" כשאני מדבר על יוקר המחיה, אני לא עושה את זה כי זאת האופנה. אני עוד זוכר את הדפיקות של ההוצאה לפועל בדלת"

זיכרון של ישראל טויטו מרשים בבהירותו. בראשו מאופסנות במלואן שיחות טלפון ופגישות שניהל לפני שנים, ודאי שהדרמטיות מביניהן, והעובדה שהוא כנראה גם מספר סיפורים כישרוני, עוזרת לו לתאר אותן במדויק. איפה עמד כשענה, מה לבש, איך הרגיש וכמובן כל מילה שנאמרה וכל כוונה שעמדה מאחוריה. זה כנראה יתרון משמעותי בתפקידו כעורך המהדורה המרכזית של חדשות 10.

כך, זוכר טויטו את התיק הסגול הגדול שארז בפברואר 97', קצת פחות מחודש לפני שחרורו מצה"ל. הוא היה אז סמל במסגרת שירותו ביחידת האיסוף 869 של המודיעין, ובאותו בוקר - יום שלישי זה היה - הוא נערך לחזור לבופור אחרי שקיבל אישור חריג לצאת לאירוע משפחתי ולחזור במסוק.

"התקשרתי לבירנית ושאלתי אם הייתה ערב קודם 'עלייה', טיסה", הוא מספר על אותה שיחה גורלית. "אמרו לי שהיא בוטלה בגלל מזג האוויר, ותהיה אחרת היום. ביקשתי שיכניסו אותי לרשימה. ואז עולה מולי הקצין שלי, סבג, ואמר, 'עזוב, תישאר בבית עוד שבוע'.

"בערב יצאתי עם חברים לסרט. בדרך שמענו על אסון המסוקים, והבנתי שעל אחד מהם אני הייתי אמור להיות. העולם התהפך עליי. הצלחתי ללכת רק ללוויה אחת לפני שקרסתי. ביום חמישי נסעתי ל'מלון צפון', ועזרתי לאסוף לתוך שקיות את החפצים של אלה שנהרגו. בשלושת השבועות שנשארו עד לחופשת השחרור שלי, לא הסכמתי ללכת הביתה ונשארתי שם".

ומה אתה אומר לעצמך אז?

"שזה גורל. אתה כל הזמן שואל את עצמך למה זה קרה לך. יש תחושה שקיבלת מתנה ואתה צריך להרוויח אותה. יכול להיות שזה חלק מהמרוץ המטורף הזה שאני נמצא בו מאז. אני כל הזמן מנסה להרוויח משהו בחיים".

גאוות יחידה במקום כסף

חלקו של הגורל בהישגיה של המהדורה המרכזית של חדשות 10 בשנה האחרונה, זניח לעומת הקרדיט שמגיע לעבודה הקשה. טויטו הוא האיש שניצח על השינוי שעברה, שינוי שהורגש במבנה של המהדורה, בשפה ובקהל החדש שהגיע לצפות בה, ושיפר את הרייטינג.

ישראל טויטו, 39, נחת בספינה המתנדנדת של המהדורה לפני שלוש שנים, רגע אחרי שמיקי חיימוביץ' עזבה וחודשים ספורים לפני שיעקב אילון הלך אף הוא. זו הייתה מהדורה חבוטה ודלת רייטינג בתוך ערוץ שבקושי החזיק ראש מעל המים. אם בשנתיים הראשונות מטלתו העיקרית הייתה לייצב איכשהו את ההגאים, עכשיו נדמה שהוא הצליח להביא אותה לחוף שבו חשק.

"כבר מהיום הראשון שלי במהדורה רציתי שיהיו בה תחקירים וכתבות מגזין", הוא מספר בראיון הראשון שלו אי-פעם. "כשגולן (יוכפז, מנכ"ל החדשות- ל"א) הגיע, הוא רצה לשמוע מה דעתי על המהדורה ואחרי חודשיים-שלושה שבמהלכם הכיר את המקום, הוא הבין שצריך ללכת על סדרות המגזין המעמיקות, והתעקש שזה יהיה כל שבוע, כל השבוע. להעמיק בנושאים שהם חלק מחיי הצופים, במה שמטריד, מרגיז, מכעיס או סתם מעניין אותם".

