"חוכמת ההמונים מקדימה את החוכמה הארגונית"

אבי כוכבא, מנהל חטיבת הטכנולוגיה והמחשוב של בנק הפועלים, מסביר מה עומד מאחורי ה"הייפ" של תחרות אפליקציות הפינטק הראשונה בישראל

אבי כוכבא / צילום: תמר מצפי
אבי כוכבא / צילום: תמר מצפי

תחרות ה-BANKAPP לפיתוח אפליקציות מובייל פיננסיות של בנק הפועלים ללא ספק יצרה הייפ בקרב הסטארט-אפיסטים בתחום הפינטק של ישראל. כמעט 1,000 סטארט-אפיסטים נרשמו אליה עד כה, מספר שלא ניתן להתעלם ממנו, וגבוה בהרבה מההערכות המוקדמות של מנהלי הבנק שהופתעו מאוד מהביקוש.

"בנק הפועלים, בכל תחומי פעילותו, מציב במרכז את צרכיו ושאיפותיו של הלקוח", מסביר אבי כוכבא, חברת הנהלת בנק הפועלים המשמש גם כמשנה למנכ"ל, בתשובה לשאלה כיצד החלה היוזמה. "ניסינו, בחטיבת הטכנולוגיה והמיחשוב, שאני עומד בראשה, לחשוב על אפליקציות חדשות שהלקוחות שלנו ישמחו אם הן יועמדו לרשותם. ואז עלה הרעיון: בישראל יש ריכוז גבוה, להערכתי אחד הגבוהים בעולם, לא רק באופן יחסי אלא גם במספרים אבסולוטיים, של מפתחי אפליקציות. בואו נפנה אליהם ונציע להם להציע לנו אפליקציות מקוריות".

- האם לא יותר הגיוני לפתח את האפליקציות שהבנק משתמש בהן בתוך הבנק עצמו?

"כמובן שאנשי החטיבה שלי, בשיתוף עם חטיבות אחרות, חושבים על אפליקציות שיעודדו וירחיבו את השימוש של הלקוחות בטכנולוגיות מתקדמות, ועולים אצלנו רעיונות מצויינים. אבל יש הבדל בין החשיבה בארגון גדול וממוסד כמו בנק הפועלים לבין חשיבה בארגון כמו סטארט-אפ, או חשיבה במה שמכונה 'השטח'. אני מכיר את התופעה הזאת גם מן הקריירה שלי בממר"מ, מרכז המחשבים בצה"ל, שם שירתי 27 שנים והייתי המפקד, בין השנים 2002-2006. גם שם היו לנו מוחות מצויינים, מן הטובים ביותר בתחום אבל כמה מהרעיונות הטובים ביותר הגיעו מן החוץ, מן הצרכנים. אגב, בעולם מכירים בכך, ויש כיום התעניינות רבה במה שמכונה 'חוכמת ההמונים' (crowd wisdom), כמשלימה את החוכמה הארגונית, הממוסדת. במקרים רבים, חוכמת ההמונים מקדימה את החוכמה הארגונית, ויכולה לתת לנו כיוון לגבי הפעולות שלנו בעתיד מה חשוב ללקוחות שלנו, ולמה הם מצפים מאיתנו בעתיד, גם בטווח קצר וגם בטווחים יותר ארוכים".

- האם קיימות בעולם תחרויות דומות?

" לא ממש. מתקיימים בעולם, וגם בישראל, מפגשים של סיעור מוחות, המכונים 'הקאתון' (Hackathon) שבהם מנסים להעלות רעיונות חדשים, אבל הם נמשכים זמן קצר יחסית בין 36 שעות לשלושה ימים, בדרך כלל בעוד שהתחרות שלנו נמשכת חודש וחצי. בנוסף לזה, התחרות שלנו שמה את הדגש, מטבע הדברים, על תחומי בנקאות ופיננסים. אבל זה לא ההבדל העיקרי והחשוב ביותר: בתחרות שלנו, המשתתפים מקבלים גישה למאגרי מידע מדומים ולתשתיות טכנולוגיות שהבנק פותח בפניהם בענן, בשיתוף פעולה עם חברת אמזון. באופן זה מתאפשר לסטארט-אפים ולמפתחים ישראליים לעשות שימוש בידע וביכולות של הבנק המוביל בישראל לצורך יצירת ערך מוסף בתחומי הבנקאות, הפיננסים, הצרכנות, הפנאי ועוד".

