יתפטר במקרה שהחוק לא יעבור, אמר לפיד: "אם מע"מ אפס לא יעבור אני לא אתפטר, הממשלה תתפורר מעצמה כי ממשלה שלא מסוגלת להעביר בכנסת החלטות שקיבלה היא ממשלה שאין לה זכות קיום".

לפיד הציג את עקרונות התקציב שסוכמו בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו ערב ראש השנה, ולפיהם תקציב הביטחון יגדל ב-6 מיליארד שקל, רובו בהוצאה חד-פעמית (לעומת תוספת קבועה של 2.5 מיליארד שקל בנוסח המקורי), יעד הגירעון התקציבי יעלה ל-3.4% (לעומת 3.18% בנוסח המקורי), המסים לא יועלו והתקציבים החברתיים יוגדלו. 4 מתוך 6 מיליארד השקלים שייתוספו לביטחון יסווגו כ"קופסה", כלומר הוצאה חד-פעמית שאיננה נכללת בכלל הפיסקלי המגביל את גובה ההוצאה הציבורית במסגרת התקציב.

"זה לא סוד שהופעלו עלינו לחצים להעלות מסים", אמר לפיד. "העמדה הזאת הושמעה גם בבנק ישראל וגם במקומות אחרים, אבל אחרי שיקול לעומק החלטנו - יחד עם בכירי המשרד - לא לקבל אותה. הדבר האחרון שהמשק זקוק לו בעת הזאת הוא העלאות מסים נוספות. במקום להעלות מסים נרחיב את הגירעון באופן מדוד וסביר, נייעל את המגזר הממשלתי, ונביא כסף ממקורות אחרים כמו הקרן הקיימת לישראל, שהגיע הזמן להכפיף אותה לחוק יסודות התקציב. אנחנו נגבה יותר ממשאבי הטבע, נמשיך את השיפור המתמשך בגביית המסים, נמשיך בסגירת הפרצות ותכנוני המס ובמלחמה בהון השחור שמובילים סגן השר מיקי לוי וראש רשות המסים משה אשר".

לפיד הוסיף: "נלך להנפקות מיעוט בחברות הממשלתיות, שזו רפורמה מהפכנית שבמסגרתה במקום שהחברות הממשלתיות יהיו כפופות לוועדים הגדולים ולעסקנים פוליטיים הן יהיו מחויבות למנהל תקין ולשקיפות". בהתייחס ליוזמה להטיל בלו על הפחם שנגנזה אמר לפיד כי ההחלטה שלא להעלות מסים על הגז והפחם מביאה לכך שב-1 בינואר הקרוב שר האנרגיה סילבן שלום ואני נוכל להוזיל את תעריף החשמל בשיעור דו-ספרתי".

לפיד טען כי הפעולות שביצע עם כניסתו לתפקיד שר האוצר "הצילו את הכלכלה הישראלית" ואפשרו לשלם את מחיר המבצע "צוק איתן" ולהגדיל את התקציבים החברתיים במסגרת תקציב 2015. בהתייחסו ליוזמות אלה אמר: "שר החינוך ואני שוקדים בימים אלה על תוכנית נוספת, שתסייע לחיי האדם העובד בישראל. המטרה היא שברוב השעות שהוא בעבודה הוא יידע שילדיו במסגרת חינוכית ולא אצל בייביסיטר". עוד הבטיח לפיד להגדיל את תקציב המשרד לביטחון פנים בכמיליארד שקל, שיאפשרו להוסיף 1,100 תקנים לשוטרים סוהרים וכבאים, בתחום הבריאות יוגדל תקציב משרד הבריאות ב-2.8 מיליארד שקל ויוחל ביישום המלצות ועדת גרמן בעלות של חצי מיליארד שקל. למשרד הרווחה תינתן תוספת תקציבית של כחצי מיליארד שקלים למימון חוק האוטיסטים, הרחבת התוכנית לביטחון תזונתי וסיוע למשפחות נזקקות, תוספת של מיליארד שקלים לניצולי שואה וכן "תחילת יישום הדרגתי" של המלצות ועדת אלאלוף.

"התוספת לביטחון - חד-פעמית"

הממונה על התקציבים, אמיר לוי, ביקש להדגיש כי התוספת לביטחון היא חד-פעמית. לדבריו, למרות הגדלת יעד הגירעון ל-3.4% האוצר יחזור לתוואי גירעון יורד מ-2016. "דווקא מבצע 'צוק איתן' חידד את הצורך לשמור על תוואי הגירעון הזה ולכן חשוב לציין שהתוספת שתינתן לתקציב הביטחון היא תוספת חד-פעמית", אמר.

לפיד הוסיף כי אינו מכיר כל סיכום עם מערכת הביטחון שלפיו היא תקבל העברות תקציביות במהלך שנת התקציב 2015 ואמר כי הוא מצפה להמלצות ועדת לוקר, שיקבעו את התקציב הרב-שנתי של מערכת הביטחון. מנכ"לית משרד הביטחון אמרה כי במהלך השנה יינקטו צעדים משמעותיים לרפורמה בתקציב מערכת הביטחון ולכן העלאת יעד הגירעון היא נסבלת מבחינת האוצר.

מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, הוסיפה כי "תקציב הביטחון אומנם גדל כתוצאה מהמבצע האחרון ומהפקת הלקחים המיידית, אך אדגיש כי לא נוותר על שינוי מבני כולל הנדרש במערכת הביטחון לטווח ארוך, כפי שאנו מצפים שיוצג במסקנות ועדת לוקר".

כזכור, ערב החג, בפגישה בין לפיד לנתניהו, הוחלט לשלם למערכת הביטחון 7 מיליארד שקל עבור הוצאותיה על "צוק איתן", וזאת אף שהאוצר העריך את ההוצאות ב-6.3 מיליארד שקל בלבד. כשנשאל מהיכן יבוא הכסף לתשלום התוספת למערכת הביטחון, אמר לוי כי המקורות יהיו "רזרבות שנותרו בתקציב משרדי הממשלה, רזרבה להתייקרויות בתקציב המדינה ולשמחתנו תשלומי הריבית היו נמוכים מאלה שצפינו מראש". עם זאת, הוסיף, "זה עדיין לא מכסה את מלוא העלות וסיכמנו שבמהלך חודש נובמבר נעשה אומדן נוסף".

לדברי לוי, סך הגידול בהוצאה התקציבית לעומת 2014 מגיע ל-8.2 מיליארד שקל, בתוספת המענק החד-פעמי 4.3 מיליארד שקל, המוחרג מכלל ההוצאה.