וכך, זה מספר חודשים, משודרת בחדשות 10 בכל שבוע סדרת כתבות משתנה, ונושאיה נעים מעניינים בוערים כמו דאעש, דרך נושאי חינוך וכלה בעניינים ברומו של עולם כמו אלוהות וקבלה.

גולן לא רצה בזה בתחילה?

"תראה, הוא בא מערוץ 2. כשאתה מסתכל על זה מהמקום שלהם, כמי שמובילים ברייטינג, טוב להמשיך בסטטוס-קוו - כתבה, שתי דקות קריינות, מרואיין באולפן, וחוזר חלילה. כשהרייטינג בסדר, איזו סיבה יש לך לשנות? אבל כשאתה גדל בערוץ 10, אתה קטן ולכן כל הזמן מחפש שינוי. בהתחלה לא חשבתי שנעמוד בקצב של כמעט כל יום כתבת מגזין והוא שכנע אותי".

למה?

"זה יותר מ-50 דקות מגזין בשבוע, מבלי שהתקציב הוגדל. להפך - הכול יורד. האנשים הם אלה שמותחים את עצמם. זה הכול האנשים".

אף אחד לא מתוגמל על זה כשהוא עושה כתבת מגזין מעבר לשוטף שלו?

"כלכלית?", טויטו צוחק. "אין תגמולים כלכליים בחדשות 10. כל מי שעובד כאן היום נמצא פה כי הוא מת על העבודה שלו. אנשים עבדו חודשיים ב'צוק איתן', לא ראו את הילדים שלהם, ויום אחרי שהמבצע נגמר קיצצו להם בשכר. מה שמניע אותם זו גאוות יחידה".

וזה מספיק?

"חד-משמעית כן. כשהודיעו על הקיצוץ האחרון בשכר, נורא כעסתי. אשתי ואני, זוג צעיר, רוצים נורא לקנות בית ואתה אומר אני אעבוד קשה, אבל מה שקורה הוא שאתה עושה תפקיד ומתקדם, אבל בפירוש הולך לאחור כלכלית כל הזמן. אבל בסוף אתה מבין שהמטרה הגדולה היא להציל את החברה".

אתה באמת מרגיש שהצלת את החברה בקיצוץ הזה?

"אני מקווה וחושב שכן. אני יודע שהכנסתי את הכתף מתחת לאלונקה כדי להציל אותה".

עם שרון על הר הבית

טויטו גדל ברמלה כבן בכור במשפחה של שלושה אחים. בינו ובין אחיו הצעיר מפרידות 14 שנים. אמו עבדה כל חייה במס הכנסה, האב החליף עבודות לאורך השנים. היום, לאחר שאביו חלה, מתפרנסים הוריו מקצבה, פנסיה ומהשלמת הכנסה של האם בחצי משרה כמורה מחליפה. "היו הרבה בעיות בבית, עם תשלומי משכנתא ותשלומים אחרים. הוצאה לפועל דפקו הרבה פעמים בדלת. זה משהו שנצרב בי. זה לא היה בית שיוצאים לקנות בגדים או הולכים לחוגים. הייתי ילד בן 6 שקם בבוקר, הולך למכולת, קונה לחמנייה ומכין את הסנדוויץ' בעצמו, כדי לעזור. בגיל 14 מלצרתי ב'אולמי חיים' ברמלה. זה נורא מחדד אותך. אתה הופך להיות ילד מאוד עצמאי שמקבל על עצמו הרבה אחריות".

זה הופך אותך גם למאוד פרקטי.

