לפיד מתהדר ב"תקציב הכי חברתי בשנים האחרונות"; האמנם?

לפיד מציג את התקציב (הגנוז) שגיבש כמסמך מכונן במסגרת הקמפיין שלו, אבל בפועל רוב הבשורות שכלולות בו נולדו בכלל בתקופת הממשלה הקודמת ■ בין התוספות שעליהן לקח קרדיט: רפורמת "אופק חדש" משנת 2008

יאיר לפיד / צילום: שלומי יוסף
יאיר לפיד / צילום: שלומי יוסף

"בימים אלו היה צריך להיכנס לתוקפו תקציב המדינה הכי חברתי שהיה כאן. התקציב הזה הוא תוכנית העבודה שלנו. הכל מוכן" - כך לשון הקמפיין החדש של יו"ר "יש עתיד", יאיר לפיד.

הקמפיין נפתח ביום הראשון של 2015, כשמאות מפעיליו צבאו את הרחובות הראשיים ברחבי הארץ וחילקו לתושבים עיתון מפלגתי שמתיימר לדמות איך אמורים היו להיראות כותרות העיתונים אילו היו מאשרים את התקציב שגיבש במשרד האוצר לולא ההחלטה ללכת לבחירות. לחפש "אמת בפרסום" בקמפיין של פוליטיקאי (גם כזה שמייצג "פוליטיקה חדשה"), זו משימה נאיבית מדי ואפשר לנחש לבד אם אכן מדובר בתקציב "הכי חברתי שהיה כאן". אבל כשלפיד מודיע שהכל מוכן ושזו תוכנית העבודה שלו כאילו מדובר היה בחזון כלכלי מכונן - כדאי להתעכב מעט על התוכנית הזו.

פשפוש בתקציב מגלה מעט מאוד בשורות מיוחדות, בטח לא מהפכות גדולות, הרבה פשרות וקיצוצים ובעיקר הרבה מאותו הדבר. כל זה לא מפריע ללפיד להבטיח: "אנחנו נחזור ונעביר בדיוק את התקציב הזה". בדיוק.

רווחה: נתנו לקשישים, לקחו מהילדים

2 מיליארד שקל - זה הגידול שאמור היה לרשום תקציב הרווחה במסגרת התקציב שגיבש לפיד (בפועל מדובר בגידול של 700 מיליון שקל). הסכום הזה כולל, בין היתר, העמקת הסיוע לניצולי שואה, יישום התוכנית לחיזוק הביטחון התזונתי והגדלת קצבת הזקנה לכ-190 אלף קשישים. מדובר אמנם בתוספת לא מבוטלת, אולם היא רחוקה מלהדביק את הפער מול מרבית המדינות המפותחות בכל הקשור להוצאה הממשלתית על שירותים חברתיים ולממדי העוני והאי-שוויון.

הוועדה למאבק בעוני (ועדת אלאלוף) שהקים מאיר כהן, שר הרווחה לשעבר וחבר מפלגתו של לפיד, המליצה על שורה ארוכה של צעדים בעלות של כ-7 מיליארד שקל, אך התקציב החברתי של לפיד אימץ רק חלק קטן מהצעדים בעלות של עשירית מהסכום שהומלץ. כך למשל, הוועדה המליצה להרחיב משמעותית את מענקי העבודה לבעלי שכר נמוך (מס הכנסה שלילי) עם דגש על אמהות חד הוריות בעלות של כ-800 מיליון שקל, אולם התקציב של לפיד בתחום הזה הסתפק בתוספת של כ-90 מיליון שקל. קצבאות הזקנה אמורות היו לגדול ב-200 שקלים בחודש, אולם עוד קודם לכן קוצצו קצבאות הילדים בניגוד לעמדת הדרג המקצועי במשרד הרווחה. שלא כמו תוכניתו של יצחק הרצוג שהציע בעבר בתפקידו כשר הרווחה לקצץ בקצבת הילדים לטובת חיסכון ארוך טווח עבור הילדים עצמם, הכספים שקיצץ לפיד לא "נצבעו" לטובת מטרה שכזו.

חינוך: הקרדיט לשטייניץ וטרכטנברג

3 מיליארד שקל - זו התוספת שאמורה הייתה להיכלל בתקציב משרד החינוך לשנת 2015, על פי הקמפיין של לפיד (בפועל מדובר בגידול של 1.8 מיליארד שקל - ראו טור פרשנות בעניין). מה שלא אומרים בקמפיין אבל מופיע שחור על גבי לבן בעמוד 58 בספר התקציב, הוא שעיקר התוספת מקורה בהתחייבויות של הממשלות הקודמות, עוד בימים שלפיד הגיש מהדורת חדשות בערוץ 2 וכיכב במופע שירה בצוותא.

כך למשל, התוספת כוללת את המשך יישום רפורמת "אופק חדש", עליה חתמו כבר בשנת 2008 שר האוצר רוני בר-און (קדימה) ושרת החינוך דאז יולי תמיר (עבודה) עבור המורים בבתי הספר היסודיים. תוספת אחרת שכלולה בתקציב נוגעת להמשך יישום רפורמת "עוז לתמורה" עבור המורים העל-יסודיים, עליה חתמו בשנת 2011 שר החינוך דאז גדעון סער ושר האוצר יובל שטייניץ - שניהם מהליכוד, מהפוליטיקה הישנה.