- האם אין אצלכם חשש מכך שפתיחת מאגרי הידע שלכם למשתתפי התחרות תגרום לדליפת מידע אישי סודי על הלקוחות?

" לא, לחלוטין לא. אני שמח ששאלת את השאלה הזאת, כי היא מאפשרת לי להדגיש שהשיקול הראשון שלנו, שקיומו היה תנאי חיוני והכרחי לעצם קיום התחרות, היה שמירה על ביטחון המידע הפרטי. מאגרי הידע והתשתיות הטכנולוגיות של הבנק הועמדו לרשות המשתתפים בתחרות תחת מעטפת אבטחה שנבדקה ואושרה על-ידי מומחים בתחום. המידע הועלה לענן של אמזון וכל המידע האישי הנוגע ללקוחות הנו מדומה, כדי להגן על הפרטיות של לקוחות הבנק. אגב, השמירה על אבטחת מאגרי הידע בתנאי התחרות היתה, מבחינתנו, אימון, כך שהיא אף סייעה וחיזקה את נושאי האבטחה".

- מדוע היה לכם כל כך חשוב להעמיד לרשות המשתתפים בתחרות את מאגר הנתונים שלכם? הרי ניתן לפתח אפליקציות באופן עצמאי, גם ללא מאגר מסוג זה.

"עקרונית זה נכון, אבל העמדת מאגר הידע והתשתיות של בנק בגודל וביכולות של בנק הפועלים לרשות המשתתפים מייצרת 'מגרש משחקים' מסוג אחר לגמרי, שיעלה בכמה מדרגות את רמתן של ההצעות לאפליקציות שנקבל. באופן זה מתאפשר למשתתפי התחרות לחשוב, לפתח ולהתנסות בתנאים של בנק אמיתי, ולכן האפליקציות שיפותחו על סמך נתונים אלה יהוו צעד משמעותי קדימה. הן יתבססו על המודל המכונה Open API (Application Program Interface), כלומר מימשק ישיר מול הבנק. לצורך זה, המפתחים והסטארט-אפים משתתפי התחרות קיבלו הכוונה, יעוץ וליווי מקצועי מסגל הבנק. מכל הבחינות האלה, התחרות שלנו היא חידוש של ממש".

- כמה משתתפים נרשמו לתחרות?

"מעל 900 נרשמים".

- 900? ציפיתם למספר כה גדול?

" לא. הציפיות שלנו היו לסדר גודל של 300. אבל בישראל יש באמת מספר רב של מוחות טובים, ואני חושב שהאתגר שהיצבנו - להציע לבנק המוביל בישראל אפליקציות חדשות, תוך שימוש במאגרי הידע של הבנק והסתייעות בצוות המקצועי של הבנק משכו רבים, שראו בתחרות זו הזדמנות יוצאת מן הכלל לפתח רעיון. כמובן שאם נגלה רעיונות בתחום ה"פינטק" שמעניינים אותנו נציע ליזמים לפתח אותם איתנו, במסגרת יוזמת מסלול ה"פינטק" של בנק הפועלים, שנוסדה במטרה לאפשר לסטארט-אפים וחברות מתחום הטכנולוגיה הפיננסית, שיימצאו מתאימות, לבצע הטמעה ניסיונית של פיתוחיהן במערכות הבנק. יש כאן פוטנציאל לשילוב מנצח, תחרות פיתוח והאפשרות להשתלב במסלול הפינטק ולהיות Design partner של הבנק, להערכתי קוסם ליזמים רבים. אפשרויות כאלו לא היו בעבר וכשאני הייתי בסטרט-אפ, כיתתנו רגלינו בין הגופים הגדולים בניסיון לשכנע אותם כי הרעיון שלנו יכול להתאים להם. מסלול הפינטק מקצר את התהליכים באופן משמעותי ונותן לסטרט-אפ את היכולת לבצע קפיצת מדרגה מהירה וישירה".

- מה התרשמותך עד כה מן ההצעות שהוגשו במסגרת התחרות?

"אני יכול לגלות, כבר בשלב זה, שקיבלנו לא מעט רעיונות מעניינים, חלקם כאלה שכלל לא חשבנו בכיוון שלהם, ואין לי ספק שחלקם ימשיכו איתנו לשלבי פיתוח נוספים. עם זאת, עוד לא ראיתי משהו ש'מפיל אותי מהכיסא', ואני עדיין מקווה שיגיע משהו כזה. בדרך כלל, אלה רעיונות דווקא פשוטים יחסית, משהו מהסוג שכאשר הוא מופיע, אי-אפשר להבין איך אף אחד לא חשב על זה קודם".