"מאוד. אני לא פילוסוף. תמיד מתכנן רחוק, גם את השלבים הבאים. ולמרות זאת, דברים לא כל כך הלכו אחרי הצבא. לא התייעצתי עם ההורים מה נכון לעשות ובאיזו דרך לבחור, ואז חוויתי נפילות בניסוי וטעייה עד שמצאתי את הדרך שלי. זה לא המסלול הברור שבו ההורים משלמים שכר לימוד או מממנים טיול".

הוריו למשל לא אהבו את העובדה שזמן לא רב אחרי שחרורו מצה"ל, בנם התגייס למשטרה. הוא התגורר אז בבאר שבע, והמלצה שקיבל - כנראה בגלל מבנה גופו הביריוני ועברו הצבאי - הובילה אותו להיות שוטר יס"מ במשך שלוש שנים. "הייתי באבטחה של אריאל שרון כשהוא עלה להר הבית. כמה סלעים ואבנים חטפתי שם. זו הייתה מלחמת עולם. שרון בגב שלנו, והוא לא רוצה לסגת או ללכת לאחור, ואנחנו עשרות שוטרים מול מאות מתפללים מוסלמים, ואתה עומד שם ופשוט חוטף מכות".

כשביקש לחזור לגור במרכז, במשטרה לא הצליחו למצוא לו שיבוץ מתאים והוא התפטר. "אם הם לא היו כאלה עקשנים, היום הייתי קצין משטרה, לא הייתי עורך מהדורות", הוא משוכנע. כששב התגלגל מבית הספר "כותרת", שאת הלימודים בו מימן מעבודה כמאבטח בנתב"ג, לתחקירנות בתוכנית בוקר ברדיו האזורי ומשם עבר למשרת תחקירן בתוכנית הבוקר של ערוץ 10.

מאז, 2003, התמלא הרזומה של טויטו בתפקידי תחקירנות, עריכת משנה ועריכת "חמש" עם רפי רשף. רק כששימש עוזר עורך במהדורה המרכזית של חדשות 10 (יחד עם נדב שיינברגר, לימים יועצו של משה כחלון) הבין שנועד להיות עורך. "זה מה שאני אוהב ויודע לעשות. להסתכל על התמונה הגדולה", הוא מספר. בהמשך עבר לערוך את תכנית הבוקר, כשקיבלה נופך חדשותי יותר.

ועדיין, למרות שלל התפקידים שעשה והניסיון שצבר, לא תמיד ידעו בחדשות 10 לתת לו את ההזדמנות שהגיעה לו בזמן שהוא הרגיש ראוי לה. "משום מה תמיד הייתי האופציה השנייה", הוא מודה ומגייס שוב את זיכרונו הספציפי. "הביאו את שחר אלתרמן שיקים דסק תחקירים והוא עזב אחריי כחודשיים בתפקיד. אחרי שהוא עזב, התקשר אלי גלעד עדין ואמר לי 'תשמע, אני רוצה שביום ראשון תבוא ותקים את דסק התחקירים מהמקום ששחר הפסיק'. הסכמתי. ביום ראשון התעוררתי, התארגנתי ללכת לעבודה ואיך שאני עומד להיכנס לאוטו, התקשר ראודור בנזימן, אז הסמנכ"ל, ואמר 'תשמע טויטו, אני יודע מה גלעד אמר לך אבל אלה נעליים גדולות מדי בשבילך. עוד לא'".

מעליב. מה אמרת לו?

"אמרתי שאני חושב שהוא טועה. לא הסכמתי שאני לא בשל, אבל הייתי נורא מאוכזב".

בסופו של דבר, כשנה אחר כך, טויטו קיבל את דסק התחקירים, לאחר שערך את סדרת תחקירי "ילדות בסכנה", שנודע בציבור תחת השם "תחקיר הפדופילים" של דב גילהר ומשך דיון ציבורי על גבולות העיתונות, אך גם הביא בסופו של דבר להרשעת 18 גברים שהגיעו להיפגש עם "נערות צעירות", שהיו למעשה תחקירנים שפעלו בצ'אטים.