לא מדובר ברפורמות רגילות מהן אפשר לסגת, חשוב לציין, אלא הסכמי עבודה קיבוציים ומחייבים. עלות שתי הרפורמות מתוך התוספת לתקציב: 475 מיליון שקל. התוספת לחינוך כוללת גם את המשך היישום של חוק חינוך חובה לגילאי 3-4, מהלך שהתקבל כידוע על ידי הממשלה הקודמת וכחלק מהמלצות ועדת טרכטנברג שקמה בעקבות המחאה החברתית. הע לות מתוך התוספת לחינוך: 270 מיליון שקל מהתקציב השוטף ועוד 500 מיליון שקל מתקציב הפיתוח.

לפיד חתום דווקא על ביטול היישום של המלצה קריטית נוספת של טרכטנברג שאומצה על ידי הממשלה הקודמת, והיא סבסוד מלא של הצהרונים - מהלך שאמור היה לחסוך להורים כ-1,000 שקל בחודש לילד - אולי ההוצאה הכבדה ביותר למשפחות צעירות אחרי סעיף הדיור. למעשה, אותו "תקציב חברתי" של לפיד כלל קיצוץ בגובה הסבסוד שמקבלים כיום ילדי צהרונים ביישובים החלשים ביותר מבחינה סוציו-אקונומית. התוספת לחינוך בכל זאת כוללת כמה מהיוזמות של לפיד ושר החינוך לשעבר ממפלגתו שי פירון, כמו הרפורמה ל"למידה משמעותית", סבסוד חלקי של קייטנות והעמקת סבסוד הארוחות לילדים במסגרת התוכנית לחיזוק הביטחון התזונתי.

שוק העבודה: עידוד חרדים, פגיעה במובטלים

גם שוק העבודה לא אמור היה לעבור מהפכה גדולה בזכות התקציב החברתי של לפיד, אפילו לא טלטול קל. לפיד מדבר רבות על חיזוק התוכניות לעידוד שילוב חרדים וערבים בעבודה, אולם גם במקרה זה מדובר בתוכניות שאומצו ויושמו על ידי הממשלה הקודמת בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג.

הנתונים האחרונים מראים עלייה בשיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית, בצד סטגנציה בקרב הגברים החרדיים (אצל הנשים החרדיות רואים עלייה מרשימה אבל בעיית ההשתלבות העיקרית נמצאת אצל הגברים). במקביל, התקציב "החברתי" של לפיד כלל הקשחה בקריטריונים המזכים צעירים עד גיל 30 בדמי אבטלה וביטול מענקי "עבודה מועדפת" לחיילים משוחררים המועסקים בתחנות דלק (זאת בלי להגדיל את המענקים בענפים אחרים).

בריאות: התנגדות עיוורת להגדלת המס

רפורמת הבריאות של גרמן אכן אמורה הייתה לחזק את מערכת הבריאות הציבורית ושרי "יש עתיד" יעל גרמן ויאיר לפיד באמת ובתמים עמדו מול כוחות אדירים מצד חברות ביטוח, בתי חולים פרטיים, רופאים עשירים ובעלי השפעה, לוביסטים ופוליטיקאים מהזן של ישראל ביתנו.

הרפורמה הזו אמורה הייתה לרסן מעט את הרפואה הפרטית, לעשות קצת סדר בביטוחי הבריאות, לקצר את התורים לניתוחים ואת ההמתנה בחדרי המיון ולתקצב באופן מעט יותר ריאלי את קופות החולים לאור הגידול הדמוגרפי. ולמרות כל הסופרלטיבים, רפורמת גרמן הבטיחה בסך הכול מיליארד שקל למערכת הבריאות (בפריסה לשלוש שנים), בזמן שחסרים למערכת על פי כל כלכלני הבריאות לא פחות מ-20 מיליארד שקל. גם חברים בוועדת גרמן כמו פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' קובי גלזר, שנחשבים לא פחות קפיטליסטים מלפיד, סברו כי יש להעלות את מס הבריאות ב-0.5% כדי להעשיר את תקציב הבריאות ואת השירותים לאזרח בצורה מהותית ולא באופן קוסמטי, אבל ההצעה הזו נקברה מבעוד מועד לאור מה שנראה כמו התעקשות עיוורת ופופוליסטית של לפיד שלא להעלות מסים - גם אם במקרה הזה הציבור רק היה מרוויח מכך.

יתר התוספות שהובטחו למערכת הבריאות במסגרת "התקציב החברתי" נועדו בעיקר לכיסוי גירעונות קופות החולים ולהצלת בית החולים הדסה, כמו גם ליישום הרפורמה בבריאות הנפש בהתאם ללוח הזמנים שקבעה הממשלה הקודמת. כל התוספות מהוות גידול של 2.8 מיליארד שקל בפועל, ולא 4 מיליארד כפי שנטען בקמפיין.

פלוסים ומינוסים
 פלוסים ומינוסים

צרו איתנו קשר *5988