- האם באופן כללי ישראל נחשבת למרכז של "פינטק" טכנולוגיות מתקדמות בתחומי הבנקאות והפיננסים?

"עד לפני 8-10 שנים, מגזר ההיי-טק הישראלי שם את הדגש על פיתוחים סלולריים. אחר כך היה מעבר לתחומים של ביו-טכנולוגיה וטכנולוגיות רפואיות. אבל בשנתיים-שלוש האחרונות מורגשת הרבה יותר התעניינות ופעילות בתחום הפינטק וישראל מתחילה לסגור את הפערים בתחום זה, בין היתר בגלל תשומת-הלב וההשקעה הגדולה של בנק הפועלים בתחום, שתחרות ה-BANKAPP היא חלק ממנה".

900 מתמודדים על הפרס: השלב הראשון ב-STARAPP, תחרות האפליקציות של ישראל, הגיע לסיומו

השלב הראשון של STARAPP, תחרות האפליקציות של ישראל, הגיע לסיומו. כ-900 אפליקציות במגוון רחב של נושאים ובשלבי פיתוח שונים, מרעיון טרם פיתוחו עד כאלה שכבר גייסו סכומים הנעים בין 200 ל-800 אלף דולר. להצעות השונות אחראיות בין היתר כ-50 חברות סטארט-אפ בתחום האפליקציות. כעת יחל שלב הסינון הראשוני.

האפליקציות השונות נוגעות במגוון נושאים. בהן אפליקציה שהיא מעין רשת חברתית לתרבות בילוי וחיי לילה; אפליקציית בישול חברתית שתאפשר שיתוף, פירוק ועזרה בהכנת מתכונים שונים; אפליקציה שמציעה פוטושופ אוטומטי לכל תמונה מצולמת; ובאגף הרציני יותר - אפליקציה המאפשרת דרך חדשה להשאיר מסרים דיגיטליים על גבי חפצים פיזיים באמצעות שימוש חדשני בטכנולוגיית QR.

לשלב הסופי של התחרות יעפילו עשר אפליקציות שונות. עשיריית הגמר תזומן ל"מחנה אימונים" שייערך במתחם קרן JVP בירושלים בתאריכים 9-11 בנובמבר. את המחנה תנהל חברת siftech כחלק מתכנית jnext של הרשות לפיתוח ירושלים, שתומכת בתשתיות וסיוע למיזמים בעיר. היזמים יזכו בהרצאות תוכן ושעות ייעוץ אחד על אחד, בתחומי מוצר, פיתוח עסקי, השקעות ומיומנות פרזנטציה.

חבר השופטים כולל את היו"ר אורי סגל, מנכ"ל אייאפפס טכנולוגיות, העוסקת בפיתוח אפליקציות בישראל ובעמק הסיליקון; רו"ח אורן בר און - שותף בכיר בפירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג; רונה שגב, שותפה מנהלת בקרן ההון סיכון פיטנגו; דרור גלוברמן, עורך ראשי של אתר NEXTER מבית mako ומגיש התכנית "אנשים" בקשת; אודי בן דרור, מנהל הרשות לפיתוח ירושלים, ג'ון מדווד, אחד היזמים והמשקיעים הבולטים שהקים לפני למעלה משנה את ourcrowd שהפכה בזמן קצר לקרן הפעילה בארץ וככל הנראה בעולם ומארק און, מנכ"ל גט-טקסי.

ב-23 בנובמבר יוכרזו הזוכים (מקום ראשון וחביב הקהל) באירוע הגמר שייערך בירושלים במסגרת "שבוע היזמות" בבירה. הזוכה במקום הראשון יוטס לפגישה עם משקיעים בניו-יורק (רוד-שואו), ויקבל הזדמנות אמיתית לפתח את חלומו. באותו אירוע ייבחרו הזוכים בתחרות BankApp שעורך בנק הפועלים. לזוכה במקום הראשון יוענקו מאה אלף שקל, עם אופציה להשקעה נוספת בסך של עד מיליון שקל, זאת לפי מידת התאמתו למסגרת תוכנית הפינטק של הבנק.