גם כשהתפנתה משרת עריכת המהדורה המרכזית הנחשקת עם עזיבת טלי בן-עובדיה, אולי התפקיד העיתונאי הרם ביותר בכל חברת החדשות, שוב פסחו עליו ומינו אחר. "ערכתי אז את 'המגזין', חשבתי שהגיע לי השדרוג הזה ולא קיבלתי אותו עוד פעם", ושוב, שנה עוברת ושוב טויטו נקרא לתפקיד.

אלא שבינתיים הפך טויטו לאב בפעם הראשונה והשנייה בו-זמנית לאחר שאישתו ילדה תאומים, והוא לא התרצה בקלות. "אני לא אוהב להפסיד. מציק לי שלא חשבו עליי".

אתה מרגיש שלאורך השנים היה לך יותר קשה מלאחרים להתקדם בעסק הזה?

"לא. התחלתי בתפקיד הכי קטן, עם משכורת של כלום, והגעתי למקום שאליו כיוונתי".

אתה לא בא מכר הגידול הטבעי של רוב הבכירים במקצוע הזה.

"אתה שואל אם היה מוזר לאנשים שטויטו מרמלה עובד בערוץ 10? בהתחלה כן".

איך זה בא לידי ביטוי?

"ערוץ 10 משך אוכלוסיות מאוד ספציפיות, ומשך גל"צניקים, ואני בא מרקע אחר. אולי נראיתי והרגשתי בהתחלה זר, אבל זה נעלם. זה לא משהו שמחזיק".

אבל לא קורה שאתה מסתכל סביבך ושואל איך יכול להיות שיש כל כך מעט כמוני, שאין עוד טויטו מרמלה?

"אתה מבקש ממני פה איזה ניתוח סוציולוגי לאורך השנים. אם מישהו מחפש את ההזדמנות ומוכן לעבוד קשה הוא יקבל אותה. בשום רגע לא תראה אותי לא נותן 100%".

ערוץ 10, בניגוד לערוץ 2, נתפס כערוץ תל אביבי יותר, אשכנזי יותר, אליטיסטי יותר.

"אולי זה היה כך לפני עשור. אז לפעמים בחירת האייטמים הייתה יותר תל אביבית. כשהתחלתי לערוך ולראות מחקרים, מצאתי שהפריפריה פחות מחוברת ואין ספק שאני רוצה למשוך יותר צופים משם. תראה את הסדרות שאנחנו עושים - מתנחלים, סדרת פריפריה, סדרה על אלוהים, התעסקנו המון בירושלים, עוד לפני האירועים הקשים בה. אני נכנס לכל המקומות. תל אביב היא לא מילה גסה, אבל חדשות 10 לא יעשו אייטם על השף מושיק רוט שעוזב את טוטו. אני הייתי אולי ארבע פעמים במסעדות יוקרה בחיים שלי".

לא מסוגל לקנות בית

איך המקום שממנו באת משפיע על האופן שבו אתה עורך חדשות?

"כשאני עושה אייטמים כלכליים, וכשאני מדבר על יוקר המחיה, אני לא מסתכל על זה כמשקיף מלמעלה. אני מתכוון לאייטמים האלה, ולא עושה את זה כי זאת האופנה. אני גדלתי בבית שלא היה בו כסף, שההוצאה לפועל לקחו את הטלוויזיה, כי לא היה שום דבר אחר לקחת. אני זוכר שלקחנו את הטלוויזיה הקטנה מאח של אבא שלי, טלוויזיה אדומה קטנה 14 אינץ', כדי שיהיה משהו בבית".

ואתה נותן לנושאים האלה מקום גדול יותר ממה שנהוג לתת?

"אני נותן את המקום שהם צריכים לקבל. הפוליטיקאים שלנו היו רוצים שנתעסק כל הזמן במדיני-פוליטי, אבל אנחנו צריכים לעשות את זה. תראה את 'אנליסט' (הפינה של העורך הכלכלי מתן חודורוב - ל"א) - הוא מפרק את השיטות הכלכליות, שלוש פעמים בשבוע".

ולא אומרים לך במצבו הכלכלי של הערוץ היום, למתן את העיסוק בזה, לבחור סדר יום מקובל יותר, מחשש לבריחת מפרסמים?

"מעולם לא. בשנת 2011, ניהלתי כעורך 'המגזין' את כל שידורי הפגנות המחאה. אף אחד לא בא ואמר לי למתן. בדיעבד, חלק מהמנהלים היכו על חטא, בגלל שנפגע הפרסום. גם עכשיו, כשהערוץ במצב לא טוב, לא שמעתי מילה כשסיקרנו את מחאת המילקי, למשל".

מחאת המילקי ואפילו מחאת 2011, הן לא מחאות של אנשים שבאים מהמקום שבו גדלת. זו מחאה של מפונקים.

"יש אנשים שיכולים להרשות לעצמם לשבת בבית קפה, אבל לא מסוגלים לקנות בית. אני לא מסוגל לקנות בית. אני מרוויח טוב, ברוך השם, אבל אין לי את הסכום הראשוני שצריך, ואני לא מוכן לקחת משכנתא של 90% כי זה נורא מפחיד אותי. זה שאתה מנסה להילחם את מלחמתו של מעמד הביניים, לא אומר שאתה לא נילחם את מלחמתם של החלשים יותר. אני מקווה שנצליח לעשות גם את זה וגם את זה".

ועדיין, הרייטינג של המהדורה, למרות שעלה בשנה האחרונה, לא מצליח להגיע אל מעבר ל-12% בממוצע.

"יש כאלה שנורא מתאכזבים מזה שאני לא בעד לבדוק את הרייטינג דבר ראשון על הבוקר. הרבה יותר קשה לי אם בנסיעה הביתה אמרתי לעצמי 'היינו צריכים לעשות משהו אחר בתוך המהדורה', או אם בבוקר למחרת אני צופה בה שוב ואני אומר לעצמי 'נכשלנו בעניין העיתונאי', מאשר לקבל את הרייטינג בסביבות השעה 9 בבוקר ולגלות שהוא היה קצת יותר נמוך".

יש עליך לחץ להעלות רייטינג?

"לא. אני כמובן מסתכל על הרייטינג והוא מעניין אותי, אבל הוא לא גורם לי לקפוץ. עדיין הכוח של חדשות 10 לקבוע סדר יום קיים. גם המרואיינים מזהים שזה גוף שיש לו המון השפעה".

איפה חילוקי הדעות שלך עם גולן יוכפז? ידוע שהמהדורה המרכזית מאוד יקרה ללבו.

"ברוב הדברים אנחנו כמעט חושבים אותו דבר. גולן הוא גם עורך, הוא לא רק מנכ"ל. גם אם הוא חושב אחרת על דברים, הוא תמיד מקבל את דעתי, לא קרה פעם אחת שהוא כפה עליי דברים. אנחנו עובדים יחד כבר כמעט שנתיים, ואנחנו כבר מכירים את הראש אחד של השני".

איך הטמפרמנט במערכת. שוקק? אגרסיבי?

"כפני העורך, שוקק ואגרסיבי. ההתמודדות היא מול הרבה אנשי מקצוע נורא טובים - בחדשות 2, בערוץ 1, ואנחנו מתחרים גם באינטרנט ובעיתונים. כולם טובים. כדי להיות עדיף על כולם, אתה צריך את ה'עוד דבר הזה'. אם אני מרגיש שכתב לא נתן את ה'עוד דבר הזה', אם הוא פספס כי הוא פשוט לא היה שם, זה נורא מרגיז אותי. לא יכול להגיד לך שאני תמיד צודק. אבל על המצבה שלי יכתבו 'עשה ככל יכולתו'. אני לא משאיר שום פתח למזל".

שמאלנים אבל מקצועיים

אתה עובד מאז שנת 2003 במקום שמצבו רע ואי אפשר לדעת אם מחר יהיה טוב. כמה אפשר? למה לדבוק בזה כל כך הרבה?

"אני עושה משהו שאני נורא אוהב. זה כוח עצום. לפעמים אני אומר לכתבים צעירים אצלנו, 'בוא'נה, אתה עושה משהו שצופים בו 300 אלף איש! אנשים במקומות עבודה לפעמים נלחמים שהמנהל שלהם יראה משהו שהם כתבו. רוצים תשומת לב מאדם אחד'. אתה מבין כמה עוצמה ואחריות יש לי? אנשים אשכרה עוצרים הכל לשעה ומסתכלים עלינו".

איך דואגים שזה לא יהפוך לשכרון כוח?

"קמים בשש ורבע בבוקר, עוברים על כל העיתונים ואז מעירים את הילדים, מלבישים אותם לגן. אחרי ששמים אותם בגן, מתקלחים, מניחים תפילין, עושים את הדברים הרגילים.

"בפברואר, עזבתי בית ששילמתי עליו שכירות גבוהה, כי היה לנו קצת קשה. בכוונה סגרנו עם בעלי הבית החדש חוזה לטווח ארוך. פתאום, לפני שלושה שבועות הם הודיעו שהם מוכרים את הבית וביקשו שנצא אחרי שנה. ואתה צריך להזיז את הילדים שלך בפעם השלישית, אחרי שהם עברו כבר שני בתים, אלה מלחמות שכולם מתעסקים איתן. היום-יום שלי לא קל".

איך יכול להיות שכעורך של מהדורה מרכזית במדינת ישראל, יושבים אצלך פרשנים ומגישים שמרוויחים 45 אלף שקל, אחרי שקיצצו להם מ-80 אלף שקל, ואתה צריך לעבור כל שנה למקום אחר בשכירות?

"כל שכר שמישהו קיבל, מגיע לו".

למה אתה לא מקבל את מה שמגיע לך?

"אני מרוויח לא רע, אבל אני לא מרוויח 45 אלף שקל. נכון שמכעיס אותי שאני לא מצליח להתקדם והולך לאחור. הילדים שלי הולכים לחוגים ומקבלים כל מה שאני לא קיבלתי כשהייתי ילד. הם חיים בסדר גמור. האם הייתי רוצה להרוויח יותר? כן. מתישהו זה יקרה".

בחדשות 10 לא מתעסקים יותר מדי בשאלות הקיום של הערוץ, שעדיין לא הבטיח לחלוטין את עתידו עם קץ הזיכיון בסוף החודש הנוכחי. טויטו חושב כרגע בעיקר על ה-17 במארס 2015, יום הבחירות, מה שמוכיח אמונה שלמה בהישארות על המסך. "אנחנו מחפשים בעיקר איך לספר את הבחירות האלה בצורה אחרת, להביא משהו חדש ברמת התוכן. גם ברמת הפירוטכניקה נרצה לחדש, אבל בוא נגיד שבמצב הכלכלי שלנו, לא יהיה אולפן שקוף בכיכר רבין ולא מצגת של המנדטים על עזריאלי".

הבחירות הקודמות ב-2013 היו יום הכיפורים שלכם - ברגע שהוצגו תוצאות המדגם, כולם העבירו לחדשות 2.

"אפשר לייחס את זה לכך שלהם יש גם את 'ארץ נהדרת' שמשתלבת בשידורים. לנו אין 'ארץ נהדרת' בערוץ. מעבר לזה, חדשות 10 נמצאת במקום אחר היום. אני לא יודע באיזו רמה זה ישפיע, אבל אנחנו בעלייה בשנה האחרונה ויש לנו צופים חדשים שהצטרפו. החלק החשוב הוא שלושת החודשים הקרובים - וצריך לתת את התחושה שאתה מוביל כבר לפני".

בשבוע שעבר הצגתם סקר לא מחמיא לראש הממשלה, כשגוש לבני-הרצוג גובר עליו, בעוד אתה יודע שיום למחרת תתכנס ועדה בכנסת ותצביע על עתיד הערוץ.

"כן. אלה היו שלושה ימים מאוד דרמטיים ורגישים לערוץ 10 ואלה היו שלושה ימים שבהם עשינו סקר. למרות שידעתי שיש ועדה, הסקר הזה היה חשוב וידעתי שזה לא ישפיע על הדיון. זה הזוי אם כן. אף אחד לא אמר לי דבר על זה".

ומיד אחרי שיוצא הסקר מעלה השר גלעד ארדן סטטוס ובו הוא מכנה אתכם "שמאלנים ומוטים".

"הוא כתב שהייתה אווירת חג במערכת. הדבר היחיד שהוא שמע זה את אמנון ברקאי, הבמאי הראשי, שביקש לוודא שהוא שומע שידור באוזנייה. מי שמכיר מהדורת חדשות, יודע שאין שום צהלולים ואין דרמה לפני שידור, הכל ממוקד. רביב דרוקר הציג את הסקר בשידור חי וכולם התעסקו בלתפעל את 12 הדקות האלה, אז אני לא מבין מאיפה זה בא. כנראה זה התלבש על הכתיבה שלו".

הטענה שהעיתונאים בישראל ברובם הם שמאלנים, הרי לא מופרכת.

"לא, היא לא מופרכת. היום גם רבים מהם מודים בתפיסה הפוליטית שלהם. אבל שמחה בדסק החדשות יש רק כשישראלים זוכים במדליה. באשר להטיה של הסקר - שמו את סער מול נתניהו בדיוק באותו אופן בסקר מוקדם יותר ב'ישראל היום' ולא ראיתי שמישהו בא בטענות".

אבל העובדה שרוב העיתונאים שמאלנים עשויה בכל זאת להשפיע על הלך הרוח של המהדורה. הייתה ביקורת שלפעמים זה נשמע כאילו נותנים לגוש השמאל טיפים איך לנצח.

"אני יודע מה חלק גדול מהעיתונאים בחדשות 10 חושבים - ותאמין לי שכל המפלגות מקבלות קולות. יכול להיות שיש עדיפות לשמאל. האם זה משפיע על השידור? לא. בשידור חי יכול להישמע משפט שיכול להתפרש כעצות לשמאל, אבל המגמה בפירוש לא כזאת".

אתה ימני?

"לא שמאלי ולא ימני. אני רוצה שלום, אבל אני רוצה גם ביטחון. אני לא מוכן לחיות פה בפחד, ששלום יביא לנו עוד טילים. בתחום הכלכלי, אני חושב שאסור לפגוע בכלכלת שוק חופשי, עם הגבלות. לא יכולים להיות פערים כל כך גדולים".

ובכל זאת בשנת 2009, עזבת את החדשות והלכת לעבוד כדובר של גדעון סער.

"נכון. אבל באותה מידה יכולתי לעבוד עם בוז'י הרצוג. זו הייתה החלטה מקצועית נטו. האמנתי ביכולות שלו כשר חינוך, וכך התייחסתי אליו. זה היה שיקול קריירה, אבל מהר מאוד הבנתי שמה שמתאים לי זה הצד השני, ואחרי ארבעה חודשים חזרתי לחדשות 10".

מה קרה?

"הליכה עם בוס צמוד, זה לא משהו שאני יכול לחיות אתו טוב. זה לא היה קשור לגדעון. גדעון אמר שהוא מאוכזב והוא צדק. זה היה לא בסדר מבחינתי, אבל אתה צריך להיות שלם עם מה שאתה עושה".

עומק ולא ניואנסים

עד כמה נושא המורל הלאומי היה חשוב לכם בזמן "צוק איתן"?

"עשיתי כעורך גם את 'עמוד ענן', אבל רק ב'צוק איתן' הבנתי מה באמת עוברים האנשים בדרום. אני עיתונאי, אבל אני ישראלי, ורקטות נופלות על החברים שלי שגרים בדרום, ורקטות נופלות במרכז, ואשתי מתקשרת אליי ב-4 וחצי אחר הצהריים, כשאני עובד על הכותרות של המהדורה, והיא עם שלושה ילדים קטנים באוטו, לא מסוגלת להוציא את שלושתם, ואני שומע את האזעקה, ואת הצרחות בכי שלה, ואני לא יודע מה לעשות".

יש פה קושי לתת את הסיפור כמו שהוא, כאשר כעיתונאי אתה עד כדי כך מעורב.

"בסוף, אתה לא דף חלק. לכל אחד יש את העמדות שלו, את הטעמים שלו, את הניסיון, את מה שעברתי ומה שאני עובר עדיין. אם יש רקטות בכל הארץ ואנשים נפגעים מזה, אז אין ספק שזה משפיע עליך. אבל אם אתה איש מקצוע טוב, אתה יודע שצריך לסקר גם את הצד השני, ועשיתי את זה כשפתחתי אולפן בעזה. אבל כן, רוב המהדורה עסקה בישראלים".

ועדיין נשמעו גם לא מעט טענות הפוכות על כך שאתם מדברים על החולשות של הצבא בזמן הלחימה.

"כשיצא סרטון החמאס ובו נראו המחבלים יורים על הפילבוקס, קראתי בכמה אתרים שלהיות ישראלי זה לא להראות את הסרטון הזה שמראה כביכול את ניצחון החמאס. אני ראיתי בסרט הזה חיילים שכנראה לא תדרכו אותם מספיק טוב, ולא הבהירו להם לאן הם צריכים להסתכל ושהשער חייב להיות סגור. אם אני לא אראה את זה בזמן המלחמה, יכול להיות שיומיים אחרי יהיה אותו אירוע. למה זה רע שאני מציג את הסרט הזה ואומר למפקדים תשמרו יותר טוב על החיילים שלכם?".

שידורי החדשות מסביב לשעון, חשפו ציבור רחב לחדשות 10. לראשונה הציונים שניתנו על ידי הציבור לעבודת החברה, היו לעתים גבוהים משל חדשות 2. "הם עדיין החברה החזקה, אבל אנחנו חזקים מאי-פעם. אני פה מאוגוסט 2003 והמותג שלנו לא היה כל כך חזק, אף פעם".

קבלת פעם הצעות מחדשות 2?

"לא. יש להם עורך טוב, אז למה הם צריכים להציע למישהו אחר לבוא לערוך?".

אולי לתפקיד אחר. אתה ועורך חדשות 2, גיא סודרי, בקשר?

"היינו בקשר נורא טוב, עד שהתחלתי לערוך את המהדורה. במשך שלוש שנים, כלום. אפילו לא דברים שלא קשורים לעבודה".

סגנון העריכה שונה לחלוטין.

"אני נורא אוהב את ההעמקה, ופחות אוהב את הניואנסים".

יש שם יותר ניואנסים?

"לפעמים. בשנים האחרונות, אנחנו יודעים הכל מהסמארטפון ומהאינטרנט. אתה לא צריך אותי ב-8 בערב בשביל הכותרות. העבודה שלי היא להעמיק ולחפור. לא לבוא ולתת לך את הכותרות וללכת. זה לא שאני לא עובד מאוד חזק על כותרות".

מה הדבר הבא? להיות מנהל חברת החדשות?

"לא, אני לא אנהל את חברת החדשות. כשאסיים תפקיד, אני לא אעבוד עוד בחברת החדשות. חלמתי לערוך מהדורה, וזה מה שאני עושה. מה שאני עושה עכשיו זה השיא. זה יכול להשפיע על מדינה שלמה. איפה עוד יכול להיות הכוח הזה? איפה עוד יש את ההתרגשות הזו? אני חולם על הרבה דברים. אולי בא לי לעשות עסקים, לפעמים מאוד מרגיז אותי מה שקורה במדינה".

פוליטיקה?

"אני עוד לא שם, אבל עוברים לי מיליון דברים בראש".